כדי ששמועה תתפוס, היא צריכה בסיס אמיתי
כדי ששמועה תתפוס, היא צריכה בסיס אמיתיצילום אילוסטרציה: Dado Ruvic, רויטרס

ביום חמישי בשבוע שעבר, בשעות אחר הצהריים, שטפה את מדינת ישראל שמועה עיקשת.

מי שידאג להצהיר על היותו מחזיק חשבון בנק באחד מחמשת הבנקים הגדולים בין שנת 1990 לשנת 2008, יזכה לתשלום בסך 2,500 שקלים לערך.

השמועה העקשנית התפשטה במהירות, כאש בשדה קוצים. אני אישית קיבלתי את המידע לפחות בחמש קבוצות וואטסאפ שאינן קשורות זו לזו. בפיד בפייסבוק הופיעה השמועה בתוך שעה וחצי עד שעתיים יותר מעשר פעמים. בתוך זמן קצר החלו כבר להגיע הפניות: "מדוע אינך כותב על זה?", "האם זה אמיתי?" וכדומה.

שמועת 2,500 השקלים היא דוגמה קלאסית לתופעת "שמועת הרשת". מדובר בתופעה אנושית עתיקת יומין. כבר כתב החכם מכל אדם: "גם במדעך אל תקלל מלך ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר, כי עוף השמיים יוליך את הקול ובעל כנפיים יגיד דבר". אולם, ככל שאמצעי התקשורת משתכללים והופכים למהירים יותר וקלים יותר לתפעול, הופכת תופעת השמועות למשמעותית הרבה יותר. לפני 300 שנה הייתה מתפשטת שמועה מכפר לכפר רק ביום השוק. לאחר מכן התפתחו הטלגרף והטלפון, והשמועות החלו לנוע במהירות רבה יותר. אבל עדיין הייתה מגבלה של כמות הנמענים. על מנת להפיץ שמועה להרבה אנשים היה צריך לשוחח עם הרבה אנשים. עם כניסת האינטרנט והדואר האלקטרוני לחיינו, הפכו השמועות למהירות יותר ומיידיות יותר, ועידן הרשתות החברתיות והסמארטפונים האיץ עוד יותר את הקצב.

המשותף למרבית שמועות הרשת הכלכליות הוא בסיס אמיתי. על מנת ששמועת רשת אכן תרוץ מהר ותיצור את האפקט הנדרש היא צריכה לכלול מסמך רשמי, כתבה באתר מכובד וכדומה. ההבטחה צריכה להיות לסכום כסף משמעותי, כזה ששווה להשקיע בשבילו את המאמץ הנדרש. הטעות, או התרמית, נעוצות בדרך כלל בחישוב. מרבית בני האדם לא עוקבים אחרי חישובים. הם נותנים אמון באנשי המספרים, וגם אם ימכרו להם תחשיב מופרך, אם הדבר ייעשה עם ביטחון עצמי מספיק, הם לא יעצרו שנייה נוספת כדי לוודא שלא מוכרים להם לוקש.

גם במקרה של שמועת 2,500 השקלים התקיימו חלק ניכר מהמאפיינים של שמועות רשת. הבסיס גם במקרה הזה היה אמיתי, פסק דין של פשרה שניתן בתובענה ייצוגית. פסק הדין באמת הורה לחלק כסף, אלא שהוא הורה לחלק סכום של 35 מיליון שקלים בין כל אלו שהחזיקו חשבון בנק באחד מחמשת הבנקים הגדולים בין תחילת שנות ה‑90 לשנת 2008. בכל דרך שלא תסתכלו על זה, חלוקה של סכום כזה לקבוצה של מיליוני אנשים, לא נותנת תוצאה של יותר משישה או שבעה שקלים. גם אם נניח שחלק מהלקוחות עברו מאז בנק וצריכים לבצע פרוצדורה מסוימת על מנת לקבל את הכסף, פרוצדורה שאינה כדאית, הסכום לא מאמיר ליותר מעשרה שקלים. אז איך הפכו 10 שקלים ל‑2,500? למפיצי שמועת הרשת הספציפית הזאת פתרונים.

הוזלות בצרורות

מי שהקשיב למסיבת העיתונאים שכינסו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון בסוף השבוע שעבר, עלול היה לחשוב שאנחנו נמצאים בתקופת בחירות. מתי, אם לא בתקופת בחירות, מספרים לנו על קופה מלאה ועל כסף שאפשר וצריך לחלק לאזרחים?

במסיבת העיתונאים הקצרה הודיעו נתניהו וכחלון על הורדת המע"מ ל‑17 אחוזים ועל הורדת מס החברות ל‑25 אחוזים. נתניהו, אשר ידוע בחיבתו להפחתות מיסים, לא הסתיר את שביעות רצונו מהמהלך ולא התקשה לשווק אותו. הרי מי יכול להתנגד להפחתת מיסים? "משק עם מיסים גבוהים לא צומח", הצהיר נתניהו. "כדי לעודד את הצמיחה, החלטתי יחד עם שר האוצר להפחית מיסים", סיפר ראש הממשלה תוך שהוא מתייחס בעקיפין לנתוני הצמיחה החלשים שפורסמו לאחרונה. נתניהו הוסיף כי "אנחנו יכולים לעשות את זה, כי הצטברו בקופת המדינה מיליארדים של עודפי מיסים. החלטנו להחזיר את הכסף הזה אליכם, אזרחי ישראל", טען נתניהו. "יש לי אמון בכם, אזרחי ישראל. אנחנו מאמינים ביוזמה, אנחנו מאמינים בצמיחה, אנחנו מאמינים בחופש".

כחלון הצטרף תחילה לנימתו האופטימית של נתניהו ואמר: "בחודשים האחרונים הצטברו בקופת המדינה עודפי גבייה של מיליארדים. הכסף הזה הגיע מהאזרחים ואנחנו מתכוונים להחזיר אותו לאזרחים. אנחנו מחזירים את הכסף בשתי דרכים, באמצעות הפחתת המע"מ ובאמצעות הפחתת מס החברות". אולם בהמשך אמר כחלון את המשפט החשוב ביותר במסיבת העיתונאים: "אם יהיו עודפים נוספים יש לנו כוונה להוריד עוד מיסים, אם חס וחלילה תהיה האטה בגביית המיסים נצטרך לבצע תיקון". כחלון הוסיף כי "אנחנו עושים את המהלך הזה בשליטה מלאה עם אצבע על הדופק".

אם לא הבנתם את הרמז, הנה פירוש רש"י: כחלון התכוון להגיד בפשטות, "אני לא באמת בטוח שיהיה לי מספיק כסף בשביל לשלם על המתנות שאני נותן לכם. אם לא יהיה מספיק, אני אקח אותן בחזרה".

מי שאמר את זה ברור עוד יותר הוא בנק ישראל. בצעד חריג פרסם הבנק הודעה רשמית, ובה הודיע כי הוא מתנגד להפחתת המיסים. בבנק ישראל הסבירו כי עודפי גביית המיסים שעליהם מדברים נתניהו וכחלון לא מהווים ככל הנראה סימן למגמה. מדובר בתוצאה זמנית של גאות מלאכותית בשוק הדיור, שנגרמה בגלל צעדים שנקט האוצר. בהמשך השנה המצב עשוי להיראות הרבה פחות טוב. בבנק ישראל הוסיפו כי אם יש עודפים צריך לשלם איתם את החובות, וכך להפחית את תשלומי הריבית ולהקל על נטל תשלומי הריבית בתוך התקציב.

קשה לדעת אם בסופו של דבר ייאלץ כחלון להעלות מיסים. מה שבטוח הוא שלא כדאי לבנות על הרווחים מההפחתה הנוכחית.