רוח ולא גשם
לקראת נעילה | המופע | יונתן דרור
שירי סליחות הם כמו מעדן. הם פופולאריים, הם נחטפים מהמקרר, הם מגוונים בצבעים ובטעמים ותמיד אפשר להוסיף אליהם קמצוץ גרנולה, כפית דבש ואם אפשר מוזיקת רוק ישראלית שמתכתבת בעקיפי עקיפין עם מחשבה סליחתית, אז למה לא.
אבל מה? את המעדן אוכלים מהר, ולא יוקע לשארית חייו כמקלקל קיבות ובתוך זמן קצר ימצא עצמו מבלה עם חבריו לפסולת, עמוק עמוק בפח האשפה.
וזהו בדיוק הפרדוקס של האמנים: השקעה ממושכת בפרויקט שייקטף מהמדפים במשך חודש, ימלא אולמות ויקפיץ את היוטיוב, אך רגע אחרי קידוש הלבנה של מוצאי הכיפורים ייעלם ולא ישוב, עד לשנה הבאה.
ואז הגיע יונתן דרור, זמר ויוצר טרי שחבַר לאחיה אשר כהן אלורו, פסנתרן ומוזיקאי מוערך, ויחד השיקו מופע ואלבום ממבחר שירי הימים הנוראים תחת הכותרת 'לקראת נעילה'. בהופעה הייתי ולאלבום האזנתי ומלבד הטיולים מטיבי הלכת בין עדות ומסורות הפיוטים שנסכו השניים פנימה, מצאתי עיבודים מצוינים, מוזיקה זורמת ושירה בסדר.
עשרת הקטעים המוזיקליים שבאלבום עושים טוב באוזני כל העדות. דרור, אלורו וחבורתם משכילים להנגיש את המזרח אל המערב ואת המערב אל המוגרב. והם עושים זאת ביופי עדין, בחן ולעתים בחסד
למה בסדר אתם שואלים? כי היא לא מזייפת ולא צורמת, היא מחולקת בין מספר זמרים שמשתתפים בפרויקט ומתאימה את עצמה אל הטקסטים והמסורות השונות, אבל עם זאת, משהו בה חסר. הביצועים הווקאליים של רוב המבצעים מינוריים בכמה מקומות ולא פעם העיבוד והנגינה מחפים עליהם ביצירתיות.
קולו של דרור עצמו מיוחד אך מרחף לי מדיי, זה בלט פחות באלבום ויותר במופע: הוא לא יושב ומתרווח בכורסה, הוא לא מדבר כריזמטיות, הוא לא מבושל מספיק, הוא נא. אז למה זה לא צרם לי? כי ברוב שירי האלבום הנוכחי מדובר ביתרון. שירי הנשמה האלה זקוקים לרוח ולא לגשם, לשייט ולא לעוגן. לכן סלחתי.
אם יש נחת רוח גדולה באלבום בשבילי היא השיר 'אבינו מלכנו', שעלה לכותרות בחגיגות יום ההולדת של שמעון פרס, כשברברה סטרייסנד הקדישה לו את השיר על הבמה. הביצוע של חנן בן סימון באלבום ושל יונתן בהופעה מצוין וראוי לשבח. נהניתי.
עשרת הקטעים המוזיקליים שבאלבום עושים טוב באוזני כל העדות. דרור, אלורו וחבורתם משכילים להנגיש את המזרח אל המערב ואת המערב אל המוגרב. והם עושים זאת ביופי עדין, בחן ולעתים בחסד. בעיבודים ווקאליים קלים נוספים ובבשלות קולית מחוספסת יותר יהפכו הצלילים האלה לדבר החם הבא של ימי אלול. בינתיים, מהרו להזמין כרטיסים, לרכוש את האלבום ולהקשיב אל החבורה הזו, לפני שיעבור התאריך.
קטנות
הברירות שקיימות הן או להתעורר עם שיר מזעזע במיוחד ולהתחיל את היום באוזן שמאל, או להתעורר עם השיר האהוב עליך – ואז לאבד אותו בתוך כמה ימים
מה לך נרדם
אדון הסליחות | חדשיר | חנן בן ארי ואיזי
יש לי הרבה סיבות שלא לאהוב את השעון המעורר שלי, אבל סיבה אחת משניאה אותו עליי במיוחד: שעונים מעוררים הורסים לנו את השירים היפים. הברירות שקיימות הן או להתעורר עם שיר מזעזע במיוחד ולהתחיל את היום באוזן שמאל, או להתעורר עם השיר האהוב עליך – ואז לאבד אותו בתוך כמה ימים.
ופה לקחתי סיכון.
כבר שבוע שאני משכים כל בוקר (בימים יפים - לסליחות) לצליליהם המהפנטים של חנן בן ארי ואיזי. כל השכמה עם בן ארי עושה טוב לנפש אבל לשיר הזה קיימת אצלי חיבה יתירה. ומה הפתרון לבעיה שלעיל? אין פתרון. אבל אוטוטו השיר גם ככה לא יהיה רלוונטי.
ובכל זאת, גיליתי שצצה לי בעיה חדשה: חיבה חדשה ל'נודניק' עם הצלצול החדש.
אגדלך | אלבום | דור אסרף
אעברה נא | ספר | רבקה מנוביץ-מעייני
מסע חייו של הרב דב מעייני, הרב שחיבר בין עולמות 'המזרחי' ו'תולדות אהרון', נחשף לראשונה בעקבות גילוי הארכיון הגנוז של מכתביו. מסמך עלילתי ותעודה היסטורית. הוצאת 'מוסד הרב קוק'.
מעלה באוב
העמידו תלמידים
שלמה גרוניך הוא פרשן.
אמנם לכאורה אינו שומר תורה ומצוות והשכלתו התורנית לא נרכשה בין סטנדרי בית המדרש, אבל לגרוניך יש פירוש מתוק למקורות. פירוש מקורי, עמוק ומלא בהפתעות.
כך עשה ב-2008 כשהלביש לתשעה עשר קטעים מקראיים ביגוד מוזיקלי תואם (ואם צריך גם שאינו תואם) ב'מסע אל המקורות'.
את המשנה הפותחת של מסכת אבות, שיחד עם 'שמע ישראל', 'תורה ציווה לנו' וציטוטים בודדים נוספים משוננת על פי כל יהודי עוד מקטנוּת, הפך גרוניך למחזמר. אל הקראת שרשרת מסירת ההוראה צירף קבוצת ילדים, קריאות עידוד אצטדיוניות ולחן לא סלול המתפתל על פי פיתוחים אסוציאטיביים ביצירתיות ווקאלית מאולתרת.
חגיגה ותענוג לאוזניים מביתו, או שמא מבית מדרשו, של גרוניך.
גנוט & גבסו & ראש השנה
לסיום, משהו טוב לנשמה, ללב ולהכנה לקראת הימים הקדושים הבאים עלינו לטובה.
שתהיה לכולנו שנה מוצלחת ומתוקה, שנכתב ונחתם לחיים טובים ולשלום!