
בוועידת המשפט של לשכת עורכי הדין הודיעה שרת המשפטים, השרה איילת שקד, על החלטתה להאריך את התמחות עורכי הדין בישראל לשנתיים. כדי להוכיח את נחיצות המהלך הציגה השרה שקד נתונים לפיהם מספר עורכי הדין בישראל ביחס לאזרחים הוא פי ארבעה מאשר באירופה ופי שלושים מאשר ביפן.
בהתייחסות להחלטתה זו של שקד אומר פרופ' אביעד הכהן, דקאן המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט, לערוץ 7 כי אמנם אין לו ספק שכוונותיה של השרה, כמו כוונותיהם של אחרים הסבורים כמותה, טובה "אבל לצערי התוצאה לחלוטין לא רצויה".
לדבריו, "כמי שמכיר את המערכת המשפטי הרבה שנים אני לא חושב שהדבר יביא לתועלת. זה יגרום לכאוס שלם בכל נושא ההתמחות. ישנה נקודה חשובה שלא נתנו עליה את הדעת - אותם אנשי פריפריה שכבר הצליחו להשתלב במקצוע שיביא אותם לקדמת הבמה, האנשים הללו יתקשו למצוא התמחות כי אין להם קשרים".
מעבר לכך, מוסיף פרופ' הכהן, "אין שום קשר בין אורך ההתמחות לרמת המקצועיות של המתמחה. אם אומר זאת בצורה קיצונית אומר שאדם יכול להגיש תה במשך שנתיים ולא שנה זה לא יביא אותו לשום מקום, ולעומת זאת הוא יכול לעבוד במקצועיות שנה ולהגיע לתוצאות מצויינות.
''הראיה היא שבעשר השנים האחרונות ההתמחות היא פחות משנתיים וחלק ניכר מעורכי הדין שיוצאים לשוק הם מצויינים ואין סיבה שזה לא ימשיך להיות כך".
עם זאת סבור הכהן כי מה שאכן יש לעשות זה "לפקח על טיב ותוכן ההתמחות ולא על האורך. לאורך לא תהיה כל משמעות וזה רק יביא לנזקים לצערי הרב".
לדבריו הפיקוח הנדרש על טיב ההתמחות נעשה והוגבר בשנים האחרונות, אך כדי להפוך אותו ליעיל ולאפקטיבי ברמה נדרשת יש להוסיף כוח אדם למערכת. עוד הוא מסביר ואומר כי יש לוודא שההתמחות רלוונטית ועוסקת במגוון נושאים, שכן מי שהתמחה במשפט פלילי לא יבין בתחומים אזרחיים ולהיפך לא יידע מימינו לשמאלו בין אם יתמחה שנה ובין אם יתמחה שנתיים.
"מה שצריך להבטיח הוא שיהיה פיקוח על התוכן והצעה נוספת שקורית במדינות מתוקנות ואין סיבה שלא לאמץ – שכל עו"ד יצטרך לעבור מספר השתלמויות בשנה, גם אחרי הרבה שנות עבודה. אדם תמיד צריך ללמוד".
לדבריו של פרופ' כהן אין מקום לטעון בשם 'השוק החופשי' שכל אחד מעורכי הדין יציג את מרכולתו והלקוח יבחר בו, בין אם עבר השתלמויות ובין אם לאו. לטעמו של הכהן זו אמירה חלולה שהרי "אם זה כך אז לא צריך פיקוח בכלל", אך כל רוכש דירה יודע עד כמה חשוב שמאחורי ההסכמים שחתם ברכישתה יהיה עורך דין בעל שיעור קומה המכיר את הנתונים היטב והתמקצע בהם. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בנאשם בעבירה כזו או אחרת שגזר דינו תלוי לא פעם באיכות ורמת מקצועיותו של עורך הדין.
על נתוני מספרם הגבוה של המועמדים לעריכת דין בישראל, נתונים שהציגה השרה שקד ולפיהם בישראל 636.9 עורכי דין על כל מאה אלף איש, לעומת 151.3 עורכי דין באירופה ועשרים ושלושה עורכי דין על כל מאה אלף איש ביפן, אומר הכהן כי "זו תופעה שקיימת כבר הרבה שנים.
''זה כנראה חלק מהחלום של האם היהודייה. מי שחושב שהארכת ההתמחות תפתור את הבעיה טועה", הוא אומר ומציין כי זה טבעו של שוק חופשי וכאשר אנשים לא ימצאו עבודה בתחום עריכת הדין הם יעברו לאפיקים אחרים כפי שקורה גם כעת.
לקראת סוף הדברים נשאל פרופ' הכהן מדוע הוא מתנגד לדבריה של שקד, שהרי גם היא יכולה להסכים איתו על הצורך בחיזוק הפיקוח על רמת ההתמחות ועם זאת להצדיק את אורכה. הכהן משיב ואומר שאינו מתנגד למהלך עקרונית אך "אם אומרים שנתיים אפשר להגיד גם שלוש.
''אני רק אומר שחשובה המהות ולא הדברים הטכניים. מה שמפריע לי זה שמי שיסבול מכך בעיקר הם אנשים בפריפריה שאינם מקושרים ואין להם קרובים בעולם המשפט. הם לא ימצאו התמחות גם אם הם המוכשרים ביותר, אלו אנשים ראויים חרדים, ערבים ואנשי עיירות פיתוח ללא קשרים שיקדישו שלוש שנים בלימודים וישקיעו כסף רב ובסוף לא ימצאו עבודה ויצאו מתוסכלים".
מחריף הכהן את דבריו ואומר כי תוצאה נלווית של מציאות כזו היא התופעה שכבר כעת הוא שומע עליה, ובה אנשים משלמים כסף בהתמחות במקום להשתכר. "אני מקווה שאף אחד לא רוצה להגיע למצב הזה, אבל זה מה שהולך לקרות".
