"לא כוחות!" כך משיבים דיפלומטים באו"ם כשהם מתבקשים להשוות בין הנאומים של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל יושב ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן, בעצרת הכללית בשבוע שעבר.
על קצה המזלג נזכיר כי בעוד יושב ראש הרשות נשא נאום מונוטוני ומלא בהאשמות ובתסכול, נתניהו, כהרגלו, נתן את ה'שואו' המתבקש, עם עצירה של ארבעים וארבע שניות שהיוותה מבחינתו סמל לשתיקת העולם אל מול הרצון של איראן להשמיד את ישראל.
זו השנה החמישית שלי בעצרת הכללית, ואני מניח שאף אחד לא שכח עד היום את איור הפצצה של נתניהו מלפני שנים אחדות. יש מי שלא מחמיצים את הנאום רק בגלל שנתניהו ניחן בכישרון להעברת מסרים, שמנהיגים רבים, ביניהם נשיא הרשות הפלסטינית, לא זכו לו
וזו לא נקודת מבט ישראלית. שגרירים זרים באו"ם שנשאלו שאלות דומות אמרו כי אמנם הם אולי נתפסים כתומכים בפלסטינים, אבל אין ספק שנאומיו של נתניהו הפכו לשובר השגרה של העצרת הכללית.
אחד הדיפלומטים, דיפלומט מטעם דנמרק - מדינה שבדרך כלל תומכת בפלסטינים - מבהיר: "זה נראה כאילו פחות מנהיגים ישבו באולם בנאום נתניהו. אבל במרבית נאומי המנהיגים יושבים רק הנציגים הדיפלומטיים ונציגות מלאה מצד מדינת הנואם".
לשאלת ההשוואה בין הנאומים הוא עונה: "זו השנה החמישית שלי בעצרת הכללית, ואני מניח שאף אחד לא שכח עד היום את איור הפצצה של נתניהו מלפני שנים אחדות. יש מי שלא מחמיצים את הנאום רק בגלל שנתניהו ניחן בכישרון להעברת מסרים, שמנהיגים רבים, ביניהם נשיא הרשות הפלסטינית, לא זכו לו".
אגב, נתניהו נקט בטריק מעניין. לאחר נאומו של אבו מאזן רמזו בסביבתו שהוא הולך לשנות את נאומו, ובמקום להתייחס לאיראן באופן משמעותי, נתניהו יסית את תשומת הלב לנושא הפלסטיני ולהתנהלות הבעייתית של הרשות ומנהיגיה.
היושבים באולם, שקראו גם הם את הניתוחים וההערכות, ציפו לטוויסט בנאום. אבל נתניהו לא שינה כהוא זה מנאומו המקורי. אולי ליטוש פה ושם. עוד דרך לתפוס את תשומת הלב.
אבל דיבורים לחוד והשפעה לחוד. הנאום של נתניהו אולי ייחקק בזיכרון הקולקטיבי בזכות השתיקה המהדהדת באמצעו, אבל השפעתו מוטלת בספק.
נתניהו בעצמו הבהיר בנאומו שהאו"ם עוין את ישראל, ונראה שהוא לא באמת ציפה לקבל אמפטיה ממשתתפי העצרת הכללית. הוא הרי יודע שהעצרת מוטה לצד הפלסטיני בצורה ברורה.
בסביבתו של ראש הממשלה אומרים ל'מגזין ערוץ 7' כי, "ראש הממשלה ביקש להותיר בזירה הבינלאומית את המסר של העוינות לישראל, כמשהו שימשיך לרחף באולם ובארגון, גם אחרי שישוב הביתה".
האו"ם לא יהפוך את עורו. אחרי הפיגועים האחרונים, המזכ"ל ונציגו באזור הביעו "זעזוע עמוק", אבל השתמשו במנטרה הקבועה של: "על שני הצדדים להרגיע את הרוחות"גורם מדיני אחר מציין כי, "הנאום של אבו מאזן לא כלל שום הצהרה או חידוש, והיה משעמם, אבל זכה לתשואות בשל התמיכה האוטומטית. לדעתנו, הנאומים לא יהיו בעלי השפעה כלל, אבל עצם אמירת הדברים מצד ראש הממשלה, במיוחד שהם כוללים ביקורת חריפה, חשובה".
לאף אחד בישראל אין ספק. האו"ם לא יהפוך את עורו. אחרי הפיגועים האחרונים, המזכ"ל ונציגו באזור הביעו "זעזוע עמוק", אבל השתמשו במנטרה הקבועה של: "על שני הצדדים להרגיע את הרוחות".
אין ספק שנתניהו ניגן על אחד מהעצבים הרגישים ביותר באו"ם. העניין הוא שהארגון פיתח עור של פיל, כך שהביקורת אולי מצליחה לפגוע בנציג אחד או שניים, אבל לעולם לא מחלחלת למעלה.
שגריר ישראל באו"ם, רון פרושאור, תהה השבוע על שתיקתה של מועצת הביטחון אל מול הפיגועים המזעזעים בשומרון ובעיר העתיקה ועוד הוסיף וקרא למזכ"ל האו"ם לשים סוף להסתה הפלסטינית. הוא עשה צעדים דומים לפחות עשרות פעמים בחודשים האחרונים.
עוד זמן קצר הוא ישוב לישראל, ואחרי שנים בהן מילא את התפקיד החשוב ושכלל את ההגנה הישראלית במוסדות הארגון, גם פרושאור יודע, שבמצב הנוכחי, האו"ם – פשוט אטום.