שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. ברוך המקום, ברוך הוא, אפשר ללכת לבד לסופר.
אפשר לנשום בשקט, לשמוע ציוץ ציפורים ואפילו לחשוב. בשקט. בלי לדבר. בלי שמישהו ישאל, בדיוק באמצע המחשבה, חמש שאלות שלא קשורות לכלום. ועוד אחד, שבדיוק נפרם לו שרוך הנעליים בפעם החמישים, וחייב, דחוף, שמישהו, שזה אני, יקשור לו. בפעם החמישים.
ייתכן שזה נשמע קטנוני, אבל היכולת לחשוב מחשבה מתחילתה ועד סופה, בלי הפסקות, היא לא פינוק אלא מדד לאיכות חיים. במיוחד אחרי חודשיים של בא לי, לקח לי, עשה לי והרביץ לי.
בקיץ הבא
במבט לאחור, אחרי שנרגעות הרוחות, אפשר ללמוד דברים רבים מהקיץ האחרון. וכדי לא ליפול באותן מלכודות גם בקיץ הבא, צריך לעשות מעשה. אחרי כל פסח אני כותבת לעצמי פתק תזכורת באייפון. שם אני מזכירה לעצמי מה היה נחוץ מהסופר, כמה בשר או מצות לקנות, איפה ניקיתי טוב ואיפה מצאנו בייגלה בבדיקת החמץ. וגם מתכונים מוצלחים שהמצאתי ברגע של משבר, מתוך שיממון ללא חשש קטניות. זה פועל נפלא. אני מגלה ששנה היא זמן מדויק לחטוף אמנזיה, והפתק מסייע בידי תמיד. כעת, בתום הקיץ, ארשום לעצמי פתק תזכורת "חופש גדול". הנה הוא לפניכם:
א. ראשית, נורא חם בקיץ. כמה שאני זוכרת שחם, אז יותר. ולפי בקשות הילדים ללכת לפארק דווקא בצהריים, אפשר להסיק שחום זה עניין יחסי. וכן שיש לתת את הדעת שככל שמתבגרים, החום הופך למעיק יותר ומפריע הרבה יותר.
ב. חשוב לספר את שערות הילדים לפני שלושת השבועות. גם אם הם אומרים "מחר, מחר" - לא להאמין להם. בסופו של דבר י"ז בתמוז יגיע כשכולם נראים כמו אריות מהספארי. ותמיד, כשהם עם השיער הארוך, מגיעות הכינים.
ג. הסעיף הבא מצריך תכנון ארוך טווח ולא מעט מאמץ, אך עם זאת הוא שווה: יש לעשות הכול כדי שהילדים לא יצטרכו להיבחן בחינת מעבר לפני תחילת הלימודים.
ד. לקנות את ספרי הלימוד של שנה הבאה בשני ביולי.
ה. סבתא דליה (שם גנרי לכל סבתא, שכנה, דודה או בתיה עוזיאל) עוטפת ספרים מצוין.
ו. ג׳ימבורי זו לא מילה גסה. משום מה הוא נתפס כפתרון לאחר צהריים חורפי, אבל טפטוף עדיף מחמסין. מומלץ לבוא עם מכנסיים מתחת לחצאית, כי בסוף איזה ילד ישכנע אותי לטפס ולקפוץ על הטרמפולינה.
ז. סרטוני מסיבות הסיום של הילדים הופכים מיידית ללהיט משפחתי ויראלי, ומנוגנים בפלאפון בלופ. ולכן, שירים עם מוזיקה מעצבנת כדאי למחוק בהקדם.
ח. לעבור דירה באמצע הקיץ זה אחד הדברים הטיפשיים. ילדים לא אוהבים לארוז, רק להרוס פצפצים.
ט. מתקן מִחזורית בבגאז' של האוטו. דחוף.
י. אחת מדרכי התקשורת בין הילדים היא דרך שפת הכאפות, לא להתרגש מזה.
יא. בנות אוהבת פלסטרים, על כל דבר. משום מה זה מרגיע אותן יותר טוב ממוצץ. אם חס ושלום, לא עלינו, קורה האסון ונגמרה החבילה של 100 פלסטרים, סרטון של אחד השירים המעצבנים ממסיבת הסיום גם יעשה את העבודה. ראו סעיף ז׳.
יב. שבת נכנסת מאוחר מאוד. אם רוצים ארוחה רומנטית עם הבעל, כדאי לקחת את הילדים בשישי בצהריים לחוף הנפרד. זה גומר אותם, הם נופלים על הספות, ואז אתם נשארים סוליקו בדייט. עסקה לא רעה בכלל.
יג. ילדים בקיץ זה כמו משאבת אוכל. כמה שאני חושבת שצריך לקנות בסופר, להכפיל ולשלש.
יד. לא להזמין חברים בעייתיים בענייני אוכל. אם במהלך השנה זה בלתי נסבל, אז בעונת הנשנושים על אחת כמה וכמה.
טו. לקנות שתי אריזות ענק של אבקת כביסה ושלושה בקבוקי מרכך כביסה, לפני, ולא אחרי י׳ באב (בגלגול הבא להתחתן עם ספרדי).
טז. להשאיר במקום גלוי וזמין את מספר הטלפון של טכנאי מכונות הכביסה. כי תודות לידידנו מרפי המכונה מחליטה שדינה כדין ארגוני המורים בסוף אוגוסט, ופותחת בשביתה.
יז. כמה שחשבתם שעשיתם דברים כיפיים עם הילדים, תמיד איזה חבר ישלח תמונה מדהימה של טיול מה-זה שווה, שבאמת אין לכם כוח לעשות, אבל זה יכניס לפעולה את כל מנגנוני רגשות האשם.
יח. לא משנה כמה כדורי-רגל יש בבית, תמיד מישהו צורח "זה שלי". וכן, הסלון הוא מגרש מצוין.
יט. החופש הגדול הוא סוג של האח הגדול: שמים כמה נפשות בבית אחד, בשיא החום, לחודשיים, ומחכים לראות מי יריב עם מי, מי יגלה מנהיגות או יכולת ויתור ומי יודח ראשון. כדאי שזו לא תהיה את.
כ. לקבוע מראש לאן הולכים ובאיזה יום בטיול לצפון. אחרת נמרחים עד הצהריים בצימר, וכשכבר זזים לאנשהו הכול מפוצץ ונתקעים בתורים בלתי נגמרים.
כא. זכרי, בסופו של דבר היה בסדר. היו רגעים מקסימים ומרגשים. היו רגעים של אחוות אחים אמיתית. רגעי משפחה שנחרטים בלב כל אחד מאיתנו. כי אין כמו לאכול ארוחת בוקר בפיג׳מה בשתים עשרה בצהריים, או גלידה בעשר בלילה. ביחד. על הרבה עצבים אפשר היה לוותר, וגם על יותר מדי הערות, לפעמים עוקצניות. לעולם הילדים יזכרו את חופשות הילדות שלהם. תשאירי זיכרון נעים.
כב. בעוד עשר שנים תתגעגעי לרגע שכולם קרצצו סביבך.
שנה מוצלחת לכל ילדי כיתה א', ובפרט ליהלי בן איה אביגיל.
מסיכות לא פורימיות
היום הראשון שכולם התאקלמו בגנים - זה הרגע לעצור ולהתפנק. הנה כמה מתכונים לפינוק. אמנם הם עשויים ממרכיבים שאני מכירה, וניסיתי את כולם, והיה תענוג, אבל לכל אחד יש עור מיוחד לו. אז כמו שעל בקבוקי מסירי הכתמים יש אזהרות בנוסח "נסו תחילה במקום צדדי ונסתר", כך גם אני נזהרת ומזהירה.
מסיכת שיער
שמן זית, דבש וחלמון של ביצה. הכמויות שוות פחות או יותר.
מערבבים הכול למשחה ומעסים את השיער. חובשים בשקית או במטפחת, מחכים כמה שאפשר וחופפים.
זה מרכך, מבריק ומבריא את השיער. ואם זה לא הולך, אפשר לתמיד להקציף את הכול ויש אחלה מיונז.
מסיכת פנים
מערבבים חלבון עם כפית מיץ לימון טרי וחצי כפית דבש, ונהנים ממסיכת פנים בעלת סגולות מחטאות ואנטי בקטריאליות.
פילינג
זרעי צ'יה כתושים ידנית במכתש ועלי, טיפה מים, שמן שקדים (זה שעושים איתו מסאז׳) ושתי טיפות מי ורדים. אם מוסיפים לזרעי הצ׳יה הרבה מים, הם מתחילים להפריש ג׳לי. זה הופך את הכול למסיכה שמתייבשת על הפנים ואז שוטפים אותה. אם שמים רק טיפונת מים, זה נשאר בגדר פילינג.
ayakremerman@gmail.com