שיעור הגידול של המוסלמים - במגמת ירידה

בסוף שנת 2014 נאמדה האוכלוסייה המוסלמית ב-1.454 מיליון נפש, גידול של כ-33.5 אלף תושבים לעומת סוף שנת 2013.

ערוץ 7 , ז' בתשרי תשע"ו

המוסלמים כועסים. אילוסטרציה
המוסלמים כועסים. אילוסטרציה
פלאש 90

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת נתונים על האוכלוסייה המוסלמית בישראל, לרגל חג הקורבן שיצוין השבוע.

נתונים דמוגרפיים

בסוף שנת 2014 נאמדה האוכלוסייה המוסלמית ב-1.454 מיליון נפש, גידול של כ-33.5 אלף תושבים לעומת סוף שנת  2013.

שיעור הגידול של האוכלוסייה המוסלמית נמצא במגמת ירידה - מ-3.8% בשנת 2000 ל-2.4% בשנת 2014. עם זאת, שיעור הגידול של אוכלוסייה זו הוא הגבוה ביותר בישראל. שיעור הגידול של היהודים היה 1.9%, של הדרוזים  -  1.5% ושל הנוצרים - 1.6%.

יותר ממחצית מהאוכלוסייה המוסלמית מרוכזת באזור הצפון (36.2% במחוז הצפון ו-14.0% במחוז חיפה). עוד 21.6% גרים במחוז ירושלים. היתר גרים במחוז המרכז (11.1%) ובמחוז הדרום (15.9%). רק 1.1% גרים במחוז תל אביב.

המספר הגדול ביותר של תושבים מוסלמים מתגוררים בעיר ירושלים, כ-303 אלף, שהם 20.9% מכלל המוסלמים בישראל ו-35.7% מכלל תושבי העיר. היישוב השני בגודלו מבחינת מספר התושבים המוסלמים הוא רהט, ובו מתגוררים כ-60 אלף מוסלמים, שהם 99.8% מכלל תושבי העיר. יישובים נוספים שבהם ישנו ריכוז גבוה של האוכלוסייה המוסלמית הם נצרת  ואום אל-פחם (52 אלף ו-51 אלף תושבים, בהתאמה).

האוכלוסייה המוסלמית היא אוכלוסייה צעירה; אחוז הילדים בה גבוה ואחוז הקשישים - נמוך. 36.5% מהאוכלוסייה המוסלמית הם בגיל 14-0 (כ-530 אלף) ורק 3.7% מהם בגיל  65 ומעלה (כ-53 אלף). מבנה גילים זה הוא תוצאה של רמת פריון גבוהה של הנשים המוסלמיות. יחד עם זאת, שיעור הפריון הכולל (מספר הילדים הממוצע שאישה צפויה ללדת במהלך חייה) באוכלוסייה המוסלמית נמצא בירידה בשנים האחרונות.

בשנת 2014 נולדו בישראל כ-35,970 תינוקות לאימהות מוסלמיות.

רמת הפריון של הנשים המוסלמיות (3.4) גבוהה מזו של שאר קבוצות הדת בישראל (יהודיות - 3.1, נוצריות - 2.3, דרוזיות - 2.2 ) וכן מזו הקיימת בחלק ממדינות ערב (לדוגמה: סוריה - 3.0, אלג'יריה וערב הסעודית - 2.9, טורקייה - 2.1 ולבנון - 1.5).

שיעור הפריון הגבוה ביותר היה בקרב מוסלמיות שהתגוררו במחוז הדרום - 5.5 ילדים לאישה ושיעור הפריון הנמוך ביותר היה בקרב מוסלמיות ממחוז הצפון, חיפה והמרכז - 2.8 ילדים לאישה.

בשנת 2013 נישאו בישראל כ-11,300 זוגות מוסלמים. באותה שנה, התגרשו בישראל כ-1,900 זוגות מוסלמים.

בשנת 2013, גיל הנישואין הממוצע של חתנים מוסלמים שנישאו לראשונה (26.3) היה נמוך ביחס לדתות האחרות (יהודים - 28.0, נוצרים - 30.1 ודרוזים - 28.1).

באותה שנה, גיל הנישואין הממוצע של כלות מוסלמיות שנישאו לראשונה (21.9) היה נמוך ביחס לדתות האחרות (יהודיות - 26.0, נוצריות - 25.3 ודרוזיות - 23.8).

באוכלוסייה המוסלמית כ-277 אלף משקי בית, שהם כ-12% מכלל משקי הבית בישראל.

גודל משק הבית הממוצע במשקי בית שבראשם מוסלמי נאמד ב-4.9 נפשות, גבוה ביחס למשקי בית שבראשם יהודי (3.1) וביחס למשקי בית שבראשם נוצרי (3.0).

מרבית משקי הבית המוסלמיים (כ-94%) הם משקי בית משפחתיים הכוללים לפחות משפחה אחת. יתרת משקי הבית הם משקי בית לא משפחתיים, ורובם (93%) הם משקי בית של אדם שגר לבד.

כ-37% ממשקי הבית שבראשם מוסלמי/ת מונים 6 נפשות או יותר, בהשוואה לכ-9% בלבד ממשקי הבית שבראשם עמד יהודי/יה.

בישראל כ-278 אלף משפחות מוסלמיות. רוב המשפחות המוסלמיות מורכבות מזוג עם ילדים - ולפחות ילד אחד הוא  עד גיל 17 (כ-67%); כ-9% מהמשפחות מורכבות מזוג ללא ילדים; כ-7% מהמשפחות הן חד-הוריות עם ילדים שהצעיר בהם הוא עד גיל 17.

מספר הילדים הממוצע עד גיל 17 במשפחות מוסלמיות עם ילדים עד גיל זה הוא 2.9, גבוה לעומת ממוצע הילדים עד גיל 17 במשפחות היהודיות (2.3).

עבודה

אחוז ההשתתפות בכוח העבודה בשנת 2014 בקרב מוסלמים בני 15 ומעלה היה 44.3% (63.5% בקרב גברים  ו-24.9% בקרב נשים). יש לציין כי אחוז השתתפות של הנשים המוסלמיות נמוך משמעותית בהשוואה לאחוז זה בקרב יהודיות, נוצריות ודרוזיות (65.5%, 46.3% ו-32.2%, בהתאמה).

אחוז הבלתי מועסקים בקרב מוסלמים בגילים 15 ומעלה היה 8.1%, גבוה מאשר בקרב היהודים, הנוצרים והדרוזים (5.7%, 6.1% ו-7.3%, בהתאמה).

כ-61% מהמועסקים המוסלמים עובדים ב-4 ענפי כלכלה עיקריים: כ-19% בענף הבינוי, כ-16% בענף מסחר סיטוני וקמעוני, תיקון כלי רכב מנועיים, אופנועים, קטנועים, וטובין לשימוש אישי וביתי כ-14% בענף החינוך וכ-12% בענף התעשייה.

כ-26% מהגברים המוסלמיים המועסקים עובדים בענף הבינוי, כ-17% - בענף מסחר סיטוני וקמעוני, תיקון כלי רכב מנועיים, אופנועים, קטנועים, וטובין לשימוש אישי וביתי ו-15% - בענף התעשייה.

כ-37% מהנשים המוסלמיות המועסקות עובדות בענף החינוך, כ-14% - בענף מסחר סיטוני וקמעוני, תיקון כלי רכב מנועיים, אופנועים, קטנועים, וטובין לשימוש אישי וביתי וכ-5% - בענף התעשייה.

86% מהמועסקים המוסלמיים עובדים ב-4 משלחי יד עיקריים: כ-34% הנם עובדים מקצועיים בתעשייה ובבינוי ועובדים מקצועיים אחרים, כ-19% הנם בעלי משלח יד אקדמי, כ-17% הנם עובדי מכירות ועובדי שירותים וכ-17% הנם עובדים  בלתי מקצועיים.

כ-46% מהגברים המוסלמים המועסקים הנם עובדים מקצועיים בתעשייה ובבינוי ועובדים מקצועיים אחרים,          כ-12% הנם עובדי מכירות ועובדי שירותים וכ-17% הנם עובדים בלתי מקצועיים.

כ-40% מהנשים המוסלמיות המועסקות הנן בעלות משלח יד אקדמי, כ-28% הנן עובדות מכירות ועובדות שירותים  וכ-14% הנן עובדות בלתי מקצועיות. 

ב-215.6 אלף משקי בית של מוסלמים (78.3% מכלל משקי הבית המוסלמיים) היה מועסק אחד לפחות.

בכ-15% ממשקי הבית המוסלמיים כל בני משק הבית מועסקים, לעומת 44.5% ממשקי הבית היהודיים, כ-27% ממשקי הבית הנוצריים וכ-20% ממשקי הבית הדרוזיים.

צפיפות הדיור במשקי בית מוסלמים עמדה על 1.42 נפשות לחדר, גבוהה מאשר בקרב היהודים, הנוצרים והדרוזים (0.82, 0.99 ו- 1.17, בהתאמה).

זכאות לתעודת בגרות

בשנת 2014 הגיע שיעור הזכאים לתעודת בגרות בחינוך הערבי ל-58% מבין תלמידי כיתות יב בהשוואה ל-62% בחינוך העברי. התלמידים המוסלמים היוו 83% מכלל תלמידי יב בחינוך הערבי, ושיעור הזכאות שלהם הגיע ל-55%, בהשוואה ל-76% בקרב התלמידים הנוצרים ול-74% בקרב הדרוזים.

שיעור העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות מתוך תלמידי יב המוסלמים הגיע ל-38% בהשוואה ל-65% בקרב התלמידים הנוצרים 52% בקרב הדרוזים.

מקבלי תארים בשנת תשע"ד (2013/14)

בשנת תשע"ד (2013/14), 5.0 אלף מוסלמים קיבלו תארים אקדמיים ממוסדות להשכלה גבוהה בישראל, בהשוואה ל- 65.9 אלף יהודים. מתוך מקבלי התארים המוסלמים,2.4 אלף קיבלו תארים מהאוניברסיטאות, 1.2 אלף קיבלו תארים מהמכללות האקדמיות ו-1.4 אלף - מהמכללות האקדמיות לחינוך.

שיעור המוסלמים בקרב כלל מקבלי התארים בישראל בשנה זו היה 6.7%. שיעורם בקרב מקבלי התארים היה נמוך משמעותית בהשוואה לשיעורם בקרב כלל אוכלוסיית ישראל (17.5% - בסוף שנת 2013).

5.8% מכלל מקבלי התארים מהאוניברסיטאות היו מוסלמים ו-4.8% ממקבלי התארים מהמכללות האקדמיות, לעומת 16.8% ממקבלי התארים מהמכללות האקדמיות לחינוך.

בקרב כלל מקבלי תואר ראשון, שיעור המוסלמים היה 7.1%, לעומת 6.0% בקרב כלל מקבלי תואר שני ו-1.9% בקרב כלל מקבלי תואר שלישי. בקרב מקבלי תעודה, שיעור המוסלמים היה 12.4%.

שיעור המוסלמים היה גבוה יותר בקרב כלל הנשים שקיבלו תארים אקדמיים (8.0%) מאשר בקרב כלל הגברים (4.8%). פערים אלו היו משמעותיים יותר בקרב מקבלי תואר ראשון (8.7% לעומת 4.7%, בהתאמה) ומתונים יותר בקרב מקבלי תואר שני (6.5% לעומת 5.2%, בהתאמה). עם זאת, שיעור המוסלמים בקרב הנשים שקיבלו תואר שלישי היה נמוך יותר מאשר בקרב הגברים שקיבלו תואר שלישי (1.6% לעומת 2.1%, בהתאמה).

בקרב מקבלי תארים מהאוניברסיטאות, שיעור המוסלמים הגבוה ביותר היה באוניברסיטת חיפה (12.4%) והנמוך ביותר במכון ויצמן (2.4%). באוניברסיטת בן גוריון היה שיעורם 3.7% ובאוניברסיטת אריאל – 3.2% . 

בקרב מקבלי תארים מהמכללות האקדמיות, שיעור המוסלמים היה גבוה מ-10% בשש מכללות, ונמוך מאחוז אחד בתשע מכללות אקדמיות.