סליחה שהתרגלנו לחיות

נתניהו ויעלון לא מבינים שבניגוד לעבר, הציבור לא מוכן לקבל מחיר של עשרה עד עשרים נרצחים יהודים בשנה

תגיות: בשבע 663
עמנואל שילה , כ"ה בתשרי תשע"ו

סליחה שהתרגלנו לחיות-ערוץ 7
בנימין נתניהו ומשה יעלון
צילום: מרים צחי

1

ראש הממשלה ושר הביטחון לא מבינים מאיפה זה בא להם. מנין קמה המחאה הזאת נגדם מתוך הימין – לא הקיצוני אלא המתון והמיושב.

כיצד זה צץ לו פתאום מול בית ראש הממשלה מאהל מחאה שאותו מאיישים ראשי המועצות ביו"ש. הרי אלה אותם ראשי מועצות שרבים מהם התפקדו לליכוד, וחלקם אף הביאו איתם אלפי מתפקדים מהגרעין הקשה של ההתיישבות. ואם לא די בכך, גם שרים וח"כים מהליכוד מצטרפים למחאתם, ולמעשה מפגינים נגד אוזלת ידה של ממשלת הליכוד שהם חברים בה.

נתניהו ויעלון לא חושבים שמשהו דרסטי צריך להשתנות. נרצחו שני יהודים בשומרון ושניים בירושלים וזה באמת מאוד מצער. אבל ככה זה, לישיבתנו בארץ – ובפרט ביו"ש ובירושלים – יש מחיר דמים. תמיד היה. אז אל תזיזו להם את הגבינה. אל תבלבלו את המוח עם דרישות ליציאה למתקפה. אל תפריעו לשיתוף הפעולה הביטחוני המשגשג בין קציני צה"ל ל"מקביליהם" הפלשתינים. ובכלל, הדיבורים המסוכנים וחסרי האחריות שלכם על חומרת המצב רק יגרמו ליהודים קיצוניים לקחת את החוק לידיים, מה שיגרום להחרפה נוספת בטרור הפלשתיני.

אז בואו נבקר את הפצועים ונצהיר הצהרות, ניסע לביקור מצולם בחטמ"ר שומרון, נכריז על כמה צעדים, נציב מצלמות, נמחזר כמה הבטחות, נהרוס כמה בתים. את הרוצחים של בני הזוג הנקין הרי השב"כ כבר תפס בפעולה נועזת, אז יאללה - אפשר להמשיך כרגיל, לחזור לשגרה. מה, לא?

2

יעלון ונתניהו מפספסים כאן שתי נקודות עיקריות.

ראשית, הם עדיין מתבשמים מהישגי העבר שלהם, כמי שהיו שותפים למהלכים שהורידו את רמת הטרור מהשיא של האינתיפאדה השנייה, שבה נרצחו עשרות רבות של יהודים בכל חודש, עד למצב של יציבות ורגיעה. אבל הציבור מרגיש החמרה במצב כבר זמן רב.

מזה זמן רב מורגשת עלייה חמורה ומדאיגה במספר הפיגועים וניסיונות הפיגוע, ביידויי אבנים ובקבוקי תבערה ובירי על חיילי צה"ל ועל אזרחים בכבישים. החוצפה הפלשתינית גוברת והולכת. אין פחד ואין רתיעה מלתקוף באבנים ובזיקוקים את מיטב לוחמינו, שהפקודות מונעות מהם להגיב באופן מרתיע.

נשים פלשתיניות מעזות לתקוף ולהשפיל חיילים ביחידות מובחרות, ביודען שלא יקרה להן כלום. בשיטת "המפגע הבודד" מותקפים אזרחים וחיילים בידי נהגים פלשתינים שמבצעים פיגועי דריסה ביו"ש ובירושלים. החוצפה האסלאמית בהר הבית הולכת ומחריפה ומשטרת ישראל, במקום לרסן ולרסק את התוקפנות וההסתה, עסוקה ברדיפה של יהודים שמבקשים לממש את זכותם החוקית לבקר ולהתפלל באתר הקדוש. וכשאין חוק ואין דין, גם ערבים אזרחי ישראל מצטרפים לחגיגה עם התפרעויות אלימות משלהם.

החרפה הגיעה לשיאה בחול המועד סוכות, כאשר הכותל המערבי והעיר העתיקה הוכרזו על ידי רבנים חרדים בכירים כאזורי סכנה שיש להימנע מלהתקרב אליהם. בירושלים מציבים שוטר על כל מרצפת, ועדיין הסכינים מונפות וננעצות. לאחרונה חרגה מתקפת הטרור מגבולות יו"ש וירושלים והתפרצה גם בכביש 6, בקריית גת ובפתח תקווה.

מה עוד צריך לקרות כדי שראש הממשלה ושר הביטחון יבינו שכללי המשחק צריכים להשתנות? ואגב, לאן נעלם השר לביטחון פנים?

3

הדבר הנוסף שלא מבינים נתניהו ויעלון הוא שחלפו עברו הימים שבהם הציבור היה מוכן להשלים בצער ובכאב עם מחיר דמים של בין עשרה לעשרים נרצחי טרור בשנה.

אכן, המצב הביטחוני עדיין הרבה יותר טוב משהיה בשנות האינתיפאדה הקשות, בהן נרצחו כאן כאלף וחמש מאות איש. אבל מאז נוצרה מציאות שונה, והציבור לא מוכן לסגת אחורה. כבר זכינו לשנים שבהן לא נרשם אפילו חלל יהודי אחד מפיגועי טרור. מצטערים, התרגלנו לחיות וקשה לנו לוותר על זה. לא מוכנים לקבל מציאות שבה נגדעים חייהם של אנשים צעירים ומבטיחים רק משום שהם יהודים. בטח לא כאשר התחושה היא שלא נעשה כל מה שצריך לעשות.

למשל הצירים הרבים בכבישי יו"ש שנפתחו לתנועת פלשתינים, לאחר שנים שבהן היו חסומים מטעמי ביטחון. כאשר הוחל במדיניות זו, במיוחד בימיו של ניצן אלון כמפקד האוגדה ולאחר מכן כאלוף הפיקוד, הזהרנו והתרענו שמדובר בהפקרה חסרת אחריות של חיי הישראלים הנוסעים בכבישים. התשובה שקיבלנו הייתה שהפלשתינים תחת שלטון מחמוד עבאס זנחו את דרך הטרור. אדרבה, ההקלות על חייהם ויצירת מציאות של חיים נורמליים – זו הדרך להוריד לאפס את המוטיבציה שלהם לבצע פיגועים.

אבל גם כאשר ממשלו של עבאס הפך לעוין מדינית, וגם לאחר שהחל להסית ולעודד בגלוי את הטרור בגרסתו ה"עממית" - תפיסת הביטחון לא השתנתה. מדיניות פתיחת הצירים נמשכה, והיקף פריסת הכוחות בשטח לא השתנה משמעותית. גם שחרור אסירים רוצחים, תחילה במסגרת עסקת שליט ולאחר מכן כמחווה לצורך חידוש המשא ומתן עם אבו-מאזן, הוסיף עוד חומרי בערה ליורה הרותחת.

זהו אותו אבו-מאזן שמפר בשיטתיות את הסכמי אוסלו, שמטפח הערצה לטרוריסטים וקורא על שמם כיכרות, שידו פתוחה לממן את משפחותיהם של מחבלים רוצחים שיושבים בכלא הישראלי ובכך לעודד רציחות נוספות. זהו אותו אבו-מאזן שבלי נוכחות צה"ל בשטח היה מודח כבר מזמן על ידי החמאס, אבל מרשה לעצמו לירוק פעם אחר פעם בפרצופה של ישראל, בלי תגובה מדינית והתיישבותית הולמת ומרתיעה. וזהו אותו אבו-מאזן שעד לרגע זה מקפיד לא לגנות בימים האחרונים את רציחתם של ארבעה אזרחים ישראלים בידי בני עמו המוסתים.

4

אז תבינו, ראש הממשלה ושר הביטחון, שלציבור נמאס מכל זה. ונמאס גם מהתירוצים שלכם.

פעם אתם לא יכולים בגלל היועץ המשפטי, פעם בגלל בג"ץ, פעם בגלל האמריקנים. עכשיו מספרים לנו שאת הקפאת ההתיישבות אפשר יהיה לבטל רק לאחר שייבחר נשיא רפובליקני בארצות הברית, בעוד 16 חודשים. ומה אם ייבחר שוב נשיא דמוקרטי? ומי מבטיח לנו שנשיא רפובליקני יסכים לבטל את ההקפאה, לאחר שכבר הפכה לעובדה מתמשכת זמן רב כל כך? ומי לידינו יתקע שהימין ישרוד בשלטון עד אז כדי לנצל את ההזדמנות שאולי תיווצר?

במשך זמן רב דרש נתניהו מראשי ההתיישבות ותומכיה לבלוע את הצפרדע של הקפאת ההתיישבות בשם הצורך לא להרגיז את מדינות המערב, כדי שאפשר יהיה לגייס אותן למאבק בגרעין האיראני. עכשיו, כשהסכם הגרעין נחתם ולא נחסם בקונגרס והנושא האיראני ירד מסדר היום, יש תירוצים חדשים לאוזלת היד וחוסר המעש. כעת טוען נתניהו שאסור להפשיר את הבנייה משום שזה יוביל להסרת הווטו האמריקני על ההצעה הצרפתית להכריז על ההתנחלויות כבלתי חוקיות - טענה שהוכחשה בידי דוברים אמריקנים רשמיים.

5

התלות המוחלטת של הקואליציה באצבעו של כל ח"כ בבית היהודי מאפשרת ומחייבת להפעיל לחץ כבד יותר. בנט, שקד, אריאל וחבריהם צריכים לאלץ את נתניהו ויעלון לשנות את המציאות המעוותת - גם בתחום המדיני, גם בתחום ההתיישבותי וגם בתחום הביטחוני.

לטווח הארוך צריך לעבוד על יצירת אלטרנטיבה לשלטון נתניהו. כרגע אין טעם בהפלת הממשלה כי במבנה הנוכחי של המפה הפוליטית, בבחירות חדשות יש מה להפסיד יותר משיש מה להרוויח. אבל אולי הגיע הזמן לחשוב על יצירת ברית בין הבית היהודי לאגף הימני בליכוד. מפלגה בראשות בנט וגדעון סער שאלה יהיו שני מרכיביה יכולה לזכות ביותר מעשרים מנדטים, ולהוות אלטרנטיבה שלטונית לצמד נתניהו-יעלון שמתעקש לא להתקדם לשום מקום.

6

בדבר אחד צודקים נתניהו ויעלון: הם לא כובלים את ידי צה"ל. הרמטכ"ל ובכירי צה"ל, שבעצמם שבויים בקונספציית אוסלו, המדינה הפלשתינית ושיתוף הפעולה הביטחוני, כובלים את ידי עצמם ואת ידי חייליהם המושפלים והמתוסכלים. רב-אלוף גדי אייזנקוט הוא שותף מלא לגישה הרופסת והדפנסיבית מול אבו-מאזן וערביי יו"ש, ממש כשם שקודמו בני גנץ הוביל את הגישה הרופסת והדפנסיבית מול ערביי עזה. 

לתגובות: eshilo777@gmail.com