"גם החסד יכול לעבוד באינטרנט". הרב יצחק נריה
"גם החסד יכול לעבוד באינטרנט". הרב יצחק נריהצילום: קובי הר צבי

לא פעם מצטטים את דבריו של הרב משה צבי נריה זצ"ל על חלומות ומעשים: "גדולים החולמים חלומות, והופכים חלומות למציאות. גדולים העוסקים במעשים קטנים, והופכים את המעשים לגדולים".

נדמה שחלומות ומעשים הם חלק מהדברים שעומדים בבסיס קרן הצדקה 'אחד לאחד', שבראשה עומדים גם צאצאיו של הרב נריה זצ"ל.

קרן 'אחד לאחד' היא איחוד ושדרוג של כמה קרנות צדקה שפועלות בשנים האחרונות. מטרת הקרן לעזור למשפחות ואברכים מהציונות הדתית הנזקקים לתמיכה כספית. הקרן מסייעת לפני חגי תשרי ופסח, והיא פועלת בכל רחבי הארץ, כולל יהודה, שומרון וחבל בנימין. הרב יצחק נריה, ראש ישיבת ההסדר 'תורה בציון' וראש הקרן, מספר על הרקע להקמת קרנות הצדקה: "במשך שנים חשבו שבציונות הדתית אנשים עובדים ומתפרנסים. האמת היכתה בפניי כשהתעמקתי בעניין, והמצב אצלנו מאוד לא פשוט".

הקץ לעידן הבולים

השנה, קצת לפני חגי תשרי, יוצאת הקרן עם שני חידושים משמעותיים. עד כה חילק הארגון מדי שנה כעשרה מיליון שקלים שהעבירו תורמים. בעקבות ריבוי הפניות, החליטו אנשי הקרן לגייס את הציבור ולקרוא לו להיות חלק מהערבות ההדדית. לשם כך פותח אתר אינטרנט חדשני, שבאמצעותו ניתן לתרום באופן ישיר לאיזה סוג משפחה או אברך שיבחר התורם. לראשונה הדבר נעשה בשקיפות מלאה, ובאמצעות האתר אפשר לראות בכל רגע נתון כמה כסף נתרם למשפחות או לאברכים, מחוץ לאתר ובתוכו. פעולת התרומה פשוטה וקלה, ובלחיצת כפתור אחת אפשר  להיות חלק מהמיזם.

נושא השקיפות מרכזי מאוד בהתנהלות הקרן, והוא חשוב גם בשל העובדה שכל תרומה מועברת במלואה ישירות לנתרמים. כל העלויות הנלוות של הקרן ממומנות על ידי תורמים. הרב יצחק נריה מסביר כי "אין שום היגיון שבעידן האינטרנט המון אנשים יעסקו בחסד. זה מטורף שבעידן הזה עדיין יושבים אנשים ומתעסקים בבולים וכו'. גם החסד יכול לעבוד בעולם של אינטרנט". לדבריו, למרות הסכומים הגדולים שמעבירה הקרן מדי שנה, היא מעסיקה שלושה עובדי משרד בלבד.

גדעון (שם בדוי) מאריאל, אב לשבעה ילדים, נאלץ בארבע השנים האחרונות להסתייע בכספי הקרן, בין השאר מכיוון שהכנסותיו לא היו גבוהות ואשתו לא עבדה. "לפני חג יש הרבה הוצאות, ומצד שני - חגי תשרי זה הרבה ימים וזה אומר פחות הכנסות. הוצאות גדולות והכנסות קטנות - זה יוצר קושי מאוד גדול. זה חובות שמצטברים, וזה יכול להשפיע גם על חיי המשפחה ועל הזוגיות. כל פעם עזרו לנו בצורה יפה ומכבדת. נתנו לנו סכום גבוה שעזר לנו לעבור את החג כמו שצריך. לא מדובר במיליונים, אלא לחגוג את החג בצורה הכי טובה". לדבריו, הטיפול בפונים ראוי ומכובד: "התחושה הייתה שבאמת רוצים לעזור. הצ'ק הוא אישי, והרב מביא אותו אלינו. יש שם מכתב מאוד יפה ומרגש שהקרן כותבת. לא מגדירים אותנו כנזקקים או כעניים, אלא רוצים לעזור. ממש רואים את עם ישראל בשיא תפארתו".

כדי לקבל תמיכה מהקרן יש לפנות לרב היישוב או הקהילה, או לראש הישיבה. זאת מכיוון שקרן 'אחד לאחד' שמה לה למטרה להעצים את מקומו של רב הקהילה. יהודה עם-שלם, מנכ"ל הקרן, מסביר: "המטרה היא שהרב יהיה מעורב בקהילה שלו, שיידע מה קורה אצל המשפחה, איך היא מתנהלת ובמה היא מתקשה". לצורך קבלת הסיוע, על הרב והמשפחה למלא טפסים מפורטים הנוגעים למצבה הכלכלי של המשפחה. בנוסף לכך, חובה על הרב לבקר בבית המשפחה ולהתרשם מקרוב מהנעשה שם. לאחר מכן הוא פונה לוועדה מיוחדת, שמחליטה איזו משפחה תקבל מענק כספי וכמה. לעתים מתנה הקרן את התמיכה בפנייה לסיוע מקצועי לצורך הסדרת ההתנהלות הכלכלית של המשפחה.

הרב אוהד קרקובר, רב היישוב כוכב השחר וראש הישיבה הגבוהה במקום, מספר על עבודת הקרן: "פעמיים בשנה מבקשים מאיתנו לדווח על משפחות שהן בבעיה כלכלית. המשפחות צריכות להגיש הרבה טפסים, ואז מבקשים ממני לבוא באופן אישי לוועדה. יושבים ביחד ודנים על המשפחה, ולפי זה קובעים את כמות ההקצבה לחגים למשפחה הזאת. נותנים סכומים יפים, אחרי שמבררים באופן יסודי". לדבריו, "זו תקופה עם המון הוצאות וזה ממש אוויר לנשימה, זריקת עידוד ושמחה גדולה לחג. כיף לעבוד איתם, הם מאוד עוזרים לנו".

הרב קרקובר מסכים כי העובדה שהתרומות נעשות דרך רב היישוב או ראש הישיבה מחזקת את הקשר האישי עם המשפחות והאברכים: "אני משמש כראש הקרן לעזרה בין כך ובין כך, ובכל זאת זה מוסיף. זה שחייבים להגיש לי מסמכים, ואני יושב מול הטפסים - זה מחייב אותי יותר. הצורך שלי לייצג אותם בפני הוועדה גורם לידיעה יותר מדויקת, והרבה דברים התגלו לי דרך זה. אנחנו אסירי תודה לקרן הזאת. העבודה שלהם מרשימה מאוד".

מנתרם לתורם

לא חסרות מחלוקות בתוך הציונות הדתית, ואולם הקרן הזאת זוכה לתמיכה של רבנים מכל הזרמים במגזר. לדברי עם-שלם, מדובר בבשורה גדולה: "אנחנו מייצגים משהו שהוא קונצנזוס - כל הרבנים מכל הגוונים והסוגים. יש לנו אחריות כלפי המשפחות שצריכות את העזרה שלנו". לכן יזם עם-שלם גם את הקמת המכון לחקר העוני, אשר נתמך על ידי הקרן, מתוך מטרה להבין את הצרכים והמגמות של התופעה, ולאפשר נתינה נכונה יותר. לדבריו, לקרן יש יתרון נוסף והוא העובדה שהמענק למשפחות או לאברכים הוא דיפרנציאלי. התמיכה איננה גורפת, וועדה מיוחדת קובעת את הסכום שניתן.

מתוך רצון לאפשר לציבור לתרום בצורה קלה ופשוטה, לכל ישיבה דתית לאומית יש באתר דף מיוחד ובו מופיע תיאור קצר של הישיבה, ובכל עת ניתן לראות כמה כסף נתרם לה. כמו כן מופיעים באתר פרטי ההתקשרות למוסד, לטובת מי שרוצה לתרום באופן ישיר. עוד בשורה יש באתר, והיא הקץ למרדף אחר הקבלות על תרומות לצורך בקשת החזר ממס הכנסה. מיד בסיום התרומה מתקבלת בתיבת המייל של התורם קבלה מקורית בחתימה אלקטרונית.

תחום נוסף שבו עוסק ארגון 'אחד לאחד' הוא הלוואות למוסדות חינוך. למשל, מוסדות שמקבלים את התקציב השנתי שלהם חודשים רבים אחרי תחילת שנת הלימודים. בעזרת הקרן הם מקבלים הלוואה, שאותה הם מחזירים ברגע שמתקבל התקציב השנתי.

כאמור, אנשי הקרן עוסקים במעשים אבל גם בחלומות. הרב יצחק נריה מספר שכיום יש לראשי 'אחד לאחד' שני חלומות. הראשון, שאותו הם מקווים לממש בקרוב, הוא הקמת קרן מלגות לסיוע באחזקת ילדים בישיבות תיכוניות ובאולפנות. כידוע, שכר הלימוד במוסדות אלה גבוה מאוד, ולעתים משפחות כורעות תחת נטל התשלומים. החלום הרחוק יותר, שאותו מגדיר הרב נריה "פנטזיה", הוא אנשים שיפקידו כספים לקרן, כדי שזוגות צעירים יקבלו סכום ראשוני שאיתו יוכלו לצאת לדרך במסע לרכישת דירה.

לסיפורו של גדעון מאריאל יש סוף טוב. השנה הם מתכוונים לפנות לקרן, אבל לא כדי לקבל סיוע. אשתו של גדעון מצאה עבודה וגם ההכנסות שלו גדלו, ולכן השנה הם מעדיפים שהכסף יגיע למשפחות נזקקות יותר. למה בכל זאת הוא יפנה ל'אחד לאחד'? "עכשיו שיש לי, אני מקווה לתרום לקרן. אני מאוד רוצה להיות חלק מזה".