לפני יותר משנתיים קבעו שופטי בג\"ץ שאין תוקף חוקי לדחיית השירות של בחורי הישיבות, והם הקציבו לכנסת פרק זמן של שנה כדי לעגן את העניין בחקיקה מסודרת. בתום השנה ביקשה הכנסת פעמים אחדות כי יינתנו לה ארכות נוספות, ובג\"ץ נענה לבקשתה, עד שלפני כחצי שנה שוב קבעו השופטים כי אין תוקף חוקי לדחיית השירות, והוראת השעה המאשרת לבחורי הישיבות שלא להתגייס לצבא בטלה ומבוטלת. בהליך חקיקה מהיר האריכה הכנסת בכל זאת בשנתיים את הוראת השעה, ונגד הארכה זו הוגשו העתירות.
מדיווחו של כתבנו לענייני משפט אפי מאיר, שנכח אתמול בבית המשפט, עולה כי שופטי הבג\"ץ ציוו על המדינה לנמק בתוך 60 יום מדוע הוראת השעה, המאריכה בשנתיים את הפטור מגיוס לבחורי ישיבות, לא תבוטל. הצו הוצא בתום דיון בעתירתם של ח\"כ יוסי פריצקי מ\"שינוי\", נעמי חזן ורן כהן ממר\"ץ ועו\"ד יהודה רסלר, המייצג את תנועת \"התעוררות\". עוד קבעו השופטים כי הדיון הבא בסוגייה זו יתקיים בהרכב של 11 שופטים, ובראש ההרכב ישב נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק. החלטת בג\"ץ עוררה שלל תגובות.
עו\"ד אסנת מנדל מהפרקליטות אמרה שבקבלת החלטה על הוצאת צו על תנאי לנימוק המשך החלת הפטור מגיוס, החליט בית המשפט העליון בפעם הראשונה להיכנס לעבי הקורה, ולדון בשאלת ביטול חוק מפני עקרון השוויון. עו\"ד יהודה רסלר אמר כי \"הגיע הזמן אחת ולתמיד שנדע אם אי גיוס בחורי ישיבות צודק ומפלה בין דם לדם או לא\". עו\"ד שפטל, המייצג שני בחורי ישיבה, והמתנגד לגיוס, אמר כי החלטת בית המשפט להוציא צו על תנאי מוכיחה שדווקא בעניינים פוליטיים בג\"ץ מיישם את החלטותיו לא לגופו של עניין אלא לגופו של המתדיין. עו\"ד שפטל טען עוד כי במשך עשרות דורות נתפס לימוד התורה כערך יהודי עליון, והוסיף כי הזכות לשוויון אינה מעוגנת כלל בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. לדברי שפטל, \"הכנסת חוקקה את חוק היסוד, ולא ציינה בו את המילה שוויון, ועכשיו רוצים לבוא ולבטל חוק של הכנסת שעבר ברוב גדול יותר מחוק היסוד. עם כל הכבוד, החוקים בכנסת אינם נקבעים על ידי הציבור הנאור, אלא גם על ידי \'חומיניסטים\' כאנשי ש\"ס...לעיתים החיים חזקים יותר מפסק דין של בג\"צ\", אמר. על דבריו אלה העיר לו הנשיא ברק, כי גם ש\"ס בעיניו הם \"הציבור הנאור\".
יצוין כי בעניין זה אין הלכה חד משמעית, אך על פי שורת פסיקות של בית המשפט העליון בראשות הנשיא ברק, נקבע כי הזכות לשוויון נגזרת מהזכות לכבוד, והיא המעוגנת בחוק היסוד.
ש\"ס הגיבה בחריפות על הכרעת בג\"ץ, ובהודעתה אמרה כי \"בהחלטה זו יש משום פגיעה קשה בסמכותה של הכנסת\".
מדיווחו של כתבנו לענייני משפט אפי מאיר, שנכח אתמול בבית המשפט, עולה כי שופטי הבג\"ץ ציוו על המדינה לנמק בתוך 60 יום מדוע הוראת השעה, המאריכה בשנתיים את הפטור מגיוס לבחורי ישיבות, לא תבוטל. הצו הוצא בתום דיון בעתירתם של ח\"כ יוסי פריצקי מ\"שינוי\", נעמי חזן ורן כהן ממר\"ץ ועו\"ד יהודה רסלר, המייצג את תנועת \"התעוררות\". עוד קבעו השופטים כי הדיון הבא בסוגייה זו יתקיים בהרכב של 11 שופטים, ובראש ההרכב ישב נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק. החלטת בג\"ץ עוררה שלל תגובות.
עו\"ד אסנת מנדל מהפרקליטות אמרה שבקבלת החלטה על הוצאת צו על תנאי לנימוק המשך החלת הפטור מגיוס, החליט בית המשפט העליון בפעם הראשונה להיכנס לעבי הקורה, ולדון בשאלת ביטול חוק מפני עקרון השוויון. עו\"ד יהודה רסלר אמר כי \"הגיע הזמן אחת ולתמיד שנדע אם אי גיוס בחורי ישיבות צודק ומפלה בין דם לדם או לא\". עו\"ד שפטל, המייצג שני בחורי ישיבה, והמתנגד לגיוס, אמר כי החלטת בית המשפט להוציא צו על תנאי מוכיחה שדווקא בעניינים פוליטיים בג\"ץ מיישם את החלטותיו לא לגופו של עניין אלא לגופו של המתדיין. עו\"ד שפטל טען עוד כי במשך עשרות דורות נתפס לימוד התורה כערך יהודי עליון, והוסיף כי הזכות לשוויון אינה מעוגנת כלל בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. לדברי שפטל, \"הכנסת חוקקה את חוק היסוד, ולא ציינה בו את המילה שוויון, ועכשיו רוצים לבוא ולבטל חוק של הכנסת שעבר ברוב גדול יותר מחוק היסוד. עם כל הכבוד, החוקים בכנסת אינם נקבעים על ידי הציבור הנאור, אלא גם על ידי \'חומיניסטים\' כאנשי ש\"ס...לעיתים החיים חזקים יותר מפסק דין של בג\"צ\", אמר. על דבריו אלה העיר לו הנשיא ברק, כי גם ש\"ס בעיניו הם \"הציבור הנאור\".
יצוין כי בעניין זה אין הלכה חד משמעית, אך על פי שורת פסיקות של בית המשפט העליון בראשות הנשיא ברק, נקבע כי הזכות לשוויון נגזרת מהזכות לכבוד, והיא המעוגנת בחוק היסוד.
ש\"ס הגיבה בחריפות על הכרעת בג\"ץ, ובהודעתה אמרה כי \"בהחלטה זו יש משום פגיעה קשה בסמכותה של הכנסת\".