שוב ושוב שומעים אזרחי ישראל את מנהיגי המדינה מקפידים להדגיש שאין כאן מלחמת דת ושלא יאפשרו בשום פנים למלחמת הטרור להתדרדר לכדי מלחמת דת, אבל האם אין בכך עצימת עיניים ומלחמת הדת כבר מזמן כאן?
בראיון ליומן ערוץ 7 קורא הרב אהרון כהן, רב הישוב יקיר, לומר את הדברים כהווייתם ולהפנים שאכן, מדובר במלחמת דת ולא במלחמה לאומית "רגילה", ומכורח ההבנה הזו ניתן יהיה להתמלא בתעצומות שיקרינו מעם ישראל החוצה אל העולם ואל האויב.
בראשית דבריו מציין הרב כהן כי אמנן קיים קושי עמוק וכאב עצום לנוכח האירועים האחרונים אך יש לשים את הדברים בפרופורציות ולזכור ש"אנחנו בעיצומו של תהליך גדול של בניין ארצנו".
לדבריו "אין כאן אירוע ביטחוני נקודתי, או סוגיה צבאית, אלא סוגיה אמונית. זו מלחמה דתית ואנחנו מתחמקים מלקרוא לזה בשם. זו מלחמה על ירושלים, על הר הבית ועל בית המקדש. האויבים קוראים לדברים בשמם וקוראים לזה אינתיפאדת אל אקצה, אבל אנחנו מתחמקים. צריך לחזור לשורשי המאבק שלנו, להבנה למה אנחנו פה. הם קוראים למלחמה הזו בשם המדוייק. זה המשך של מלחמת הקוממיות והעצמאות שלנו".
הרב כהן מדגיש בדבריו כי לטרוריסטים ומפעיליהם אין תקווה של ממש שיעלה בידיהם לנצח את ישראל, אלא מטרתם היא להחליש את כוחנו וכשיש ספק באמירות שלנו על הר הבית ירושלים וארץ ישראל הם מזהים את הנקודה הזו ורואים בה בסיס לניצחון. "צריך לחזור לדבר אמונית. הר הבית זה לא מזימה, אלא תפילה בכל יום ושבירת הכוס בחתונה. כשנוכל לומר באופן ברור את ייעודנו האויב יבין זאת".
הרב כהן נשאל אודות המציאות בעם, מציאות שבה ציבור דתי לצד חילוני, ימני לצד שמאלי, וכשזו המציאות יש מי שחושש מלהגדיר את המאבק כמאבק שעניינו דת. במענה הוא מספר על ראיון שהתקיים עם עיתונאית ערבייה בעלת אזרחות ישראלית. העיתונאית נשאלה איך קורה שסביב אל אקצה האוכלוסיה הערבית מתאחדת. השיבה אותה עיתונאית ערבייה ש"זה לא קשור לדתי וחלוני. אל אקצה הוא יסוד החיבור שלנו".
"אנחנו צריכים לזכור את היסודות שלנו. הביטוי של דתי וחילוני מייצר חלוקה ,אבל אנחנו צריכים לחזור אל הבסיס ולצאת מהפלונטר שמעביר מסר לאויב שלנו שיש לו פתח לנצח. כל עוד "נתבחבש" האויב יאמין שאולי הוא יצליח להתיש אותנו".
"כל עוד נדע להיות עם אמונה בצדקת הדרך רק לאחר פיגוע ואסון, האויב יחזור. צריך להיות בעלי אמונה כל הזמן", אומר הרב כהן ומספר על מפגש של רבני השומרון עם מפקד פיקוד המרכז שאמר להם שיש להרים את רוח העם, ולטעמו הרמת רוחו של העם מתחילה ומתרחשת באמונה הפנימית העמוקה בצדקת הדרך. "זו הדרך לנצח את הטרור. כל עוד נקרא לזה סוגיה ביטחונית פוליטית ומדינית נברח מהסוגיה הציונית, זהותית יהודית".
בעקבות הדברים נשאל הרב כהן אם ישנו יתרון כלשהו בעצם קיומה של מחלוקת מסוג זה בתוך העם הישראלי, יתרונה של הדמוקרטיה. לדבריו אין יתרון שכזה כל עוד מדובר בעימות וויכוח מהסוג הזה. "יש יתרון בבירור ומחלוקת בינינו כשהיא מקדמת אותנו קדימה, אבל כשהיא מערערת את היסוד זו מחלוקת של ספק ולא של בירור. זו מחלוקת שאינה בונה ואינה לשם שמים, מחלוקת שאינה מולידה שבעים פנים לתורה. היא יוצרת אצל האויב תחושה שניתן לפגוע בנו".
"יש מקומות שאנחנו צריכים לעמוד כאומה על ענייני כלל ישראל. אנחנו יודעים לומר את זה על הדברים הפיזיים וצריך לומר זאת גם על הדברים הרוחניים. לא במקרה המאבק מתחדד על הר הבית. עליו אין טיעונים ביטחוניים ומדיניים. זו לא רצועת ביטחון. על חופש הפולחן לעשות מלחמת עולם? למה להתעקש על המקום הזה? המקום מכריח אותנו לברר מהי ארץ ישראל ולמה התפללנו אלפיים שנה 'ותחזינה עינינו בשובך לציון'. למה עושים זאת אלפיים שנה? הגענו לנקודה הזו".
עוד מוסיף הרב כהן ואומר כי "התפילה של 'לשנה הבאה בירושלים הבנויה' הייתה תפילת היהודי המסכן תחת עול הגלות". לעומת זאת "בדור שלנו התפילה הזו היא כבר מראה רוחנית שמאפשרת להתבונן מה אנחנו עושים. תפילה כזו בניו יורק אינה רלוונטית, שייקחו כרטיס טיסה ויבואו. היום הביטוי הזה הוא מבחן אמוני זהותי וערכי – מה עושים ולאן צועדים. היום לא ניתן לברוח מהשאלה הזו, כי האויב מכריח אותנו לברר את השאלה הזו. לחזור ולדבר ציונות וערכיות. זה מקום חיותינו וזה מקום המקדש".
הרב כהן משוכנע שלדברים הללו יש אוזן קשבת בציבוריות הישראלית. "זה הדגל שעם ישראל צריך להרים. עם ישראל צמא לאמירה מוחלטת וברורה כזו. לא רוצים לקרוא למלחמות עופרת יצוקה או צוק איתן אלא לקרוא למלחמה בשמה – מלחמת ירושלים".
עוד הוא מוסיף ומעיר כי "גם מנהיגי הציונות הדתית התרגלו לדבר על הממד הביטחוני, אבל אם לא יהיו בעיות ביטחון והערבים היו מחלקים פרחים השייכות ליו"ש תתבטל חלילה? העם לא מתחבר למסרים הללו כי מול כל מומחה ביטחוני יש מומחה הפוך. חזרנו לישראל עם מסרים של זהות בסיסית וצריך לחזור ולדבר עברית ולא אירופאית".
ומה באשר לעולם ולדיפלומטיה? האם לא אכפת לנו ממה שיאמרו הגויים? "אכפת לנו אם הם יבינו את הדברים, אבל המשוואה היא הפוכה מכפי שאנחנו רגילים לחשוב. שר החוץ האמיתי של ישראל הוא שר החינוך. כשאנחנו בטוחים בעצמנו העולם מבין אותנו. עיני העולם נשואות אלינו. הרי לא הגיוני שאת נשיא ארה"ב מעניין אם בונים שלושה בתים בבית אל כשטובחים לידינו בסוריה מאות אלפים. לעולם יש מבט פנימי בלתי מודע על עם ישראל, כי הוא יודע שיש לעם ישראל תפקיד בעולם וכשישראל יעשה את תפקידו העולם יזוז הצידה. אם נאמר כאן מסרים ברורים זה ישפיע על העולם כולו".