שרת המשפטים איילת שקד הפיצה היום (רביעי) תזכיר לתיקון חוק החברות וכן טיוטת תקנות לפי החוק.
מטרת התזכיר והתקנות להקל על חברות הציבוריות בשני אופנים מרכזיים: הראשון, באופן של יצירת "מדרג רגולציה" המבחין בין חברות קטנות לגדולות, בדומה לנעשה בשווקים רבים ברחבי העולם.
השני, באופן של הקלות בתנאי הממשל התאגידי בשנים הראשונות לאחר ההנפקה הראשונה לציבור, במטרה לעודד חברות להנפיק ניירות ערך שלהן בבורסה. הקלות אלו נועדו לאפשר לחברה לבסס עצמה ואת יחסיה עם ציבור המשקיעים.
דוגמא להקלות הכלולות בתקנות: התקשרות חברה עם בעל השליטה בה (בחברות שהנפיקו לראשונה ניירות ערך). כיום, החוק קובע כי התקשרות של חברה עם בעל השליטה בה לגבי שכרו תאושר אחת ל 3 שנים. התיקון מציע כי התקשרות כזו, אשר אושרה טרם ההנפקה והוצגה בתשקיף, תהיה מחויבת באישור מחדש רק בחלוף 5 שנים מההנפקה.
כמו כן בכל הנוגע למינוי מנכ"ל חדש. על פי התזכיר, חברה אשר תרצה למנות מנכ"ל חדש במקום המנכ"ל שכיהן במועד ההנפקה, תוכל למנות מנכ"ל חדש ללא אישור שכר ע"י האסיפה הכללית בתנאים הבאים: המנכ"ל הקודם פרש טרם חלוף חמש שנים מהמועד שבו ניירות ערך של החברה נרשמו לראשונה למסחר; תנאי השכר של המנכ"ל היוצא והמנכ"ל החדש דומים; ועדת תגמול אישרה כי השינוי בתנאים בין שני העסקאות אינו מהותי; תנאי הכהונה וההעסקה תואמים את מדיניות התגמול של החברה.
תיקון זה מאפשר לחברה ודאות לגבי שכר המנכ"ל במשך 5 שנים הראשונות להנפקת החברה, וכן מקל בחילוף מנכ"לים במידת הצורך.
כך גם בנוגע לתשלומי בונוסים: כיום חברות יכולות לתת בונוסים על פי קריטריונים הניתנים למדידה. אולם, "החברה רשאית לקבוע כי חלק לא מהותי יינתן על פי קריטריונים שאינם ניתנים למדידה ועל פי תרומת העובד לחברה". הפרשנות המקובלת שניתנה להוראה זו על ידי השוק הייתה כי "חלק לא מהותי" מאפשר מתן בונוס בשיקול דעת של עד 3 משכורות.
שקד אמרה כי "נפטרים מעודפים - ולא רק בסוף עונה. הצעת החוק היא נדבך נוסף המשקף את תפיסת עולמי- 'מרבה רגולציה- מרבה רע'. באמצעות הצעת החוק והתקנות נקל על חבלי הלידה של חברות אשר הנפיקו לראשונה בבורסה, ובכך נדאג להשאיר חברות ישראליות בבית. כמו כן, נפעל למען הסרת עודפי שומן רגולטוריים היכן שלא נדרש".