
השנה לא היה קשה לבחור. אשת השנה במשפט היא שרת המשפטים, איילת שקד. משהו דרמטי צריך להתרחש כדי שהיא תאבד את התואר הזה בשנה הבאה או בזו שאחריה.
לפני ארבעה חודשים, שבוע לאחר יום הולדתה השלושים ותשעה, הושבעה שקד והופקדה על משרד המשפטים. מאז קצב העשייה שלה נופל רק מקצב ההודעות לתקשורת של קודמתה בתפקיד, ציפי לבני. כרגע הממוצע של שקד עומד על רפורמה פעם בשבועיים. ובניגוד לשר החינוך הקודם, שי פירון, לא מדובר ברפורמות שבן לילה היו ובן לילה אבדו. אלא על כאלו שעבדו עליהן במשרד המשפטים במשך חודשים ושנים.
ישאל השואל: מה כאן החוכמה? האם השרה הנמרצת מתנאה בנוצות שעמלו עליהן אחרים? התשובה היא כמובן שכאן כל החוכמה. כך בדיוק אמורים לעבוד נבחרי ציבור חכמים ויעילים. זהו בדיוק תפקידו של שר. הוא אינו מחליף את הדרג המקצועי, הוא אינו מתיימר להתחיל ולסיים תהליכים מסובכים בקדנציה ממוצעת של פחות משלוש שנים. תפקידו להעניק את העוצמה הפוליטית הדרושה כדי שתהליכים יוכלו לקרות. כדי שכוונות טובות, מסקנות של ועדות מלומדות, תוכניות ותזכירי חוק יוכלו להגיע לכלל מימוש. על הדרך הוא משתמש בעוצמת המשרה כדי לתת את הדגשים שלו ולהטביע באותם תהליכים את החותם הפוליטי המיוחד לו.
קחו למשל את חוק הפיקוח על נותני אשראי. כבר שנים שבמדינה היהודית אנשים נאנקים תחת עול הריבית והנשך. אלו שלא התמזל מזלם מתענים תחת ידו של המונופול הבנקאי בתחום. אלו שמזלם שיחק להם עוד פחות, התענו תחת ידם של עברייני השוק האפור. התיקון לחוק, אשר מאפשר לפתוח את שוק האשראי לתחרות ולרסן את הריביות שגובים הבנקים מחד, ומאידך מאפשר לשלוח לכלא את מלווי הנשך של השוק האפור עוד בשלב שבו הם לוכדים אזרחים תמימים או נואשים בחוזי הלוואה דרקוניים, תקוע בקנה כבר שנים. לשקד הספיקו שבועות אחדים בתפקיד כדי להכניס אותו לישורת אחרונה של הליכי החקיקה.
מסע ייסורים ארוך עבר גם החוק המאפשר לפטור מחובותיהם אנשים קשי יום, שבמשך שנים מתאמצים ומנסים נגד כל הסיכויים להדביק את חובותיהם ההולכים ותופחים. גם כאן שקד באה, ראתה וחוקקה. נוכל להזכיר כאן גם את חוק האבנים, התיקון לחוק לשכת עורכי הדין וחוק הטרור החדש.
אבל לא רק בשיתוף פעולה פורה עם פקידי משרדו נבחן השר, אלא גם ביכולת שלו להתעמת איתם. לאו דווקא באופן קולני ועקר, כמו שר המשפטים לשעבר פרופסור דניאל פרידמן. אלא עימות חזק, יעיל ואלגנטי, כמו זה שהראתה שקד אל מול המשנה ליועץ המשפטי לממשלה שרית דנה, כאשר זו יעצה לחברת כנסת להתנגד לחוק ממשלתי. או מול הנהלת בתי המשפט כאשר התברר כי השופטים מסננים מועמדים לפני שהם מגיעים לוועדה לבחירת שופטים.
האתגר הגדול העומד בפני שקד בשנה הבאה עלינו לטובה הוא בחירת יועץ משפטי חדש. האם תצליח השרה להפתיע ולהביא מישהו שיידע לטלטל את המערכת? האם היא תצליח להביא מינוי דרמטי, כזה שיוכל לגזול ממנה בשנה הבאה את תואר איש השנה במשפט?