השבוע האחרון החזיר רבים מאוד, ובתוכם גם עבדכם הנאמן, כמעט שבע שנים לאחור, לימים הקשים של ספטמבר-אוקטובר 2008.
ב‑14 בספטמבר באותה שנה הודיע בנק ההשקעות הידוע ליהמן ברדרס על פשיטת רגל, ונתן את האות לרצף של ירידות שערים חדות בבורסות ברחבי העולם.
אם נסתכל על השבועיים האחרונים רק דרך המשקפיים של המדדים המובילים וחדרי העסקאות בבורסות מסביב לעולם, הרושם המתקבל דומה מאוד לשבועות השחורים של 2008. ימים רצופים של ירידות שערים חדות מביאים את חדשות שוק ההון לשערי העיתונים ולפתיחת מהדורות החדשות המרכזיות.
בשעה שהשורות הללו נכתבות, יום שלישי בשעות הבוקר המאוחרות, נרשמת לראשונה בלימה מסוימת ברצף הירידות. בבורסות אירופה וגם בבורסה של תל אביב נרשם תיקון של יותר משני אחוזים כלפי מעלה במדדים המובילים. אולם על מנת להעמיד את התיקון בפרופורציות המתאימות, צריך להזכיר שביומיים שקדמו לו צנחה הבורסה של תל אביב, לדוגמה, בכ‑8 אחוזים, לא פחות.
אם להשתמש בשנת 2008 כמשל, הליהמן ברדרס של 2015 הוא המשק הסיני. ירידות השערים סביב העולם החלו בעקבות חדשות רעות על המתרחש בכלכלה הסינית, שנחשבה עד לפני שנים ספורות לענק מתעורר. מגזר הייצור הסיני, הקטר של הכלכלה, שצמח עד לא מזמן בקצב של 10 אחוזים בשנה, חווה האטה משמעותית מאוד, וקצב צמיחתו הואט לשישה אחוזים בלבד. הקשיים שחווים המפעלים בסין נובעים מההאטה בשווקים בעולם שמכבידה על הייצוא, וגם מגורמים פנימיים.
ההשפעה של הכלכלה הסינית על המתרחש בעולם גבוהה במיוחד. סין היא הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, והיא אחראית לחלק ניכר מהביקושים לחומרי גלם. כאשר הביקוש לחשמל בסין יורד, הביקוש העולמי לנפט יורד וכולנו רואים את מחירי הנפט צונחים. את המחיר משלמות יצואניות הנפט כולן. זו כמובן רק דוגמה אחת, ותהליך זהה מתרחש גם בחומרי גלם אחרים.
מנגד, למרות גודלה העצום, כלכלת סין עדיין לא מתנהלת בסטנדרטים מערביים של שקיפות כלפי המשקיעים, ותנודות חריפות מדי מעלות תמיד את החשש שמא איננו יודעים הכול. מצב זה מעצים את אלמנט הפחד בכל מה שקשור לתנודות בכלכלה הסינית, ומחריף את העצבנות בשווקים.
ירידות שערים חדות כפי שראינו בסוף השבוע שעבר ובתחילת השבוע הנוכחי מבשרות בדרך כלל את ראשיתו של משבר כלכלי ברמה גלובלית. כך היה במשבר פיצוץ בועת הדוט.קום בראשית שנות האלפיים ובמשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008. למרות זאת, עדיין מוקדם לקבוע לאן הדברים יתפתחו בפעם הזאת. החשש הגדול כעת הוא מכך שישראל מגיעה למשבר הנוכחי, אם אכן יפרוץ, בנתוני פתיחה הרבה פחות טובים מאלו שאיתם הגיע למשבר 2008. הצמיחה נמוכה יותר, התקציב מתוח ומקשה על יכולת התמרון של האוצר, ומנגד הריבית האפסית משאירה את הנגידה עם מעט מאוד כלים להתמודדות עם המצב.
זהירות: קרקע חקלאית
עלעול בעיתונים מהימים האחרונים מגלה גל חדש של פרסומים על אפשרויות השקעה בקרקעות במקומות רבים בארץ באמצעות גורמים שונים.
מדובר כמעט תמיד בקרקע שהסיווג שלה בזמן ההשקעה הוא קרקע חקלאית, וההשקעה בה מתבצעת מתוך הנחה שיום יבוא ושינויים תכנוניים יביאו לעליית ערכה. התגברות הפרסומים טבעית, כמעט מתבקשת, ומגיעה בכל פעם שההשקעות בשוק ההון הופכות למפחידות מדי. אנשים שאין להם יכולת להשקיע בנדל"ן באמצעות רכישת דירה - מחוסר אמצעים להעמיד הון עצמי ומחוסר יכולת להתחייב לתשלומי משכנתא - מהווים כר נוח להתרשמות מהצעות השקעה אלטרנטיביות. אולם פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון חושף טפח מהסיכונים הגלומים בהשקעה בקרקעות חקלאיות, מתוך מחשבה שערך הקרקע יעלה.
בפסק הדין עולה סיפורם של כמה בעלי קרקע חקלאית, שהפכה בעקבות אישורה של תוכנית מתאר חדשה לשמורת טבע. בעלי הקרקע קיוו כמובן שברבות השנים יוכלו להפוך את הקרקע החקלאית לקרקע למגורים, אך אישור התוכנית שהופכת את הקרקע לשמורת טבע הביא לגניזתו הסופית של החלום. רשות הטבע והגנים הסכימה לקנות מבעלי הקרקע באזור את הקרקע שברשותם בסכום שבו העריך שמאי את שווי הקרקע החקלאית. אולם בעלי הקרקע טענו כי שווי הקרקע ערב אישור התוכנית היה גבוה יותר.
לראיה הם הביאו שורה של עסקאות שנערכו בקרקעות באזור בתקופה שקדמה לאישור התוכנית, ואשר שיקפו ערך גבוה משמעותית לקרקע. הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה הביאה דוגמאות של עסקאות אחרות, המשקפות ערך קרקע נמוך יותר, והסבה את תשומת לבו של בית המשפט לתופעה מעניינת: העסקאות שהיא הביאה כדוגמה ובהן מחיר הקרקע היה זול יחסית, היו כאלה שבהן הקונים היו סוחרי קרקעות. העסקאות שהתובעים הביאו כדוגמה ובהן מחיר הקרקע היה יקר יותר, היו כאלה שבהן סוחרי קרקעות מכרו אותן לרוכשים פרטיים.
את המשמעות של הנתון הזה נדמה שלא צריך להסביר. סוחרי הקרקעות ניצלו את תמימותם של אנשים פשוטים שהאמינו שהקרקע תניב יום אחד רווחים משמעותיים, ומכרו להם ביוקר קרקע ששוויה נמוך, על בסיס הבטחות שלא תתממשנה לעולם.
מפסק דין נוסף, גם הוא מהתקופה האחרונה, עולה שגם קרקע חקלאית שנמצאת במרחק חמש דקות הליכה מאצטדיון המושבה בפתח תקווה יכולה להישאר כזו למשך שנים רבות. קנייה של קרקע חקלאית היא בכל מקרה סוג של הימור. כשהוא מצליח, יכולים לפעמים הרוכשים לקבל רווח יפה, אם כי אף פעם לא משהו בסגנון של זכייה בלוטו. כשהוא נכשל, נשארים הרוכשים עם פיסת קרקע בטאבו, שעליה הם יכולים, אם ירצו, לגדל מעט מלפפונים.