צלילי כיפורים ומספרי סיפורים

חוזר בתשובה

מקום אישי | אלבום | אורן צור

                                                                    מקום אישי - עטיפת האלבום יחצ

"1-2 בצלים קצוצים דק וארוך, 6 עגבניות גדולות אדומות רכות – מרוסקות גס בבלנדר".

כזה הוא אורן. אינטימי אבל פותח פתח, מזמין אתכם למרחב הפרטי שלו, לאזור הלחישות
כן, אתם במדור הנכון. וגם אני הופתעתי, אבל כך בדיוק נפתחת חוברת אלבום הבכורה של המוזיקאי אורן צור, עם "מתכון להכנת מרק נבטוטים לחורף חם ומושלם". כל זה בכתב יד מהיר, שכטבעו של כתב יד פותח בשורות ישרות ומשם הולך ופונה אלכסונה, לצד איורים חביבים ופשוטים של ירקות, צנצנות, גרעיני חמנייה וגבעולים.

כזה הוא אורן. אינטימי אבל פותח פתח, מזמין אתכם למרחב הפרטי שלו, לאזור הלחישות.

אם ביצעתם את הוראות עמוד הפתיחה והמרק החמים מרווה לכם את החורף (עד כמה שביכולתכם לדמיין חורף בחום הזה), אתם יכולים לעבור לשלב הבא: הכניסו את הדיסק אל המערכת והפעילוהו.

מאותו הרגע לגמו לאט ובעדינות מהטקסטים החמימים, סובבו בחלל הפה את ארומת הצלילים וחלחלו פנימה את שירתו של אורן, בעצימת עיניים.

מאותו הרגע לגמו לאט ובעדינות מהטקסטים החמימים, סובבו בחלל הפה את ארומת הצלילים וחלחלו פנימה את שירתו של אורן, בעצימת עיניים
אל העשייה האישית הגיע אורן אחרי עשרות שנים של התארחות ועשייה בשביל מוזיקות של אחרים. בעיקר של אחרים מפורסמים, כאלה ששמעתם ברדיו ובטלוויזיה ולא ידעתם מי מושך בחוטים המוזיקליים שלהם, מאחורי גלי האתר.

אך טבעי להתחבר אל המוכר. ואכן מבין עשר הרצועות, השיר המרכזי שממנו התגעגעתי ואליו ייחלתי בכל סיבוב היה גרסת הכיסוי ל'ירדה השבת אל בקעת גינוסר' של יהושע רבינוב. השיר, שיצא לפני כשבעים שנה, מלמד אולי על חיפושם של בני הקיבוצים אחר קודש כלשהו. אורן, יליד הקיבוץ (החילוני) גינוסר, נשמע בשירתו כמי שנישא על כנפי הילדות בערגה וביצועו לשיר לא יכול היה להיות אמתי וכן יותר.

קטנות

בן אדם | חדשיר | יובל טייב

פעם היה מקצוע מבוקש שקראו לו 'מספר סיפורים'.

היום יש 'סופר' (מחבר ספרים), 'מלחין' (מחבר מוזיקה), 'משורר' (מחבר שירים) ו'זמר' (שר את מלל המשורר, עם לחן המלחין). כמעט ואין 'מְספּר'. ירידת הדורות.

מספרים אותו בדרמטיות, במתח, עם עלילה. הופכים את הפיוט העתיק לסיפור הכי מבוקש לפני השינה
ואז הגיע יובל טייב. האיש בעל שבעת הגרונות, מהמעטים שניחנו ביכולות סלסוליות מהפנטות כל כך, ביקש לחדש את פיוט הסליחות 'בן אדם' לכבוד חודש הסליחות. איך מחדשים פיוט שכל זמריר-מתחיל מבצע בו ניסויים קוליים, בונהו וסותרהו, משפילו ומרוממו? פשוט מאוד, מספרים אותו.

מספרים אותו בדרמטיות, במתח, עם עלילה. הופכים את הפיוט העתיק לסיפור הכי מבוקש לפני השינה.

כזה שכשנרדמים אחריו, נכנסים ללילה מלא בחלומות.

ללא מילה | חדשיר | צפריר יפרח

אבל ישנה גם 'ירידת הדורות' נוספת, ירידת הדורות המילולית. לא יודעים על מה אני מדבר? בצעו את הניסוי הבא – שבו בספה על יד אבא, הוציאו את הסמארטפון מהכיס והפעילו את השיר הראשון שעולה לכם בנגן המוזיקה. תכף תקבלו עיקום אף, גלגול עיניים ואנחת ייאוש מאבא. למה? כי "היום לא יודעים לכתוב מילים", "היום לא יודעים להלחין שירים" ואיך אפשר בלי "היום כל צפצפה חושב שהוא זמר".

תכף תקבלו עיקום אף, גלגול עיניים ואנחת ייאוש מאבא. למה? כי "היום לא יודעים לכתוב מילים", "היום לא יודעים להלחין שירים" ואיך אפשר בלי "היום כל צפצפה חושב שהוא זמר"
צפריר (איזה שם מגניב!) יפרח מכיר את הבעיה מקרוב, והוא גם מצא פתרון: הוא לקח ארבעה זמרים מרקעים שונים (המסבים נחת לאבא המסורתי, הספרדי, האשכנזי והמרוקאי - בהתאמה) ונתן להם לשיר לחנים קצרים שלהם שיחד ירכיבו יצירה מושלמת אחת. ומה הקאצ'? כלל אחד – אסור לשיר מילים.

וכך 'איי איי איי', 'תניי נאאא נאאא', 'יאבבאי יאבבאי' ו'אוווווו' הפכו למנגינה אחת שמשאירה את המאזין, כמה צפוי, ללא מילים.

מעלה באוב

החיים עצמם

"מה יתאונן אדם חי -

דיו שהוא חי".

מדרש הרבה הזה על מגילת איכה כל כך תמציתי, כל כך מחודד וכל כך מלמד.

לא לחינם מוסרי המוסרים בוחרים בו כדי לצרוב לבבות ולעורר אמונה - כמה אנחנו מתרוצצים, רודפים ומקנאים. כמה אנחנו שוכחים מהאמת. כמה אנחנו נעים בחישוקיות אחר זנבנו.

וכאן מגיע יצחק פוקס – הקול הסמכותי שבהוליווד היה מגויס לירא את הצופים בדבר הא-ל. נמוך מתהום שאחר הצוק, עמוק ממעמקי האוקיינוס ודוקר מסכין שחיטה מהודרת.

באמצעות משנה פופולארית ממסכת דרך ארץ ובתיאטרליות קולית מהפנטת, מסדר פוקס את חיי המאזין בתבנית קבועה ומרובעת. הוא מוסיף שיעול קטן לפני שאומר "בן מאה כאילו מת ועבר ובטל מן העולם", הוא מפריד בין החזרות על
וכאן מגיע יצחק פוקס – הקול הסמכותי שבהוליווד היה מגויס לירא את הצופים בדבר הא-ל. נמוך מתהום שאחר הצוק, עמוק ממעמקי האוקיינוס ודוקר מסכין שחיטה מהודרת
המשנה בניגון קשה ומדבק והוא עוצם עיניים. דבק במילותיו. מאמין בהן. יצחק פוקס הוא איש המוסר והאמת של המוזיקה היהודית.

טיפ קטן:

אל תורידו את העיניים מהילד המשתאה (בן החמש?) שלא מפסיק לבהות בפוקס בעיניים גדולות וסקרניות של קהל יחיד. 

ממליכים בגרוב

לסיום, וכדי להיכנס אל היום הקדוש והמרטיט בהמלכה שמצד אחד מלכותית ותרועתית ומצד שני עמוקה וכוספת, תכירו את 'המלך'.

ההפתעה המוזיקלית שי צברי חבר אל המשוררת חביבה פדיה, ויחד עם עיבודו של אסף תלמודי הוציאו את אחד הלהיטים הרוחניים ביותר ועם זאת הישראליים ביותר של השנים האחרונות. גרוב מדהים, קצב רועש באקשן, מילים בנות זמננו שבעוד עשורים יעסיקו כנראה את נבחני הבגרות בספרות פיוטית, ונשמה אחת גדולה.

הטו אוזן, שימו לב.

"כי ביום הזה יכפר עליכם, לטהר אתכם מכל חטאתכם, לפני ה' תטהרו".