תערוכות חדשות, תוצגנה החל מסוף השבוע בבית האמנים בירושלים. הכניסה חופשית ובימים אלו לחזק כל תרבות ופנאי בירושלים, נשמע ונראה אחרת.
ינאי סגל / טיילת (מיצב)
טיילת הוא מיצב תלוי מקום, אשר יתפרס על פני חלק ניכר מהקומה העליונה של בית האמנים.
התערוכה תכלול עבודות ציור, פיסול ותבליט בפורמטים גדולים, שהם תוצאה של דיאלוג מתמשך מול הערכים האסתטיים של המינימליזם. במיצב זה מבקש סגל, לחשוב מחדש את חלל התצוגה, את הקונוונציות המקובלות בצפייה באמנות עכשווית ואת הדינמיקה המתקיימת בין "צרכן האמנות" לבין היצירה עצמה. העבודות המוצגות מגיבות לאדריכלות מודרניסטית ישראלית, נוף ילדותו של סגל, חוקרות את האסתטיקה של הדגם והאורנמנט ומתבססות על אסטרטגיה של שכפול ורפטטיביות. התערוכה היא ניסיון ליצור מרחב רעיוני חדש המקפל לתוכו כמה עולמות ומחבר בין חוויה חושית מקומית למרחב טרנסנדנטי אוניברסאלי.
פרל שניידר (ציור)
ציוריה של פרל שניידר מתארים עולם עשיר ומלא דמיון. הם מזמינים את הצופה, באיפוק, כנות וצניעות נדירים, אל תוך נבכיהם. צלולים ומדויקי הבעה, ציוריה דורשים מבט חוזר ונשנה ואינם מספקים צורך מידי. נדמה כי כל משיכת מכחול, גם אם מהירה היא, רוויה במשמעויות. שניידר חורגת לעתים מהפורמט המסורתי, המרובע, אל עבר הרפתקאות פיסוליות מרתקות ושבריריות. אך גם כשהציור הופך לאובייקט או מקרין רצון למבנה תלת ממדי, הוא מוצא דרכו חזרה אל מחוזות הציור, דרך שימוש ייחודי ואישי בצבע וצורה. על כנותה, צניעותה ומסירותה יוצאת הדופן, אנו מחליטים להעניק לפרל שניידר את פרס אסנת מוזס לציור.(ועדת הפרס: פסח סלבוסקי, מאיה אטון ואבי סבח)
עמרי קרן לפידות / תערוכה שישית בסדרת נדבך 19: צבעונים (צילום)
עמרי מתעד בעבודתו את השינויים העוברים על החברה הקיבוצית ויחסם של החברים בה למקום ולנוף. הצילומים מתעדים נקודה מסוימת בהיסטוריה של הקיבוץ. עקבות העבר נוכחים בהווה ואי הוודאות של השינויים כבר בפתח. עמרי מצלם חדרי אוכל, במות תרבות, מבני מגורים ועוד. בצילומים ישירים בשחור לבן, באופן טיפולוגי מחקרי, הוא בוחן את ההבדלים שבין המבנים השונים במרחב הקיבוצי.
מתעוררת השאלה מי הם אדריכלי המבנים? איך מייצגות התפיסות האדריכליות את אלו האידאולוגיות ומה הם השינויים החלים בעקבות ההפרטה וכיצד הם מתבטאים במרחב. במקביל מציג עמרי צילומי חברים, בני משפחה ואחרים בטיולים וביציאות לטבע, חלקם בני קיבוץ כמוהו. המטיילים מוצגים לרוב מגבם ושפת הגוף שלהם משדרת מלנכוליה ומבוכה... אלו אינם כובשי הארץ ולא בני המדבר החדשים. הצילומים מתריסים למול מיתוס הצבר החצוף, אדון הארץ, הנוכח בצילום הישראלי של תקופת קום המדינה. בעבודתו מתכתב עמרי עם ערכי היסוד של המפעל הקיבוצי וההיסטוריה של הצילום הציוני.
בית האמנים, שמואל הנגיד 12, ירושלים. טל' 02-6253653