שלושה בקבוקי תבערה נזרקו במהלך הלילה (חמישי) סמוך לביתה של ליאורה גולדמן תושבת רחוב מאיר נקר בשכונת ארמון הנציב בירושלים.
האזור ספג עשרות בקבוקי התבערה בחודשים האחרונים מתושבי הכפר הערבי הסמוך ג'בל מוכבר. כתב ערוץ 7 ליווה את ליאורה הבוקר אחרי לילה לא שקט.
"לעזוב את הבית? ממש לא, אין סיכוי זה ביתי ומולדתי ומפה אני לא זזה", אמרה בנחרצות גולדמן, "זה נכון שבקבוקי התבערה והאבנים שנזרקים הם כדי להבריח אותנו מפה. הם צריכים ללמוד לחיות איתנו בדו קיום".
"אני בסכנת חיים. מה שהיה כאן אתמול בלילה זה ניסיון לרצח. הם לא מתכוונים לצבוע את הקירות בשחור אלא להרוג אותנו. לא יכול להיות שבמרכז העיר ירושלים יהיה טרור ושחיילים ישמרו על הבתים שלנו. איפה הממשלה? איפה השר לביטחון פנים? איפה המשטרה? לאף אחד לא אכפת מאיתנו".
"אני מקווה שזה יגמר טוב, אם לא - יהיה כאן אסון. יש להם אמצעי לחימה ובחגיגות יש כאן יריות. השאלה תוך כמה זמן הרובים יכוונו אלינו. מה ההבדל בין בקבוק תבערה לירי? זה אותו דבר. אנחנו לא מפעילים נגדם כוח, אנחנו סבלנים ומנסים 'להכיל ולהבין אותם'. האמון שלי במשטרה הולך ומתערער", הוסיפה.
"תושבי ג'בל מוכבר רואים בנו מתנחלים ורואים בשטח הזה כבוש. הילדים שלנו מפחדים לצאת החוצה. מגיעים לכאן צעירים ערבים ויושבים בגנים ושותים אלכוהול, מתחילים עם הבחורות שלנו ואי אפשר לעשות להם כלום הם תושבי ישראל".
לדברי גולדמן הכפר הפך להיות קיצוני "לא רוצה גדרות, אני בעד דו קיום ואני גם לא רוצה שהם יהיו מאחורי גדרות. חייבים לשבת ולדבר עם המנהיגים שלהם עד שיצא עשן לבן. הכפר ג'בל מוכבר הפך להיות דתי קיצוני ויצאו ממנו כמה מרצחי וטרוריסטים. כאן מולנו יצאו הרוצחים של מתפללי בית הכנסת בהר נוף".
"אני מקווה שגם משטרת ישראל והממשלה יפיקו את הלקחים ולראות איך אפשר לחיות יחד ואם לא נצליח לחיות יחד זה יהיה אסון".
