סימון עצמי

עם הגזירה האירופית החדשה אפשר להתמודד בדרך יצירתית

תגיות: בשבע 661
עמיאל אונגר , ד' בתשרי תשע"ו

סימון עצמי           -ערוץ 7
מיודד עם החיזבאללה והחמאס, מצדיע לפוטין. ג'רמי קורבין, המנהיג החדש של הלייבור בבריטניה
צילום: Russell Cheyne, רויטרס

באיחוד האירופי עומדים לסמן את תוצרת יש"ע, וראש הממשלה הגיב בצדק שבאירופה קיימת היסטוריה מפותחת של סימון יהודים.

בפנינו שתי דרכים להגיב על הגזירה הזאת: פתרון הסיגריות ופתרון הצהרתי כלפי אירופה. החקיקה הקיימת דורשת מיצרני הסיגריות להזהיר את הצרכנים במקום בולט במודעה ועל חפיסת הסיגריות את הנזק הבריאותי שנגרם למעשן. היצרנים מכבדים את החוק, אבל הם מפעילים תרגיל גרפי שמושך את העין למקומות אחרים במודעה. ולמרות שהאזהרה על סכנת העישון מופיעה באותיות גדולות וברורות, הצרכן צריך לחפש אותה. היא נמצאת מתחת לאף, אבל בכל זאת סמויה מן העין.

היות שסימון כזה לא יהווה סוף פסוק, מומלץ לבחור בפתרון הגלום במאמר שפרסם רוברט ולטש, עורך היודישע רונדשאו, כאשר ב‑1933 הנאצים החלו לסמן את החנויות היהודים בשלטים צהובים. ולטש הגיב במאמר מערכת: "עטו אותו בגאון". למרות היותו חבר ב'ברית שלום' האולטרה-יונית שדגלה במדינה משותפת ליהודים וערבים, נזף ולטש ביהודים שביקשו להסתיר את יהדותם ואפילו המירו את דתם. עתה התברר לכולם שהאנטישמיות החדשה אינה עושה הנחות ואבחנות. בהתאם לגישה הזאת הייתי מבקש מיצרני יש"ע לסמן את מקום הייצור של תוצרתם במקום בולט, ובהתאם לגודל המוצר לצרף לדף ההוראות גם הסבר קצר על זיקת העם היהודי לאותו אזור ביהודה ושומרון שבו מייצרים. אם כבר נגזר עלינו מאבק, נעשה זאת בגלוי. הדבר חשוב גם נוכח הסקר שערך האיגוד היהודי האירופי, שעל פיו רק 15 אחוזים מיהודי אירופה מתכוונים להגיע לבית הכנסת בימים הנוראים, ו‑70 אחוזים בוחרים לא לחשוף את יהדותם בפרהסיה על ידי חבישת כיפה וכדומה.

כפי שכולם יודעים, קריאתו של ולטש לא הצילה את היהודים והוא נאלץ למלט את עצמו לארץ ישראל בשנת 1938. עלינו להתכונן לעלייה ממערב אירופה, ולא רק מצרפת. כפי שגילה ה'טיימס אוף יזראל' כאשר ראיין את הפליטים הסורים באיטליה, מה שעבר עליהם בארץ מוצאם לא השפיע כהוא זה על עמדותיהם השליליות כלפי מדינת ישראל והם עדיין מבקשים את חיסולה. פטריק דוידגיאן, ששימש כשר בממשלת סרקוזי, אמנם נאלץ למחוק את השורה בבלוג שלו שהגרמנים לקחו מאיתנו את היהודים ונתנו לנו את המוסלמים, על רקע הכנסת האורחים החמה שגילתה ממשלת גרמניה לפליטים והלחץ שהיא מפעילה על יתר מדינות אירופה. אבל אי אפשר להכחיש את קורטוב האמת שבה, גם כאשר היא חורגת מהתקינות הפוליטית. גל הפליטים המוסלמים יזין את הגל העכור השוטף את אירופה. ומי שיתבקש לחיות כיהודי ולא כ‑schutzjude - יהודים מוגנים על ידי שוטרים וחיילים חמושים בנשק אוטומטי, מוזמן בשמחה אלינו.

הלייבור מתאבד פוליטית

מי שסבורים שמפלגת הלייבור ירתה לעצמה ברקה כאשר 60 אחוזים ממתפקדיה בחרו בסמן השמאלני ג'רמי קורבין להנהיג את מפלגתם, אולי צודקים. על פי גישתם, אין ללייבור בהנהגת קורבין סיכוי לעלות לשלטון ואולי המפלגה עצמה תיעלם מהמפה.

אבל לא הייתי מייעץ ליהודי בריטניה או לישראל להקל ראש בבחירתו של קורבין. האיש מונה את החיזבאללה והחמאס בין ידידיו, מצדיע לפוטין על פלישתו לאוקראינה ומעריץ את המשטר בוונצואלה שדרדר מדינה עתירת נפט למצב שבו מוצרים כמו נייר טואלט אזלו מהמדפים. הוא גם מוכן להתדיין עם ארגנטינה על עתיד איי פוקלנד, אותם איים שהגברת טאצ'ר כבשה מחדש אחרי הפלישה הארגנטינאית.

המצב הפוליט במערב הפך להיות שברירי, ונרחיב על כך בגיליון סוכות. האליטות של המרכז-ימין והמרכז-שמאל בדעיכה. בהחלט קיימת אווירה כמו שקדמה לבחירתו של אובמה ב‑2008, של אנשים שרוצים בשינוי וסבורים שהאנטי-פוליטיקאי יעשה להם את העבודה. אנחנו יודעים איך זה נגמר.

וגם אם לא יגיע למעון ראש הממשלה בדאוניניג סטריט 10, קורבין יהיה מנהיג האופוזיציה. הוא יתעמת עם ראש הממשלה קמרון בפרלמנט כל שבוע, והתקשורת תיאלץ להתייחס אליו ברצינות. כתוצאה מכך רעיונותיו המסוכנים יהפכו לחלק מהמיינסטרים.

וגם אם מפלגת הלייבור לא תחזור מיד לשלטון, מוקדי הכוח שלה ייפלו בידי השמאל הרדיקלי. זה עשוי לדחות מהפך פוליטי, אבל מצד שני יזרים לתוך המפלגה דור של פעילים שיכין את עצמו למהפך. אפשר להיזכר בשנת 1968 ומרד הסטודנטים בצרפת. המרד נכשל, אבל חלק מהמשתתפים המשיכו הלאה בפוליטיקה ובאקדמיה ובסופו של דבר הגיע המהפך. כי כידוע, ברוב המקרים האופוזיציה לא כובשת את השלטון - מפלגת השלטון מאבדת אותו בגלל תפקוד לקוי.

נשק בלי שעבודים

עכשיו, כשאובמה השיג את מבוקשו בהסכם עם האיראנים, הוא ייאות להיפגש עם ראש הממשלה. השיחות יתמקדו בפיצוי שישראל תקבל על הנזק שגרמו לנו האמריקנים בהסכם. בהנחה שהשיחות ילכו בתוואי של אלה שהתנהלו קודם עם מנהיגי מדינות המפרץ, הן יתמקדו ברכש הצבאי שישראל תקבל מהאמריקנים וההבטחות לגבי תגובות אמריקניות להתגרות איראנית.

בוודאי שאין לזלזל במערכות נשק מתקדמות, ואני האחרון שמסוגל לפסוק האם לדוגמה אספקת פצצת הענק ה‑MOP באמת תשרת את הגנת מדינת ישראל. למרות שאיני מאמין לממשל הזה ולעומד בראשו, השיחות בהיבט השני הן הקריטיות. אובמה משתבח בסיוע למערכות נשק ובמיוחד לכיפת ברזל. אבל הכיפה, כפי שעמיר פרץ פעם הודה, היא נשק שנועד לאפשר לישראל לספוג מבלי שתצטרך להגיב מאסיבית. אין טעם לקבל נשק מתקדם אם הספק ייאסור את השימוש בו לצורכי התקפה והכרעה, נניח מול החיזבאללה בלבנון. לחלופין ברגע שהוא יראה נזק אגבי שנגרם על ידי פעילות ישראלית (וזוהי תוצאה של כל מלחמה), הוא ישרוק לעבירה ויעצור את המשלוחים. מערכות הנשק וחלקי החילוף שלהן חייבים להיות מסופקים בלי תנאים מוקדמים, והם חייבים להיות מוצבים מראש בישראל.