אביטל קיים, חברתה ושלושת ילדיה של החברה נקלעו לאחרונה למארב אבנים בשכונה ערבית בירושלים, אליה הגיעו בטעות כאשר היו בדרכם מפסגת זאב לתלפיות.
רק לאחר דקות ארוכות של חרדה, ושיחת טלפון ארוכה עם המשטרה, הצליחו לצאת מהשכונה.
בשיחה עם ערוץ 7 סיפרה אביטל על רגעי האימה, "היינו צריכות להגיע מפסגת זאב לתלפיות, הוייז ניסה לחסוך לנו את הפקק ולקח אותנו דרך שכונה ערבית. כבר כשנכנסנו הבנו שזה לא מקום סימפטי אך לא ידענו איך לצאת משם".
"הגענו לרחוב צר שמכל צד עמדו ערבים ואיך שראו אותנו קמו וזרקו עלינו כל מה שהיה להם ביד", מתארת אביטל ומציינת כי ברכב היו היא כטרמפיסטית וחברה שלה שנהגה עם שלושת הילדים שלה, "הקטנה ישנה והתחילה לצרוח, זרקו עשרות אבנים מכל עבר, התקדמנו קדימה כמה מהר שאפשר כי זו היתה סמטה קטנה".
בניסיון לצאת מהשכונה התקשרה אביטל למשטרה כדי לקבל הכוונה, "התקשרנו למשטרה זה הרגיש כמו מחדל. לא באו לסייע לנו או שלא הצליחו, הם לא ידעו איך להחזיר אותנו, הסתובבנו וחזרנו לאותה סמטה כדי לצאת, פשוט חיכו לנו, רכב לפנינו נעצר כדי שיזרקו עלינו עוד אבנים וחסמו לנו את דרך היציאה. הנהגת אמרה או שתהיה תאונה או שאנחנו יוצאות, נתנה גז ויצאנו משם אחרי יידוי אבנים נוסף".
בשלב זה השוטרים שהיו על הקו שמעו את יידוי האבנים, "הם נלחצו וניסו לחפש אותנו, השוטר אמר לי לשלוח לו מסרון וניסה לאתר אותי לפי הטלפון ורק ככה מצאו אותנו".
על יחס המשטרה לאחר המקרה אומרת אביטל, "כשהגענו לשוטרת היחס היה פשוט מכעיס היא לא רצתה שנעמוד שם כי הפרענו לתנועה מבחינתה, כל שוטר הפנה אותנו לשוטר הבא. אני לא הייתי שקטה וגם הנהגת לכן הלכנו לפגוש את הבעלים שלנו והנהגת ובעלה הלכו להגיש תלונה. ממש בנס אף אחד לא נפגע רק הרכב קיבל מכות חיצוניות".
"באותם רגעים ההרגשה הייתה נוראית, אין לך מושג מה הולך לקרות לך, הרגשנו שזה הסוף שלנו", מספרת אביטל ומדגישה, "זה מחדל ביטחוני עצום, יהודים בארץ ישראל צריכים להימנע מלהיכנס לשטחים מסויימים בעיר הבירה כי הם לא יודעים מה עלול לקרות להם שם. אנחנו גרים בשומרון וביום יום אני מרגישה יותר בטוחה".