ביום ראשון בשבוע הבא יתקיים במרכז מורשת בגין אירוע תפילה והודיה במלאת שנה בדיוק לניסיון ההתנקשות בחייו של יהודה גליק, ניסיון שכזכור אירע בסמוך למדרגות היורדות ממרכז מורשת בגין.
ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם גליק על האירוע הצפוי ועל הסערה הנוכחית סביב הר הבית וההחלטות המתקבלות אודות הביקורים בהר.
בראשית דבריו מתייחס גליק לעצם ההחלטה לקיים את האירוע ואומר כי בעם ישראל יש מנהג כשמישהו במצוקה להתכנס, להתפלל ולסייע אך כאשר צריך להודות קצת שוכחים, משום כך, על מנת "לשנות" מהמנהג הזה "נתכנס ונודה לה' על הנס הגדול".
"אנשים לא קולטים במה ממדובר. גם בימים אלה אבל מאז קום המדינה ולפני כן אנחנו חווים פיגועים, אבל ניסיון התנקשות של כוונה ספציפית לא היו הרבה, ולמיטב ידיעתי כל ניסיונות ההתנקשות הסתיימו בהצלחת המתנקש, כך היה ברצח רחבעם זאבי וברצח רב כהנא וכך בכיוון אחר ברצח רבין.
"המתנקש מתקרב לקורבן שלו ועושה מאמץ לחסל אותו. היה כאן בדיוק אותו דבר. מדובר בירי ממרחק של שלושים סנטימטרים, ירי של ארבעה כדורים אל מרכז הגוף, והנה אני מדבר חי ונושם כאילו דבר לא קרה", אומר גליק ומדגיש כי לנוכח ייחודו של הנס גובר הצורך והרצון להודות לה' ובקהל רב וגדול.
"בכל יום כשאני אומר 'מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה' אני אומר זאת בעולם אחר. זו הנקודה הפרטית שלי כיהודה גליק, אבל כאן מדובר בכך שהאיש ירה בי לא בגלל שהזקן שלי לא מצא חן בעיניו, אלא על רקע הערעור שלו על הקשר בין עם ישראל לירושלים ולהר הבית, והנה לא רק שהוא לא הצליח ובאותו לילה כוחות הביטחון מצאו אותו והוא מצא את מותו ואילו אני חי, אלא שהאירוע של ניסיון החיסול היה מהמשמעותיים ביותר להעלאת נושא הר הבית על סדר היום ולקידום הקשר הזה, שאנשים יבינו את חשיבות הקשר שלנו להר הבית".
"יד ה' הייתה כאן יותר מכל סרט הוליוודי. יש כאן השגחה פרטית ולאומית. נודה לה' בכל לבבנו ונקרין גם סרט שימחיש את הדבר. אני אסיר תודה לכל אותם שהיו איתי וקורא להם שיבואו", אומר גליק.
בעקבות הדברים נשאל גליק שאלה שאולי עלתה במרוצת השנה האחרונה והיא שאלת נכונותו לשאת את מחיר ההתנקשות ביודעו שהדבר יעורר את גל ההתעניינות וההתעסקות הציבורית בנושא הר הבית. לדבריו שאלות שכאלה הן שאלות שהקב"ה מחליט בלי לשאול אותנו וטוב שכך.
עם זאת הוא מספר כי בינו לבין עצמו הוא אומר שכאשר בן גוריון לקח את האחריות להקמת המדינה ונהרגו מספר עצום כל כך של חיילים האלטרנטיבה שעמדה בפניו אינה ששת אלפים חיילים הרוגים אלא שישה מיליון יהודים, "המאבק הוא כואב ואמיתי ואנחנו עושים כל שלאל ידינו למנוע את שפיכות הדמים הזו אבל אנחנו מקבלים את הייסורים באהבה, בעיקר כי אנחנו יודעים שהאלטרנטיבה היא מחיקתנו מירושלים כולה ומהארץ כולה, ושהמחיר של האלטרנטיבה הוא כפל כפליים. כדאי למסור את הנפש למען ירושלים ולמען שם ה' באהבה".
ובאשר למתרחש היום ולפולמוס סביב העלייה להר הבית נשאל גליק גם אודות ההאשמות שמוטחות בו עצמו כמי שמעשיו הובילו להסלמה הנוכחית. "זה לא נעים לשמוע שמאשימים אותך בהתססה", אומר גליק ומיד מוסיף: "אבל יחד עם זאת, יותר מהכול ברור לחלוטין שלדברים הללו אין שחר ושמץ של אמת.
"הרי השנאה כלפי עם ישראל לא קשורה לא להר הבית ולא לפעילות שלי, אבל הבירור הזה חשוב. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו על הקשר שלנו להר הבית, האם אנחנו מוכנים שההר יהיה בן ערובה בידי אנשים שקוראים בשם אללא לטרור ורצח".
"זכיתי ללא מעט כינויים בתקשורת כמו 'מחבל', 'פירומן' ו'הזוי', ואני יכול להבין ולהזדהות עם הרב קוק שאיני מגיע כמובן לקרסוליו, שבימיו עמד בודד מול כל רבני ישראל ואמר שהציונות היא חלק מתורת ישראל, וחטף בשל כך לא רק כינויי גנאי, אלא גם אלימות מאנשי תורה שחשבו שהוא פושע בכך.
"במבט לאחור ברור שהרב קוק הוא שראה את החזון ולא אלה שתקפו אותו, ולכן אני, שלא מגיע לקרסוליו, רואה את מסירות הנפש שלי וחבריי ואת המוכנות לספוג עלבונות. אנחנו מוכנים לספוג וההיסטוריה תשפוט אותנו".
ומה על החלטות ראש הממשלה שלא לאפשר עליית חברי כנסת ושרים יהודים וערבים להר הבית? גליק מספר כי את עמדתו שלו הוא אומר גם לראש הממשלה עצמו במפגשים איתו, אך הוא סבור כי "לעת הזאת חשוב שניתן גיבוי מלא להחלטות ממשלת ישראל. כדאי שנגבה אותם ונתפלל שהקב"ה ישים בליבם החלטות נכונות".
"מהר הבית צריך להרחיק את כל גורמי ההתססה, ואלו חברי הכנסת הערבים שעולים כדי להתסיס. אני מתפלא איך זה שאין הנהגה ערבית שאומרת את הדברים, הרי ההתססה הזו משניאה את הערבים", אומר גליק ומוסיף: "לגבי הרחקת הח"כים היהודים – זה לא מוצא חן בעיניי, אבל אם זה לזמן קצר עד להרגעה אני יכול להבין. כעת חשוב לתת גיבוי מלא לכוחות הביטחון, לכבד את ראש הממשלה ואת השר לביטחון פנים והשר הביטחון. מצויים שם האנשים הראויים ביותר".