ישראל מגיבה בביטול לאיומי ההתפטרות החוזרים ונשנים של יו"ר הרשות הפלשתינית, מחמוד עבאס, בשבועות האחרונים.
היות שעבאס נבחר לפני כעשור לקדנציה של ארבע שנים כיו"ר הרשות, קשה מאוד להאמין לדיווחים שהוא להוט לצאת לפנסיה. ובכל מקרה, עולה השאלה, אם הפעם הוא יממש את איומיו - להבדיל מעשר הפעמים בשמונה השנים האחרונות שהוא לא מימש אותם – איך הדבר ישפיע על ישראל? כמו כן, איך ישראל צריכה להיערך ליום שאחרי עבאס?
בתוך הרשות הפלשתינית, שום דבר לא ישתנה אם עבאס יעזוב את תפקידו. חמאס לא יתאחד עם פת"ח. כפי שכתב השבוע העיתונאי הפלשתיני חאלד אבו טואמה, המדיניות של הרשות ושל אש"ף לא תשתנה. כפי שעבאס מעולם לא היה מוכן לעשות את הוויתורים הנדרשים כדי להקים מדינה ולהשיג שלום עם ישראל, כך אף אחד מממשיכי דרכו האפשריים לא יהיה מוכן לוותר למען שלום עם היהודים.
למשל, סאיב עריקאת, אשר מכהן כבר 20 שנה כנושא ונותן הראשי של אש"ף ולאחרונה התמנה ליו"ר הוועד הפועל של אש"ף, הוא האדריכל של המלחמה המדינית הפלשתינית נגד ישראל. זאת שנועדת להביא לדה-לגיטימציה מוחלטת של ישראל בזירה הבינלאומית. כך גם מרוואן ברגותי, רב מרצחים שמרצה שישה מאסרי עולם.
אשר לישראל, אם עבאס מממש את איומיו והולך הביתה, עלינו לנצל את ההזדמנות כדי להרחיב את השליטה הביטחונית ביהודה ושומרון, ולהעלות את המודעות של הציבור בישראל ובארצות הברית לזכויות של ישראל לריבונות ביהודה ושומרון על פי הדין הבינלאומי.
כמו כן, עלינו לנצל את היעלמותו של עבאס כהזדמנות לקדם את הדיון הציבורי בישראל ובארצות הברית סביב נטישת התהליך המדיני הכושל עם אש"ף, ולהחלפתו על ידי מדיניות של יישום חלקי או מלא של החוק הישראלי ביו"ש. העובדה שאם עבאס יתפטר מחליפו יפעל בדיוק כמוהו בכל הקשור לישראל, תאפשר לחשוף את השקר של אש"ף כארגון מתון ושוחר שלום ולהתחיל לפעול לצמצום הסמכויות של הארגון בשטח בפועל.
קרוליין גליק
עיתונאית ופובליציסטית