'פתיחת ההיכל'
אנסמבל 'אל ההרים' עם הרב תמיר גרנות
מכל כלי הנגינה האפשריים, רק השופר הצליח להיכנס לתוך תפילת ראש השנה.
מובן שהוא הרבה יותר מכלי נגינה, ואין תחליף לכל המשמעויות שהוא נושא עמו. ובכל זאת, שאר כלי התזמורת יצאו מקופחים.
אני אישית מרגיש לפעמים צורך בתרועת חצוצרה אחרי "המלך הקדוש", או בליווי של "אבינו מלכנו" באמצעות נעימת כינור מרטיטה. אם גם אתם מרגישים כך, אמנם אי אפשר להשלים את החסר בראש השנה עצמו, אבל אולי האלבום של אנסמבל 'אל ההרים' יוכל לעזור קצת.
האלבום 'פתיחת ההיכל' נותן מקום בולט לצד המוזיקלי האינסטרומנטלי, על ידי סגנון ייחודי של עיבוד, שכולל גם כלי נגינה לא כל כך שגרתיים. עם זאת, הוא מנסה לשמור ככל האפשר על אווירה אותנטית שתזכיר במשהו את תחושת התפילה. זה מתבטא קודם כול בעובדה שמדובר בהקלטה של מופע, מה שמוסיף אופי חי לאלבום. בנוסף לכך, מי שמבצעים את השירה הם בעלי תפילה בעצמם: נתנאל זלבסקי (האחראי על האנסמבל) והרב תמיר גרנות (ראש ישיבה, וגילוי נאות: ממוריי ורבותיי). אפשר לשמוע בקולם שהם רואים את ההופעה כסוג מסוים של תפילה.
חלק גדול מהשירים באלבום הם הניגונים המוכרים של הימים הנוראים – "זכרנו לחיים" ו"שמחה לארצך" של קרליבך, "רחמנא" של חב"ד ועוד. מה שמעניין במיוחד באלבום הוא אולי דווקא השירים המוכרים פחות, הן מצד הלחנים שלהם - שאותם לקח זלבסקי מאביו, המוזיקאי הוותיק צבי זלבסקי - והן מצד המילים. גם פיוטים שיצאו מהפנתיאון של רוב הקהילות זוכים לקבל יחס לראשונה מזה זמן רב, ויכולים להפיח רוח חדשה ברשימת השירים הקבועה של ראש השנה. ומי יודע, אולי אפילו לחזור שוב לבתי הכנסת.