רצים לדירה

נתוני המשכנתאות מלמדים שיותר ויותר משפחות מאבדות אמון בהבטחות להורדת יוקר הדיור

שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , כ"ה בתשרי תשע"ו

רצים לדירה                -ערוץ 7
"מי שהאמין להבטחות הפוליטיקאים, הפסיד". פרויקט בנייה בשרון
צילום: הדס פרוש, פלאש 90

יוסי (32) ומירה (29) הם זוג מכרים, תושבי אם המושבות, שיצא לי לשוחח איתם לאחרונה.

בין התעדכנות במצב העבודה להצגת התמונות של הילדים, סיפר לי יוסי שלאחרונה הם רכשו דירה בעירם.

התגובה המתבקשת הייתה ברכת "בשעה טובה", אבל יוסי היה קצת פחות מרוצה. "האמת שזו לא בדיוק השעה הטובה", הוא השיב. "אם היינו יודעים לפני ארבע שנים מה שאנחנו יודעים היום, היינו קונים אז דירה וחוסכים משהו כמו 200 אלף שקלים". שאלתי מה הם יודעים היום שלא ידעו אז, והתשובה לא הייתה מפתיעה.

"לאורך כל התקופה היינו תמימים והאמנו", סיפר יוסי. "בהתחלה האמנו לשטייניץ וה'פטיש 5 קילו' שלו. אחר כך האמנו להבטחות של שר האוצר יאיר לפיד ושר הבינוי אורי אריאל, שהנה הנה המחירים יורדים. לאורך חלק מהתקופה קיווינו ליהנות מתוכנית מע"מ אפס של לפיד, אבל גם זה לא קרה בסוף. כשכחלון התמנה לתפקיד שר אוצר היה ברור שהוא מתכוון לקחת את נושא הדיור לידיים. הוא העביר למשרדו את מנהל התכנון, לקח תחת אחריות מפלגתו את כל הנושא, וחשבנו שיהיה כאן שינוי. אז חשבנו. לפחות לפי איך שזה נראה כרגע, שום דבר לא ישתנה כאן בשלוש-ארבע השנים הבאות. המחירים ימשיכו לעלות, והדירה רק תתרחק מאיתנו. אז בסוף החלטנו 'לחתוך את ההפסדים' ובנקודת הזמן הזאת לקנות את הדירה. רק חבל שבדרך הפסדנו כל כך הרבה".

מבט מהיר על נתוני נטילת המשכנתאות בחודשים האחרונים מלמד שיוסי ומירה לא לבד. יותר ויותר אנשים שקיוו שהמחירים יעצרו בנקודה מסוימת ויתחילו לרדת, החליטו להפסיק לקוות ולרדת מהגדר. התופעה חורגת, ככל הנראה, מסתם גאות זמנית, והיא משקפת הערכה שהמחירים ימשיכו לעלות. ההערכה, בתורה, מזינה את מגמת עליות המחירים, מאחר שהיא מגבירה את הביקושים.

גם הניסיונות של משרדי האוצר והבינוי בקדנציה הנוכחית, קדנציית כחלון, לשנות את המגמה בשוק, לא נראים כרגע ככאלו שיביאו לשינוי של ממש.

עם זאת, חלק מהבעיה היא הזוגות שנותרו מאחור. אלו שלפני ארבע שנים היו מסוגלים בקושי גדול לרכוש דירה, אבל חיכו לשינוי המגמה, וכיום רכישת דירה, אפילו זולה יחסית, היא מעבר להישג ידם. בשביל הזוגות הללו המצב הנוכחי הוא מכה גדולה עוד יותר, משום שקצב עליית המחירים עלול לעלות ולהרחיק מהם לחלוטין את אפשרות רכישת הדירה.

למעשה, יש רק צעד אחד שמסוגל לשנות מהותית את המצב בשוק: שינוי סביבת הריבית. אולם לצעד כזה ישנם מחירים כבדים מאוד במקומות אחרים, ולא נראה שבנק ישראל ישנה בקרוב את מדיניות הריבית הנמוכה שהוא מחזיק בה מאז 2008.

צמיחה בצניחה

הירידה החדה בצמיחה ברבעון השני של השנה (2015) הייתה חריגה לעומת הרבעונים הקודמים, וככל הנראה גם לעומת הרבעונים שיבואו. אולם ישנו נתון אחד מדאיג שמלווה את נתוני החשבונות הלאומיים כבר תקופה ארוכה: האטה משמעותית בייצוא הישראלי. על פי התחזית המעודכנת של בנק ישראל, לא זו בלבד שהייצוא של ישראל לא יצמח ב‑2015, הוא אף צפוי להתכווץ ב‑2.6 אחוזים לעומת אשתקד.

מדינת ישראל היא מדינה מפותחת קטנה. כמו במדינות נוספות בעלות מאפיינים דומים, גם אצלנו מהווה הייצוא קטר משמעותי מאוד לפעילות המשק. מאחר שמדינה מפותחת קטנה אינה מסוגלת לייצר את כל מה שהיא זקוקה לו בעצמה, היא חייבת לייצא מספיק על מנת ליצור צמיחה ולהכניס למשק מטבע חוץ. במדינה קטנה, בניגוד למדינות גדולות כדוגמת ארצות הברית למשל, הצריכה הפרטית לא מסוגלת להיות קטר צמיחה מספיק. זאת משום שאי אפשר לייצר ביעילות מוצרים מתקדמים רק בשביל השוק המקומי. זו הסיבה שהירידה בייצוא צריכה להדאיג אותנו מאוד, הרבה יותר מאשר ההאטה הכוללת בצמיחת התוצר.

לירידה בייצוא ישנן שתי סיבות עיקריות. הראשונה, וזו שנותנת גם פתח לאופטימיות בהמשך, היא סכסוכי העבודה הממושכים במפעלי קבוצת כימיקלים לישראל. העובדה שבמשך חודשים אחדים שובשה העבודה במפעלי הקבוצה, שהיא היצואן הגדול ביותר במשק הישראלי, השפיעה באורח משמעותי על נתוני הייצוא השנתיים. הסיבה לאופטימיות היא שמדובר במשבר חולף ולא בבעיה מהותית. לאחר שמפעלי הקבוצה חזרו לעבודה מלאה, גם הייצוא שלה צפוי להתאושש ולחזור בתוך תקופה מסוימת לרמתו מלפני המשבר.

הסיבה השנייה, והמדאיגה יותר, לירידה בייצוא הישראלי, היא ירידה בסחר העולמי. המשבר שפוקד בימים אלה את הכלכלות המרכזיות של אסיה והקשיים שחווה אירופה, הביאו לירידה בסחר העולמי במחצית הראשונה של השנה. סביר להניח שהירידה הזאת תימשך גם במחצית השנייה. עם זאת, משברים עולמיים הם דבר חולף, ובכל מקרה אין לישראל הרבה מה לעשות בעניין. שום צעד שממשלת ישראל מסוגלת לבצע לא ישפר את מצבה של כלכלת סין ולא יפתור את משבר החובות של כמה ממדינות אירופה.

פרט לשתי הבעיות הללו, ישנה בעיה שלישית, שמשקלה המדויק עדיין איננו ברור, אבל שיחות עם יצואנים מלמדות שהיא הולכת ומתפתחת. תנועת החרם נגד ישראל, שתופסת תאוצה במדינות רבות בעולם, מקשה לא פעם על פעילותם של יצואנים ישראלים. אמנם בשלב זה עמדתן הרשמית של כל המדינות המשמעותיות מתנגדת לחרם על ישראל, ותומכת לעתים רק בחרם על מוצרי ההתנחלויות, אולם הנפגעים מתנועת החרם הם גם יצואנים שפועלים בתחומי הקו הירוק.

סיום ה"כיבוש" אינו אופציה, גם אם בישראל הייתה שולטת ממשלת שמאל. מצד שני, גם ישיבה בחיבוק ידיים מול האיום המתפתח על כלכלת ישראל אינו אופציה סבירה. על משרדי הממשלה, ובראשם משרד הכלכלה ומשרד החוץ, לגבש תוכנית פעולה סדורה, הן בזירה המדינית והן בזירה הכלכלית, להתמודדות עם האיום המתפתח.