יש כאלה שניצלו את הקיץ הארוך לא רק למנוחה ולבילויים, אלא גם להוספת אור בעולם. הנה שתי דוגמאות שנתקלתי בהן, ואני בטוחה שיש עוד הרבה.
מבצע מ.מ.מ: איך מצליחים למשוך את צעירי הצאן לבית הכנסת בכיף, ועוד בחופש הגדול? זה מה ששאלו את עצמם כנראה יוזמי "מתמידי מנחה מעריב", פרויקט שקיים ברבים מיישובי השומרון. הילדים הצעירים מגיעים למנחה, נשארים לשיעור קצר ומתפללים מעריב. יש צמידים צבעוניים לפי מידת ההתמדה, ויש חמצוצים - מה עוד הבן אדם צריך בחיים? על הילדים שלי, בכל אופן, זה עבד יופי.
קייטנת 'עת לעשות' ודומיה: שמעתי וקראתי על קייטנות לילדי החינוך המיוחד שמפעילים בני נוער מתנדבים, אבל לראות את זה בעיניים זה משהו אחר. באחד הימים קפצנו עם הילדים לפארק אתגרי, וגילינו שאנחנו חולקים אותו עם חבורת ילדים מיוחדים במינם, מלווים בבני נוער מיוחדים לא פחות. המדריכים הצעירים עבדו קשה כדי שהחניכים שלהם ייהנו, ועם זאת ישתלבו בין באי הפארק, שלא תמיד ידעו איך להגיב לילד שחוטף להם את הארטיק או מפתיע אותם בחיבוק.
אולי אני סתם רגשנית, אבל זה נהדר לגלות, שוב, שהאמרות על הנוער הנפלא שלנו הן לא סתם קלישאות.
שלום אחרון לגננת
זהו. אחרי שלושים ושש מסיבות חנוכה ואינספור פעמים ששכחנו את תיק העבודות בבית, חלפו להן שנות התמימות. זאת הזדמנות מצוינת להודות לכל הגננות המקסימות שזכיתי להפקיד בידיהן את ילדיי - על הערכים, על ההשקעה ועל הסלחנות כששכחנו את התיק. בעיקר על כך שהייתן סבלניות, והשתדלתן לאהוב את הפיקדון הקטן גם כשהוא התנהג כמו בן שנתיים ממוצע. בנעוריי עבדתי עשרה ימים בקייטנה והחלטתי לא עוד, כך שאני מאוד מעריכה את כוחות הנפש שלכן.
הערה קטנה להורים: יצא לי להיתקל לא פעם בהורים שמצפים שהגננת תהיה כאחד ממלאכי השרת. לא תזעיף פנים, לא תגער, ושומו שמיים אם תיפלט מפיה צעקה. האמינו לי, גם אני לא אוהבת את המחשבה שמישהו נוהג בבן יקיר לי בפחות מכפפות משי, וגם אני חושבת שגננת עם קווי אופי לא מתאימים עדיף שתהיה עורכת דין או מלגזנית. לטובת הילדים, וגם לטובתה. אבל מאידך, שמעתי יותר מדי סיפורים על מטפלות וגננות שהיו בעיניי בסדר גמור ואפילו יותר מכך, והן איבדו את משרתן בעקבות תלונה של הורים. כל מקרה לגופו, אבל הייתי אומרת שצריך להיזהר ולחשוב אלף פעמים לפני שקופצים ומצרפים מישהי לרשימת המובטלים. טיפה לצאת מפוזת אמא נמרה ולנסות להיות יותר אובייקטיביים. להיות כנים עם עצמנו - בבית לא קורה שאנחנו מאבדות שליטה וכועסות? גם הגננת היא בן אדם.
מצוינות בקטנה
אז הקטנה שלי עולה לא', שיהיה בשעה טובה ומוצלחת לה ולכל ילדי ישראל המתוקים. יש ילקוט, יש קלמר, אפילו תלבושת יש. והתרגשות? בוודאי. פחות ממה שהיה אצל הבכור, שם הייתי לחוצה כאילו אני מתחילה בית ספר, לא הוא. היום אני הרבה יותר רגועה, אולי אפילו רגועה מדי.
באופן כללי אני לא מהאמהות המלחיצות. לא מאלה שיושבות על הראש ודואגות שהכול יתקתק. זה עניין של אופי, לטוב ולמוטב, גם על הראש של עצמי אני לא יודעת לשבת. "יש שיעורים?" אני זורקת באיזשהו שלב אחר הצהריים, אם אני לא שוכחת. התשובה בדרך כלל שלילית, כי רוב הילדים שלי עושים את השיעורים בהפסקות בבית הספר, במיוחד בהפסקה שלפני השיעור. בדיוק כמו שאני עשיתי בזמנו, ושרדתי.
אולי הנינוחות שלי קצת מוגזמת, ובאמת צריך להיות יותר עם האצבע על הדופק בענייני לימודים. אבל גם האלטרנטיבה של מכבש לחצים לא ממש בריאה בעיניי. תמיד הייתי קצת יוצאת דופן בקטע הזה. אני זוכרת שאחת הבנות למדה בגן חובה, וההורים היו צריכים להחליט על חוגים לשעות הגן. רוב מוחלט של ההורים הצביע בעד חוג לימוד קריאה פעמיים בשבוע, ובעיניי זאת היתה החלטה די היסטרית. הלו, לאן אתם ממהרים? זאת השנה האחרונה בגן! תנו לילדים להיות בחוג בעלי חיים או בישול או מה שלא יהיה, שייהנו. יהיו להם מספיק שנים לשבת עם מחברות וספרים. מה יקרה אם הם יגיעו לכיתה אלף וילמדו שם? בשביל זה יש בית ספר, לא? בסוף כולם קוראים וכותבים. חברה שלי למדה הוראה מתקנת, וציפתה לטפל בילדים עם קשיים. במקום זה מגיעים אליה הורים לילדים עם תשיעיות שרוצים עשיריות.
אבל, אני שומעת אתכם שואלים, המצוינות המפורסמת, מה יהא עליה? היא לא חשובה? אנחנו לא זקוקים לעוד מתכנני ווייז כמו שאומר השר בנט? הוא צודק, כמובן, אך כמו בכל דבר, צריך לשמור על איזון. פעם קראתי כתבה על אלופת שחמט צעירה שמספרת על משמעת הברזל שהביאה אותה להישגים, ועל הקדשת כל זמנה לעניין הזה בלבד. גם בהנחה שחשוב להיות אלוף, מה עם שאר החיים? זאת הבעיה בדחיפה הבלתי מתפשרת למצוינות - אפשר לאבד הרבה דברים לא פחות חשובים בדרך. שמחה, חברים, שלוות נפש... כל הדברים שהופכים את הילדות והנעורים ליפים כל כך. חינוך לחריצות ולעמל והצבת אתגרים בפני מי שזה מתאים לו זה מאוד, מאוד חשוב. אבל כל הורה צריך לבדוק מה המחיר, ולשקול אולי למשוך למצוינות ולא לדחוף אליה. במבצע מ.מ.מ. זה עובד נהדר.