לראשונה תפתח השבוע, תערוכה של האמן ומעצב היודאיקה הבינלאומי משה צברי. עד כה צברי לא הציג בתערוכה משל עצמו, אך עבודותיו מוצגות בין היתר במומה בניו יורק ובסמית'סוניאן בוושינגטון.
התערוכה ״משה צברי: רטרוספקטיבה״, מתפרשת על שישה עשורים של יצירה וכוללת עבודות מקוריות של צברי שהושאלו מאוספים שונים של יחידים ומוסדות, בישראל ובחו"ל. צברי, שאף זכה בפרסים רבים על יצירותיו, נחשב לאחד היוצרים החשובים ביותר של אמנות יהודית טקסית כיום, וכמי שהצליח להגדיר את מהות היצירה החזותית של היהדות המודרנית. ביצירתו הוא משקף סוגיות מרתקות העוסקות ביחס בין אמנות לאומנות, הזיקה בין מסורות מזרחיות למסורות מערביות והקשר בין זהות יהודית לישראלית, ועושה שימוש בתנ"ך ובדימויים יהודיים בדרך חדשנית ונועזת.
עבודותיו נמצאות באוספי מוזאונים רבים ובהם - המוזאון לאמנות מודרנית בניו יורק (MOMA), מוזאון סמית'סוניאן לאמנות בוושינגטון, מוזאון ברוקלין והמוזאון היהודי בניו יורק, מוזאון סקירבול בלוס אנג'לס, מוזאון ספרטוס ליודאיקה בשיקגו, המוזאון לאמנות בצפון קרוליינה, מוזיאון ישראל בירושלים, ואוספים של אספני יודאיקה מן השורה הראשונה. כמו כן, יצירותיו ופסלי חוץ שיצר מפארים גם בתי כנסת, מרכזים ומוסדות שונים ברחבי ארצות הברית, והוא אף נטל חלק בעיצוב תערוכות יודאיקה וארכאולוגיה במוזאונים שונים.
השילוב בין העבר וההווה הניב את סגנונו הייחודי והקנה לו מוניטין כרב-אמן בתחום היודאיקה והפיסול בין צרכני היודאיקה המודרנית שומרי המסורת, כמו גם בקרב כלל שוחרי האמנות המודרנית המוקירים את תבונת הכפיים שלו. בין יצירותיו ניתן למצוא למשל מערכת כלי מילה, קופסה לשבת המסמלת את החפצים האסורים לשימוש ולמראה בשבת - "מוקצה", מגש לפדיון הבן ועוד. אחת הסדרות הראשונות שלו בשם Biblical Social Justice ("צדק חברתי במקרא") מציעה פרשנות חזותית לנבואות מן המקרא, ונוצרה בעקבות הירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין בשנת 1995, ובסדרה אחרת בשם Scripture as Sculpture ("הכתובים כפיסול"), כל אחת מן היצירות התלת–ממדיות, מייצגת אחד מחמישה חומשי תורה. לכל אורך דרכו האמנותית צברי מבקש לשלב בין הצורך בתשמישי קדושה בסגנון מודרני ואיכותי המותאמים לשימוש טקסי, לבין הרצון לגלם ביצירתו את "נשמתו" של כל חפץ ולהדגיש את הפן האסתטי ו"היפה" העונה לציווי של "הידור מצווה" כפי שציווי זה התבטא במסורת העתיקה.
לא מעט מעבודותיו של צברי, שנמנה עם תלמידיו של לודוויג יהודה וולפרט (מחלוצי הצורפות המודרנית), נוצרו בהשראתם של מוצגים עתיקים המוצגים בתצוגת הקבע במוזאון ארצות המקרא בירושלים. הצגת תערוכתו של צברי בין כותלי המוזאון - המציג את עולמן הרוחני והחומרי של תרבויות עולם התנ"ך, מקנה לה משמעות נוספת בהיותה תערוכה המעודדת את השיח הציבורי אודות מקומה של היודאיקה המודרנית במרקם החיים היהודיים. התערוכה מציינת את יום הולדתו השמונים של האמן ובמסגרתה הוא יקיים הרצאות ומפגשים עם אמנים צעירים כחלק מהביאנלה של ירושלים לאמנות יהודית עכשווית בה יציגו כ- 200 אמנים עבודות מרחבי העולם.
מנכ"לית המוזיאון, אמנדה וייס: "עבודותיו של משה צברי, שהשראתן באה מהתנ"ך וממקורות עתיקים, יוצרות דו–שיח רב–עוצמה בין שורשי תרבותנו לעיצוב עכשווי. התערוכה שואבת ומושפעת מהמוצגים במוזאון ארצות המקרא, והדוגמאות המרהיבות של האמנות העכשווית המדגישות את היופי והעוצמה שבמקודש, מציעות מבט רלוונטי ומרענן על היהדות ושורשיה הקדומים. משה צברי הינו ידיד ותיק של המוזאון ואף היה שותף לעיצוב המוזאון ולתכנון והקמתה של תערוכת הקבע בו. זו זכות גדולה עבורנו לכבד את משה בתערוכה זו, המבטאת הן את כישרונו הגדול שלו והן את החיוניות והקיימות של המסורת היהודית".
התערוכה תוצג לשלושה חודשים בלבד עד לסוף דצמבר, בצד התערוכה המרכזית שמוצגת בימים אלה במוזאון ארצות המקרא - "על נהרות בבל", העוסקת בחורבן ירושלים ובגלות בבל וחושפת לראשונה אוסף של לוחות, חפצים וממצאים המתעדים את חיי הגולים בבל.