הרב איתם הנקין הי"ד, אשר נרצח אמש (חמישי) יחד עם רעייתו נעמה בשומרון, היה תלמיד חכם שכתב ספר מוכר בנושא דיני אכילת חרקים.
אולם במקביל עסק הרב הנקין הי"ד גם בהיסטוריה רבנית, ובימים אלו היה בעיצומה של כתיבת עבודת הדוקטורט שלו על רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, הידוע בכינוי "החפץ חיים" על שם ספרו.
הרב שמריה גרשוני, חברו של הרב איתם הנקין הי"ד מימי לימודיהם המשותפים בישיבת "ניר" בקרית ארבע, סיפר לערוץ 7 בדרכו ללוויה על חברו הטוב.
"הרב איתם היה תלמיד חכם והיסטוריון לאורך כל הדרך. הוא עשה את שני הדברים הללו במקביל. היה לו חוש היסטורי מאוד מפותח. הוא היה מסוגל לשבת שעות על מאגר 'אוצר החכמה', למצוא שם חומרים מעניינים, ואחר כך הדברים היו הופכים למאמר", מספר הרב גרשוני.
הרב גרשוני מציין כי הרב הנקין הי"ד עסק רבות ברב קוק, אולם עיקר עבודתו נגעה לרבני ליטא בתקופה שקדמה לרב קוק, לפני 150 עד 200 שנה. "הבולט והידוע בין הרבנים הללו היה בעל "ערוך השולחן", אולם הרב הנקין הי"ד עסק בעוד רבנים רבים, ידועים הרבה פחות, וכתב עשרות מאמרים בנושאים הללו".
בהמשך הזכיר הרב גרשוני את עצמאותו המחשבתית של הרב הנקין הי"ד, "היתה לו יכולת חשיבה עצמאית והוא בנה לעצמו דרך בצורת הלימוד. אני זוכר מקרה שבו הסתבכנו בחלק מסוים בהלכות 'איסור והיתר'. אחר כך הוא הראה לי מאמר שהוא כתב בנושא ואמר לי 'כתבתי מאמר כדי לברר לעצמי את הנושא ודרך זה הבנתי אותו'".
הרב הנקין הי"ד עסק בסוגיות היסטוריות שונות, בתוכן כאלו שבמסגרתן הפריך "אגדות" שרווחות בעולם בני הישיבות, "הוא לא היה 'שוחט פרות קדושות'. היה לו כבוד עצום לתלמידי חכמים. מצד שני הוא מעולם לא חשש להפריך 'אגדות', גם כאלו שנחשבו למוסכמות שאין לערער עליהן בקרב לתמידי חכמים. היתה לו ראייה משוחררת מאוד ממוסכמות, אבל מצד שני הוא היה מאוד ישר. הוא היה מאוד אקדמי, ומצד שני היה כולו נטוע בעולם של בית המדרש".
גם באקדמיה עורר הרב הנקין הי"ד הערכה רבה, כפי שמספר הרב גרשוני, "הוא התחיל ללמוד באוניברסיטה הפתוחה במקביל ללימודי הרבנות, ותוך זמן קצר נוצר קשר משמעותי בינו ובין חוקרים מאוד בכירים באקדמיה שהעריכו אותו ואת הידענות ויכולת הניתוח המדהימות שלו שעוררו התפעלות".