יום כיפור בשעת המנחה. הפטרה מיוחדת יש לו ליום ולשעה הקדושה הזו. עולם של מילים ( וירד, וירדם,יורד וכד' ), עולם של תפילות ממעי הדג ובבטן האניה, עולם של צומח (הקקיון) ועולם של תשובה.
בכל שנה אנו נפגשים עם יונה המסרב להתנבא, בורח בחוסר סיכוי אל הים, נבלע על-ידי הדג, יוצא ממנו וממלא את שליחותו. סיפורו של יונה מציף את הקורא בו במחשבות רבות על החטא, התשובה, הייעוד והשליחות. קסמו של סיפור מסעו של יונה לא נעלם ומזמין רבים לצאת ולהפליג יחד עמו אל מרחבי יצירה מגוונים ומפתיעים.
בספר ובפירוש חדש, ספר יונה- פירוש ישראלי חדש, יוצאים הפרופסורים יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן למסע בעקבות סיפורו של יונה ובוחנים אותו ואת השפעתו על הספרות היהודית והישראלית, על האומנות והתרבות, על השפה העברית ועל ההוויה הישראלית.
הפייטן יצחק אבן גיאת, שחי בספרד במאה הי"א כותב אף פיוט שכולו מבוסס על ספר יונה. הפיוט, "אל נורא עלילה", המובא גם הוא בספר החדש, שופך גם הוא אור ופירוש משלו לספר יונה. כך, נוכל למצוא בספר/פירוש, צמדי מילים ושורשי מילים אשר כולנו משתמשים בהם, בלי משים לב כי שורשם בספר יונה. כך הוא הפרק תחת הכותרת יד"ע, מי יודע? כדברי הכתוב "אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו" וזהו נדבך נוסף וחשוב המאיר באור חדש את ספר יונה בן אמיתי.
ובימים אלו כשמדברים על נחשול של טרור בבירת ישראל, גם מילה זו כדברי המחברים מקורה ביונה כתרגום "ונח ימא מנחשוליא". אז הפוך בה והפוך בו , בספר דכולא בה.