
התחלה: ניסן, תש"מ. ההורים עברו תלאות רבות כדי להביא ילדים לעולם ולא עלה בידם. לילה אחד התגלה הרבי מלובביץ' לאביו בחלום, ואמר לו שייוולד לו בן. זוהר נולד ביום הולדתו של הרבי מלובביץ', י"א בניסן.
בן יחיד: "הייתי מעדיף שיהיו לי כמה אחים ואחיות". הוא היה ילד מפונק ועטוף בצמר גפן, "אבל החיים חיספסו אותי". כשהיה בן חמש אביו נהרג בתאונת דרכים, עוד טרם מלאו לו 30 שנים. "אמא גידלה אותי, עבדה קשה ועשתה מאמץ שלא יחסר לי כלום. ואכן כך היה". אמו עסקה בנדל"ן.
לימודים: בית ספר ממ"ד משואה בקריית גת. "זוכר את התפילות שתמיד הייתי מאחר אליהן". אמו דווקא לא הייתה דתייה, אבל התעקשה שילך לבית הספר הזה. בחטיבה ובתיכון כבר למד בבאר שבע. "קריית גת היא עיר קטנה שבה כולם מכירים את כולם, ואבי היה איש ציבור מפורסם. אמא שלי רצתה להתרחק משם". התיכון היה אורט רונסון, המגמה: ביולוגית-כימית. "אהבתי לשחק כדורסל ולפעמים הייתי גם בכיתה".
צבא: רצה להיות קרבי אבל אמו סירבה בכל תוקף לחתום לו על אישור. "אז עשיתי מסלול שמתאים לבנים יחידים בעלי יכולת של חיילים קרביים". הוא עשה קורס מ"כים ארוך והיה סמל מחלקה של טירונים בבסיס ניצנים. "היה מעניין".
קול מצהלות: את ימית הוא הכיר בגיל צעיר מאוד, "דודה שלי נשואה לדוד שלה". לאורך השנים הקשר ביניהם התחזק והם נישאו תוך כדי שירותו הצבאי. ימית עוסקת בנדל"ן והיא משווקת ויוזמת פרויקטים.
להתקרב: "כשהתחתנו שמרנו על חלק קטן מהמצוות, ולפני עשר שנים קיבלנו החלטה להתחזק. מאז אנחנו משתדלים לשמור על כל המצוות. לא תמיד מצליחים, אבל מנסים". ההחלטה הגיעה בשל התובנה ש"העולם לא יכול להתקיים בלי יד שמכוונת אותו. ומרגע שאנחנו יהודים, אנחנו לא יכולים לחלוק על מסורת בת 3,500 שנה. זו המסורת שלנו".
ובכן צדיקים: מדי שנה הוא עורך מסע בין קברי צדיקים שמתחיל בא' באלול בחו"ל: "ר' נחמן, ר' לוי יצחק מברדיצ'ב, ר' נתן" ועוד. בערב ראש השנה הוא נוסע לקברות צדיקים בצפון, וביום כיפור הוא נוסע לצום אצל רשב"י. "אצל הצדיקים אדם יכול לבקש את הייעוד שלו, בשפת ר' נחמן האבידה שלו. אני לאט לאט מגלה את הייעוד שלי: להיות חבר כנסת ולפעול למען עם ישראל".
השמחה: ארבעה ילדים, כולם מזכירים בשמם את אביו, אלי, והצעיר גם את שם אמו, דינה, שנפטרה לפני שנים אחדות. אליאב, בן 15 וחצי, לומד בכיתה י' בתיכון חילוני בעיר, אילון בכיתה ג', היא-לי בכיתה ב' ודניאל-נחמן כולל בשמו את אלי, דינה ור' נחמן מברסלב.
שלוש ארבע ולעבודה: אחרי השחרור החל לעבוד במשרד התיווך של אמו, והתמיד בכך במשך 13 שנים. אז פנה ללימודי משפטים. "עולם המשפט מעניין אותי, והוריי תמיד חלמו שאהיה עורך דין". הוא עשה תואר ראשון ושני בתחום באוניברסיטת בר-אילן וגם התמחות, אבל עוד לא הספיק להיבחן במבחני הלשכה, כי אז נבחר לכנסת, אבל "זה עוד יקרה".
פוליטיקה עכשיו: בגיל 28 הוא נבחר למועצת העיר קריית גת כשהוא עומד בראש רשימה עצמאית. "הדרייב היה מאבי, שהיו לו כמה חלומות שניסה להגשים בפוליטיקה, אבל נפטר בגיל צעיר". אביו התמודד למועצת העיר והיה חסר לו מנדט אחד כדי להיבחר. הוא היה מועמד ברשימה של עזר ויצמן לכנסת אך לא נבחר, וחלם לעמוד בראש מפלגת הליכוד בעיר, וגם את זה הוא לא הספיק. "את כל המשאלות האלה של אבי הגשמתי. עכשיו אני מרגיש שהגיע הזמן להגשים את המטרות שלי".
מועצת העיר: הוא היה חבר מועצה בקריית גת, וסגן ראש העיר. הוא היה חבר גם בוועדות שונות, שימש יו"ר החברה הכלכלית והממונה על הספורט. "קריית גת התפתחה מאוד בשנים האחרונות, והיא הופכת להיות עיר גדולה. אני מאוד מחובר אליה ואל האנשים שגרים בה".
ספורט: הדרך לפוליטיקה עברה דרך הכדור. הוא הקים את מכבי קריית גת ששיחקה בהתחלה בליגה ב' ולאט לאט הגיעה לליגת העל. ההפסד למכבי תל אביב במוצאי שבת לא היה מפתיע, והוא ממשיך לעקוב אחרי הקבוצה בעניין. גם במוסדות הספורט הוא פעל. היה חבר הנהלת מכבי, וחבר הנהלת איגוד הכדורסל.
איגוד הכדורסל: "זה גוף טוב. יש שם סיעה שהייתה רוצה לעמוד בראשות האיגוד ולא נותנים לה, אז היא לא אובייקטיבית ומוציאה שם לא טוב לאיגוד".
כנסת: נבחר למקום 20 ברשימת הליכוד, השמור לנציג מחוז הנגב. "יש לי תמונה מיום הבחירות שבה אני עומד בין הקבר של אבי לקבר של אמי. אני הולך אליהם ביום הפטירה ובימים גדולים בחיים. ביקשתי מהם עזרה. אני חושב שהם גאים בי. כל מה שאתה עושה בחיים זה כדי שההורים יהיו גאים בך, ובשביל שלילדים תהיה דמות לחיקוי. וגם כדי שה' יהיה מרוצה שאתה יהודי טוב".
יו"ר: עומד בראשות ועדת המשנה לענייני ספורט. הדיונים בוועדה עוד לא התחילו, אבל המטרות שלו ברורות: "עצירת האלימות בספורט, חלוקת הכנסות של טוטו-ווינר והנגשת ספורטאים שומרי שבת לספורט".
עוד שבת של כדורגל: הגיש הצעת חוק לפיה כל קבוצה שלא רוצה לשחק בשבת, ומעדיפה לשחק ביום חול, תוכל לעשות זאת. "כמו שמצופה מאיתנו לא לכפות דתית, כך מצופה לא לכפות חילונית". ההצעה הגיעה לוועדת שרים לענייני חקיקה, ושרת התרבות והספורט הבטיחה שהוועדה תדון בנושא ותגיע למסקנות. מבחינתו המסקנה צריכה להיות ברוח הצעת החוק שלו. "אם לא, אלך לחקיקה. לא אוותר על זה בעד שום הון בעולם".
יותר מששמרו ישראל: "המסורת היהודית נדחקת כל הזמן הצִדה. חייבים לשמור עליה כי המדינה הזאת יכולה להפוך למדינת כל אזרחיה ברגע. המסורת צריכה לתפוס פה מקום מרכזי". הוא התנגד לתחבורה ציבורית בשבת, והגיש הצעת חוק לפיה עסקים שלא שומרים שבת יהיו חשופים לתביעה נזיקית של המתחרים שכן שומרים. "נבחרתי להיות חבר הכנסת שפועל הכי הרבה למען הדת".
ביטול הסכמי אוסלו: הפיגוע בקריית גת לא הפחיד אותו, "זה רק מוכיח שהטרור לא פוסח על שום מקום". המענה לטרור הוא לא רק ביטחוני אלא מדיני. "הערבים חושבים שתקום פה מדינה פלשתינית והתקווה הזאת מעודדת אותם לעשות פיגועים. צריך להבהיר שלא תקום פה מדינה, הסכמי אוסלו מבוטלים, צריך לספח שטחים ולבנות ערים בהתיישבות".
שיעורי בית: לפני סיפוח "יש להכין מהלך פוליטי מקדים. כי בזירה הבינלאומית לא מוכנים לשמוע על זה. צרפת מאוד רוצה להגיש הצעה להכרה במדינה פלשתינית ואנחנו חייבים לשמור על מי שמטיל וטו על העניין - שזו ארצות הברית, ובראשה ברק אובמה".
מטרות בכנסת: "אני לא מציב לעצמי יותר מדי מטרות, אלא לפעול במה שאני יכול בשלושה תחומים: ימני-לאומי, יהודי-מסורתי ועזרה לחלש - צדק חלוקתי. חשוב לעזור לחלש גם על חשבון החזק". המטרה שלו בפוליטיקה היא "להגיע הכי רחוק שאפשר, כל עוד הקב"ה והציבור ירצו".
אם זה לא היה המסלול: "כנראה שהייתי עורך דין שמרוויח יותר מחבר כנסת".
ובמגרש הביתי:
בוקר טוב: קם קצת לפני שבע בבוקר, מתארגן, מניח תפילין ויוצא ליום עמוס. "אשתי, שתהיה בריאה, עושה הכול עם הילדים. עליה נכתב 'אשת חיל מי ימצא'".
מוזיקה: רוק ישראלי.
שבת: "הרגע המשפחתי היחיד. כל כולי עם המשפחה". הזמן הכי כיפי: "אחרי ארוחת שבת, נכנסים למיטה עם הילדים ומשתוללים עד שנרדמים".
אוכל: דג מרוקאי "שאשתי מכינה כמו שסבתי הייתה עושה". עם לחם ביתי.
עתים לתורה: קורא ליקוטי מוהר"ן, "זה ספר שמדבר גם על הסודות של החיים ולא רק על עניינים דתיים. אני משתדל לקרוא בספרי קודש עמוקים".
פנאי: פעם היה משחק כדורסל בסופי שבוע, היום הוא מסתפק בצפייה בקבוצה שלו.
אחזקת הבית: תפקיד קטן אבל חשוב: "זורק את הזבל".
דמות מופת: מנחם בגין, "עם הצניעות וההנהגה" ובשל היותו בית"ריסט. "למרות שאנשי בית"ר היו חילוניים גמורים הם קראו לעצמם בני מלכים, כי הם ידעו שאנחנו בניו של הקב"ה". חוץ מזה "הם נופפו בתנ"ך כדי להוכיח את זכותנו על הארץ".
מפחיד: הבריאות של הילדים. "כל יום אני מבקש מהקב"ה בריאות לילדים ולאשתי, כדי שאוכל להמשיך ולשרת את הציבור בנחת".
משאלה: "בזכות הקב"ה יש לי את כל מה שרציתי, שאזכה לראות נכדים ונינים מכל ילדיי".
כשתהיה גדול: "אהיה בין המנהיגים של המדינה". הוא עוד לא יודע באיזה תפקיד בדיוק, "אבל אני אהיה שם".
ofralax@gmail.com