בישיבת הממשלה אתמול אושרה הצעתו של שר הבינוי והשיכון נתן שרנסקי לשחזר את בית הכנסת \"חורבת רבי יהודה חסיד\" ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, מבנה שנהרס כליל בידי הלגיון הירדני.
בית הכנסת הוקם לפני 500 שנה ונחשב לראשון שהוקם בירושלים מאז נחרב בית המקדש, אולם בעיצומה של מלחמת השחרור הרסו אותו הירדנים עד היסוד, ומאז הוא לא שוקם.
בשנת 99\' הקים שר השיכון דאז יצחק לוי ועדה ציבורית, בראשות הרב שמחה הכהן קוק, שהמליצה לשחזר את \"חורבת רבי יהודה חסיד\". לפני חודשים אחדים שבו השר שרנסקי וראש עיריית ירושלים אהוד אולמרט ואישרו את ההחלטה, והוחל בתהליך התכנון של בניית בית הכנסת.
השחזור והבנייה אמורים להימשך ארבע שנים, ועלותם המשוערת היא 28 מיליון ₪. העלות תמומן מתקציביהם של משרדי הבינוי והשיכון, התיירות והפנים. המלאכה הופקדה בידי החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי. השחזור ייעשה על סמך שרידי קירות שנותרו, צילומים ועדויות שבכתב ושבעל פה.
דוב קלמנוביץ, יו\"ר הדיקטריון לפיתוח הרובע היהודי, סיפר לערוץ 7: \"כשקיבלתי את התפקיד ראיתי ביעד זה יעד מרכזי של החברה לפיתוח הרובע היהודי. במשך שנתיים עסקנו בהכנת התוכניות ובאיסוף החומר. בליווי של רבנים השלמנו את התוכניות והגשנו אותם לשתי הוועדות של תכנון ובנייה ובירושלים. עברנו את הוועדות וכעת אנחנו עוסקים בתוכניות הממשיות והמפורטות, כגון בתוכניות מיזוג האוויר והמעקות\".
באשר לבעיית התקציב לשחזור המבנה אמר קלמנוביץ כי ברגע שהם יפרסמו את הפרויקט יירתמו אלפי יהודים למימונו, כי, לדבריו, מדובר בבית הכננסת \"בה\' הידיעה\", בית הכנסת שהיה מרכז יהודי בעיר העתיקה שלפני נפילת העיר העתיקה בידי הירדנים במלחמת השחרור, ושהפך סמל לחזרתם של יהודים אליה במלחמת ששת הימים. עיקר ייחודו של בית הכנסת חורבת רבי יהודה החסיד יהיה בעצם התחדשותו, המסמלת את התחדשות האומה\".
בישיבת הממשלה גם אושרה תוכניתו של שרנסקי להקמת 14 יישובים חדשים בגליל, בגלבוע ובנגב.
כתב עתי\"ם מוסר כי את רשימת היישובים גיבשה ועדה בין-משרדית בראשות יועץ ראש הממשלה להתיישבות עוזי קרן. ועדה זו פעלה שמונה חודשים ובחרה אותם מתוך 60 הצעות שהוגשו לה. מיקומם הסופי של היישובים ייקבע אחרי דיון במוסדות התכנון.
לאחר ישיבת הממשלה מסר השר שרנסקי כי היישובים הללו מצטרפים לשני יישובים חדשים שכבר הוקמו: חלוקים בנגב המערבי ויצפור בגלבוע. הוא ציין כי לא יהיה צורך בהפקעת קרקעות כדי להקים את היישובים הללו. עוד אמר שרנסקי כי לא נתקבלה כל פנייה להקמת יישוב ערבי.
לדברי שרנסקי, הקמת היישובים היא בחלקה צורך בטחוני אך זהו גם אתגר לדור הצעיר ויש לראות בה גם חשיבות כלכלית, אסטרטגית וציונית. \"בניית יישובים חדשים וחיזוק אחיזתנו בארץ הם התשובות לטרור שמכה בנו\".
עוזי קרן מסר כי פריסת היישובים נקבעה בין היתר כדי ליצור מסה קריטית באזור מסוים, על פי מיקומם של גרעיני ההתיישבות, וכן במקומות בעלי חשיבות לאומית כמו בגלבוע. הוא הביע את בטחונו בכך שרשויות התכנון לא ימסמסו את ההחלטה אלא יפעלו במהירות האפשרית כדי שיהיה אפשר להתחיל בהקמת אותם יישובים. בעיקרון מדובר ביישובים קהילתיים שימנו בין 200 ל-1500 משפחות.
השר עוזי לנדאו התנגד להקמת היישובים החדשים בנימוק כי היא אינה משתלמת מבחינה כלכלית. לעומתו אמר ראש הממשלה אריאל שרון כי הנושא הזה הוא \"מהותי ועקרוני למדינת ישראל ולהוויה הציונית. צריך ליישב כדי שתהיה רזרבה קרקעית לדורות הבאים\". שרון הוסיף: \"בכל מקום שאפשר צריך להעלות יישובים, אפילו להקים מחנה זמני. כך זה התחיל. שמעון ואני זוכרים כיצד הכל התחיל במתי מעט. אנשים נאחזו בקרקע, ותקעו ציפורניהם בסלע\". עוד אמר ראש הממשלה כי תפקידם של גופי התכנון כעת הוא לאמץ את החלטות הממשלה ולראות איך אפשר ליישמן בצורה הטובה ביותר.
בית הכנסת הוקם לפני 500 שנה ונחשב לראשון שהוקם בירושלים מאז נחרב בית המקדש, אולם בעיצומה של מלחמת השחרור הרסו אותו הירדנים עד היסוד, ומאז הוא לא שוקם.
בשנת 99\' הקים שר השיכון דאז יצחק לוי ועדה ציבורית, בראשות הרב שמחה הכהן קוק, שהמליצה לשחזר את \"חורבת רבי יהודה חסיד\". לפני חודשים אחדים שבו השר שרנסקי וראש עיריית ירושלים אהוד אולמרט ואישרו את ההחלטה, והוחל בתהליך התכנון של בניית בית הכנסת.
השחזור והבנייה אמורים להימשך ארבע שנים, ועלותם המשוערת היא 28 מיליון ₪. העלות תמומן מתקציביהם של משרדי הבינוי והשיכון, התיירות והפנים. המלאכה הופקדה בידי החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי. השחזור ייעשה על סמך שרידי קירות שנותרו, צילומים ועדויות שבכתב ושבעל פה.
דוב קלמנוביץ, יו\"ר הדיקטריון לפיתוח הרובע היהודי, סיפר לערוץ 7: \"כשקיבלתי את התפקיד ראיתי ביעד זה יעד מרכזי של החברה לפיתוח הרובע היהודי. במשך שנתיים עסקנו בהכנת התוכניות ובאיסוף החומר. בליווי של רבנים השלמנו את התוכניות והגשנו אותם לשתי הוועדות של תכנון ובנייה ובירושלים. עברנו את הוועדות וכעת אנחנו עוסקים בתוכניות הממשיות והמפורטות, כגון בתוכניות מיזוג האוויר והמעקות\".
באשר לבעיית התקציב לשחזור המבנה אמר קלמנוביץ כי ברגע שהם יפרסמו את הפרויקט יירתמו אלפי יהודים למימונו, כי, לדבריו, מדובר בבית הכננסת \"בה\' הידיעה\", בית הכנסת שהיה מרכז יהודי בעיר העתיקה שלפני נפילת העיר העתיקה בידי הירדנים במלחמת השחרור, ושהפך סמל לחזרתם של יהודים אליה במלחמת ששת הימים. עיקר ייחודו של בית הכנסת חורבת רבי יהודה החסיד יהיה בעצם התחדשותו, המסמלת את התחדשות האומה\".
בישיבת הממשלה גם אושרה תוכניתו של שרנסקי להקמת 14 יישובים חדשים בגליל, בגלבוע ובנגב.
כתב עתי\"ם מוסר כי את רשימת היישובים גיבשה ועדה בין-משרדית בראשות יועץ ראש הממשלה להתיישבות עוזי קרן. ועדה זו פעלה שמונה חודשים ובחרה אותם מתוך 60 הצעות שהוגשו לה. מיקומם הסופי של היישובים ייקבע אחרי דיון במוסדות התכנון.
לאחר ישיבת הממשלה מסר השר שרנסקי כי היישובים הללו מצטרפים לשני יישובים חדשים שכבר הוקמו: חלוקים בנגב המערבי ויצפור בגלבוע. הוא ציין כי לא יהיה צורך בהפקעת קרקעות כדי להקים את היישובים הללו. עוד אמר שרנסקי כי לא נתקבלה כל פנייה להקמת יישוב ערבי.
לדברי שרנסקי, הקמת היישובים היא בחלקה צורך בטחוני אך זהו גם אתגר לדור הצעיר ויש לראות בה גם חשיבות כלכלית, אסטרטגית וציונית. \"בניית יישובים חדשים וחיזוק אחיזתנו בארץ הם התשובות לטרור שמכה בנו\".
עוזי קרן מסר כי פריסת היישובים נקבעה בין היתר כדי ליצור מסה קריטית באזור מסוים, על פי מיקומם של גרעיני ההתיישבות, וכן במקומות בעלי חשיבות לאומית כמו בגלבוע. הוא הביע את בטחונו בכך שרשויות התכנון לא ימסמסו את ההחלטה אלא יפעלו במהירות האפשרית כדי שיהיה אפשר להתחיל בהקמת אותם יישובים. בעיקרון מדובר ביישובים קהילתיים שימנו בין 200 ל-1500 משפחות.
השר עוזי לנדאו התנגד להקמת היישובים החדשים בנימוק כי היא אינה משתלמת מבחינה כלכלית. לעומתו אמר ראש הממשלה אריאל שרון כי הנושא הזה הוא \"מהותי ועקרוני למדינת ישראל ולהוויה הציונית. צריך ליישב כדי שתהיה רזרבה קרקעית לדורות הבאים\". שרון הוסיף: \"בכל מקום שאפשר צריך להעלות יישובים, אפילו להקים מחנה זמני. כך זה התחיל. שמעון ואני זוכרים כיצד הכל התחיל במתי מעט. אנשים נאחזו בקרקע, ותקעו ציפורניהם בסלע\". עוד אמר ראש הממשלה כי תפקידם של גופי התכנון כעת הוא לאמץ את החלטות הממשלה ולראות איך אפשר ליישמן בצורה הטובה ביותר.