"בא לטמא - פותחין לו, בא לטהר - מסייעין אותו.
תנא דבי רבי ישמעאל: משל לאדם שהיה מוכר נפט ואפרסמון, בא למדוד נפט, אומר לו: מדוד אתה לעצמך. בא למדוד אפרסמון, אומר לו: המתן לי עד שאמדוד עמך, כדי שנתבסם אני ואתה" (יומא לח, ע"ב).
בחודש אלול תוקפות אותי מחשבות. על הבא להיטהר ועל הבא לטמא. על זה שבתוכי המבקש ליפול, ועל זה המבקש לקום. באלול אני באה להיטהר ומבקשת שיפתחו לי פתח. רוצה שזה יקרה מהר וגדול וסוחף. בתשובה בדמעות עם הרבה דרמה והרבה טישו. אבל דווקא כשאני מבקשת לשוב ולהיטהר, משמים אמנם מבטיחים לסייע, אבל אומרים לי "המתיני".
דרך ארוכה קצרה
תמיד מפחיד אותי מחדש לחשוב כמה קל ליפול וכמה קשה לקום. זו ממש מחשבה מייאשת בשביל מי שבא להיטהר ורוצה לעשות את זה מהר. ליפול אורך שנייה וחצי ולקום יכול לארוך חצי מהחיים. תשובה היא דרך לא קלה ולא קצרה. חז"ל לימדו אותנו כבר מזמן שככה זה עובד בעולם הזה –That's the game baby : הבא לטמא פותחין לו, והבא להיטהר מסייעין אותו ואומרים לו המתן.
מי שרוצה ליפול, ה' יתברך אומר לו בבקשה, אתה יכול ליפול, אבל תיפול לבד. עזוב אותי. המגלשה מוכנה עבורך, חלקלקה ומפותלת. קח תנופה וסע מטה, לבדך. אם זה מה שאתה מבקש, אז אתה כמו מי שבא לקנות נפט - קח לבד. אבל מי שרוצה לקום ולחזור בתשובה, מי שמבקש לקנות שמן אפרסמון יקר, הקדוש ברוך הוא מסייע בעדו. הוא אומר לו "המתן לי עד שאמדוד עמך כדי שנתבשם אני ואתה". אם אתה מחליט לקום, אז בוא נעשה את זה לאט, ובוא נעשה את זה יחד.
מפחיד לחשוב כמה אנחנו מכורים למה שמתגמל אותנו מהר וחזק. כמו שוקולד או קפה חזק שנותן אשליית רעננות וערנות.
תשובה יקרה
במשך כל השנה, אני לרוב קונה נפט. מחפשת את מה שזמין, מהיר ומתגמל על המקום. זה מה שמניע אותנו כשאנחנו "באים לטמא", כשאנחנו מבקשים להתרחק מה' יתברך. מפחיד לחשוב כמה אנחנו מכורים למה שמתגמל אותנו מהר וחזק. כמו שוקולד או קפה חזק שנותן אשליית רעננות וערנות.
כמה קל להתמכר לרצונות הרעים. זה מהיר, טעים ונעים. זה כאן ועכשיו במלוא עוצמתו. זה משרה הרגשה של חיים, שמחה ואושר - אף על פי שזה הפוך לגמרי. הנעים, טעים, חמים הזה, הוא הדרך למטה.
באלול אנחנו מבקשים לשוב ולהיטהר. לעשות צעד של התקרבות ופיוס בינינו לבין אבינו שבשמים. הבא להיטהר מסייעין בעדו ואומרים לו המתן. אסור לנו לחשוב שאנחנו נכשלים בתשובה שלנו רק מפני שזה לא הולך לנו מהר וחלק כמו שהיינו רוצים.
גם כשאנחנו מתחננים ללב שלנו שיתעורר, לא תמיד הוא מואיל בטובו. גם אם כתוב בכל הספרים הקדושים שעכשיו השמים פתוחים, זה לא אומר שאנחנו מרגישים בזה ומחוברים לזה. תשובה היא דבר יקר. היא שמן אפרסמון, היא לא נפט. התשובה היא דבר עדין, נשגב וחשוב. היא לא העסק הפרטי שלי. מסייעים בעדי, יש לי שותף בשמים עם מניות בעסק.
תשובה היא תהליך שאורך חיים שלמים והיא החיים בעצמם. הרגעים הקטנים של תשובה וקִרבה, הם הרגעים שראויים להיקרא בשם חיים. הם מקור הכוח לצלוח את המציאות היומיומית.
באלול אנחנו מבקשים רגעים כאלה של תשובה וקרבה. זה נקרא לבוא להיטהר.
חזק ונתחזק
איך עושים את זה? פשוט באים להיטהר. מכוונים לבנו לשמים ומבקשים טהרה. ואחר כך נושמים עמוק וממתינים, עד שתגיע השעה. עד שיתעורר הלב. עד שימדוד הקדוש ברוך הוא אִתנו שמן אפרסמון ונתבשם שנינו, הוא ואנחנו, יחד. באלול גם סוחרי הנפט הגדולים ביותר שרגילים לטמא על בסיס יומי, יכולים לבוא ולהיטהר.
זה הזמן לבקש לכוון את רצונותיי ואת חיי, בכיוון הטהרה. גם אם זה קשה הרבה יותר מאשר להמשיך ליפול, גם אם נדמה לפעמים שממש מרחיקים אותנו משמים דווקא כשאנחנו רוצים להתקרב.
באמת, כל ההתרחקות היא כולה התקרבות. כל אבן בסנדל, כל מניעה וקושי בדרך, הם חסדים גמורים. ההתגברויות הקטנות על המניעות הגדולות, הניצחונות המיקרוסקופיים, הפיציים - על כולם נודה בסוף הדרך. כי כל המניעות הן כדי שנתחזק ברצונות עוד יותר חזקים, ומכוח הרצונות החזקים האלה נתחזק גם אנחנו.
**
באלול המלך בשדה. לקח שרפרף ויצא מהארמון. כל אחד מוזמן לגשת אליו בלי חומות ובלי מתווכים. כל מה שנשאר לנו לעשות, הוא לבוא אליו לשדה, כמו שאנחנו. לבוא להיטהר. לבקש את נוכחותו של המלך בחיינו, לחפש את קרבתו. משום שהקִרבה אליו היא הקִרבה אל עצמנו, אל הטהור שבנו. אל האדם שאנחנו שואפים להיות. רגע לפני שתכלה שנה וקִללותיה. עכשיו הזמן לבוא להיטהר.
התחברתם? הצטרפו עכשיו למנויי "מקום בעולם", מגזין הנוער של ''עולם קטן''