בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחס חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, בביקורת קשה להתנהלות מערכת המשפט מול מיידי האבנים, כמו גם למגבלות ששמה המערכת המדינית על המשטרה בטיפולה בהתפרעויות הר הבית.
"אין דרך להציב חייל על כל מטר בגדר אז מפעילים כוח הרתעה שהוא חזק יותר, וכך מדינת אויב יודעת שלא כדאי לה להתעסק כי אם היא תתעסק היא תחטוף, וזה חוסך מאיתנו לשים חייל על כל מטר", הוא אומר ומבהיר כי באותה דרך יש לנקוט גם בסוגיית ההתמודדות מול טרור האבנים. "אין אפשרות לשים על כל מטר שוטר, אבל צריך ליצור הרתעה ואז המחבלים וזורקי האבנים יפחדו. איך יוצרים הרתעה כזו? בכמה דרכים, ואחת מהן זה עונש".
בהקשר זה של ענישה מזכיר חבר הכנסת סלומינסקי את חקיקת הענישה נגד מיידי אבנים שאותה העביר באחרונה. "העברתי עונש של החמרה בדיני זורקי אבנים לפני חודש בתמיכת חלק מחברי האופוזיציה. גם הם מבינים שהמציאות הנוכחית בלתי אפשרית ושאבן הורגת".
"חוקקנו חוקים ועל פיהם ניתן להעניש בעונש קשה מאוד", הוא אומר ומתאר את המציאות המשפטית המקוממת של היום: "מערכת המשפט עושה דין לעצמה. מכיוון שלא כל אבן הורגת ולרוב מדובר בנזק לרכב בלבד אז השופט מסתכל על המקרה הבודד ואומר שבגללו לא ניתן להכניס את המיידה לשנים רבות לבית סוהר. הוא לא מסתכל על כלל התמונה של יידוי האבנים שמסכן חיים. צריך למנוע את זריקת האבנים שמביאה להרג. השופט צריך לדעת שיש לזריקת אבנים פוטנציאל הריגה, ויש לדון את המיידה כמו רוצח. יש בחוק אפשרות להעניש בעשרים ו- שמונה עשרה שנה בכלא. לא צריך לחכות לרצח. צריך למנוע, אבל השופטים לא רואים את התמונה הכוללת".
לדבריו הצורך בהחמרת הדין גובר בתקופה שבה מדובר במכת מדינה. הוא מציין שגם בהלכה היהודית הדין דומה, "כשחכמי ישראל ראו שאנשים מתחילים ללכת לכיוון ההתייוונות והחלו רוכבים על סוס בשבת, למרות שזה רק איסור דרבנן, יצאו חכמים ואמרו כהוראת שעה שהורגים את מי שירכב על סוס בשבת, כי העם פרוץ בכך וכשהדבר נפרץ מענישים בעונש החמור ביותר כדי להרתיע".
"כשהשופטים רואים שזו יד מכוונת וזו שיטה שממומנת על ידי הרש"פ והחמאס צריך להעניש בעונשים הכי קשים שאפשר. לא להסתכל על המקרה היחידי שבו ב"ה האבן לא הרגה. צריך להסתכל ולדון כאילו האבן הרגה. השופטים לא עושים כך ולכן יש לנו כעס גדול על חלק השופטים. נתנו להם את הכלים אבל הם לא מממשים אותם".
סלומינסקי נשאל אם גישה שכזו לא תוביל לכליאה של ערבים רבים שאולי ביצעו את המעשה כמעשה משובה ובכלא יכירו מחבלים בכירים שיכשירו אותם להיכנס באופן משמעותי לשורות הטרור. "נפתור צרה אחת ונתקדם", אומר סלומינסקי המסרב לקבל את יידוי האבנים כמשובה. "זו לא משובה, זה פוטנציאל לרצח", הוא אומר ומוסיף כי "אם יש מי שעושים זאת להנאתם הם לא יעשו את זה יותר כשיראו אילו עונשים חמורים מקבלים".
ומה באשר לילדים המהווים חלק ניכר ממיידי האבנים? סלומינסקי פורט את הצעתו: "לגבי ילדים, אם הוא מעל גיל 12 אפשר לדון אותו בבתי משפט. אם פחות מכך, אם נעניש את ההורים ואם הם ישלמו קנס של 10,000 שקל או יותר, האב לא יאפשר לבן שלו לזרוק אבנים".
כשנשאל סלומינסקי אם תשלום כזה לא יגרום לרש"פ, העומדת מאחורי ליבוי מיידי האבנים, להקים קופה מיוחדת למימון הקנסות הללו, השיב והזכיר כי מקור הכספים של הרש"פ הוא למעשה ישראל עצמה. "האבסורד הוא שיודעים מה מקור הכספים של הרש"פ – הכסף שלנו. אנחנו "קוקואים" מוחלטים. הרש"פ מקבלת חשמל מחברת החשמל ולא משלמת כסף. החוב שלה מגיע כבר ל-1.8 מיליארד שקלים. אבו מאזן גובה כסף חלקי ומממן בכסף הזה את אותם טרוריסטים שיושבים בבית הסוהר. הוא לא משלם על החשמל ואנחנו משלמים יותר על חשמל כדי לכסות על החוב הפלשתיני כשבכסף הזה הוא מממן את משפחות המחבלים. איזו מדינה...", אומר סלומינסקי ונשמע כמו חבר אופוזיציה.
עוד הוא מזכיר ישיבה מיוחדת שקיים בנושא בכהנו כיו"ר ועדת הכספים, "חברת חשמל אומרים לי שאני צודק אבל הממשלה לא מאפשרת להם". על זאת הוא מוסיף ואומר כי "מעבר לכך, ישראל מעבירה להם כל חודש כספי מיסים. אמרתי שיקזזו את החובות, ואכן פעם אחת קיזזו 300 מיליון ופעם אחת סגרו את החשמל לחצי יום, אבל מעבר לזה כלום".
"מדינת ישראל צריכה להתלבש על כל המקורות הכספיים של הרש"פ והחמאס, וכל אותם כספים בלתי חוקיים שמגיעים לטרור ניתן להקפיא אותם. כמו שבארה"ב פעלו נגד המאפייה וכמו שגם כאן היכינו את עולם הפשע דרך המיסים".
סלומינסקי ממשיך בביקורתו על ההתנהלות הישראלית מול מחבלי הרש"פ ומזכיר גם את תנאי הלוקסוס להם זוכים מחבלים אסירים, "לגבי בתי הסוהר – אנחנו נותנים להם בתי הבראה. הם מקבלים אוכל יותר ממה שיש להם בחוץ. צריך להפוך את בתי הסוהר לבתי סוהר אמיתיים. שמי שיושב שם לא ירצה לחזור לשם. שהמערכת תבין שבית הסוהר אמור לייצר הרתעה – להיות אנושי, אבל ללא התענוגות שיש שם. שידעו שמשלמים ביוקר. אנחנו לא עושים את זה כי עם ישראל רחמן, אבל הוא שוכח את הכלל שאז הופך אכזר לרחמנים".
ומה באשר לתפקוד המשטרה? דווקא כלפיה לסלומינסקי אין תלונות וטענות. "כלפי המשטרה אין לי טענות. ידיה כבולות על ידי ההוראות הפוליטיות ומערכת המשפט. אם היו מאפשרים למשטרה לפעול היא הייתה יכולה לפעול הרבה יותר טוב גם בכבישים וגם בהר הבית, אבל המדינה כובלת אותם".
"נכון שתמיד ניתן להוסיף כוחות, אבל כשהגדילו את התקנים בירושלים בעוד ארבע מאות תקנים אף אחד לא רוצה להגיע. השכר נמוך והורידו להם את התנאים שהיו בעבר אז אנשים לא רוצים להתגייס. השכר נמוך ועובדים כמו משוגעים", הוא אומר ומשוכנע כי זו עיקר הסיבה המונעת מאזרחים להצטרף לשורות המשטרה ולא כל כך סוגיית התדמית השלילית שנוצרה לארגון בתקופה האחרונה.
"בהיכרותי את המערכת, ידי המשטרה כבולות בדברים הללו, בהר הבית אסור להם להיכנס, כל פריצה למשטח מצריכה היערכות מיוחדת. הכול שם נובע מראייה פוליטית. צל הרים נראה בעינינו כהרים. אנחנו חוששים מהצל של עצמנו ונותנים להם יד חופשית להשתולל בהר הבית ובכבישים. צריך להעלות לשוטרים את המשכורות כדי שיגיעו יותר, אבל מעבר לכך, אם לא תהיה הרתעה לא נוכל לפעול".
עוד הוא מוסיף את היעדר הגיבוי שנותנת המערכת לשוטר שבוחר לנקוט בדרך ראויה ותקיפה מול הטרור. "בסופו של דבר אנחנו רואים שכששוטר מגיב כמו שצריך הוא צפוי לוועדות חקירה, להדחה ולדיונים משפטיים. שוטר אומר לעצמו שבמקום להיכנס לעימות עדיף לו להוריד ראש, להתחמק מעימות כשיש בלאגן ולא להיתבע על ידי מח"ש. הוא לא צריך את החקירות ואת עורכי הדין. גם כאן חייבים לתת הרבה יותר סמכויות".
ולקראת תום דבריו חוזר סלומינסקי ואומר כי "כל עוד אין חוק מינימום, יכול השופט לתת גם חצי שנה למי שזרק אבן וגרם 'רק' לפגיעה ברכב. כן, אדוני השופט, אתה צריך להסתכל על הדברים כניסיון רצח וכך לדון".