הקרחונים בהרי אלסקה נמסים בקצב מדאיג וגורמים לעלייה במפלס הימים בעולם של 0.14 מ\"מ מדי שנה, כך עולה ממחקרם של חוקרים אמריקנים שפרטים ממחקרם פורסמו ביום שישי בביטאון המדע המפורסם \"סאיינס\".

השימוש בציוד מתוחכם איפשר למדוד את שינויי הנפח ב-67 קרחונים באלסקה, כלומר כחמישית ממספרם הכולל, בתקופה שבין שנות ה-50 ועד לאמצע שנות ה-90.
צוות מומחים של המכון לגיאופיסיקה של אוניברסיטת אלסקה בעיר פיירבנקס קבע, כי 85 אחוז מהקרחונים האלה נמסים בקצב מדאיג, יותר ממה שחשבו עד עתה, ושמאז תחילת שנות ה-90 הקצב הוכפל.

שני קרחונים בעיקר, קולומביה במפרץ הנסיך ויליאמס וברינג, בהרי סנט אליאס, מתכווצים בקצב מדאיג: הראשון מאבד מדי שנה 8 מטרים מאורכו והשני - כשלושה מטרים.
\"נפחם של רוב הקרחונים הצטמצם במאות מטרים בגובה נמוך ובכ-20 מטרים בגובה רב\". ציין הגיאולוג קית\' אכלמאייר, העומד בראש צוות המדענים.

עם זאת החוקר אינו יכול לומר בוודאות שההמסה המואצת של הקרחונים היא תוצאה ישירה של התחממות האקלים, משום שלדבריו, תקופת התצפית אינה ארוכה דיה.

מומחים אחרים טוענים, כי הסיבה טמונה למעשה בשינוי זמני ברוחות ובזרמים חמים באוקיאנוס השקט, המשפיע על הטמפרטורות באלסקה.
אכן, אלה עלו בממוצע ב-3 מעלות צלסיוס ב-30 השנים האחרונות, כלומר פי 4 מאשר ביתר אזורי כדור הארץ.