לחיות בעושר ואושר

מה לבעל התניא ולכרישי הבורסה? כיצד מעצבים גופים פיננסיים לאור החסידות? איך התורה אמורה להשתקף בעולם העסקי ובחייו של כל עובד ומנהל?

בשביל רונן אלגלי, מומחה בורסה ותיק ובכיר בעסקי הכספים, שאלות אלו הן לא הרהור בעלמא, אלא חלק בלתי נפרד מהכרתו החדשה – הן כאדם פרטי והן כאיש פיננסים. החיפוש שלו לא צמח בעולם תיאורטי בין ד' קירות בית המדרש או האקדמיה להבדיל, אלא מתוך לב לבו הסוער והמסחרר של עולם הכספים מחד ועולמה של החסידות מאידך, שאופקיה נפתחו בפניו באמצע החיים.

אבא, מה זה אנליסט?

"זה התחיל עם השאלות המתבקשות: איך מתמודדים עם הצלחה, כישלון, לחץ, ותחושה של 'אני ואפסי עוד'. כן, זו התחושה, והרבה יותר גרוע ממה שאתה מדמיין", הוא מודה. אלגלי (50), נשוי ללילך ואב לארבעה, מתגורר בקדומים. ישיר דיבור, נעים הליכות ובעל הופעה צנועה, מדבר על תקופת השיא שלו לפני עשר שנים, שעה שהיה האנליסט הראשי של חברת 'מגדל', מהרהר להנאתו היכן להשקיע את כספי הביטוח וחסכונות הפנסיה של עם ישראל.

"ישבתי בתפקיד שחלש על מיליארדים – בהבל פה יכולתי להזיז כמויות עצומות של כסף, כשכולם קשובים לי ולהמלצות שלי. אפשר לתאר כמובן כמה זלזול באנשים וחשיבות עצמית מופרזת מתפתחים בתנאים כאלה. אי אפשר להגיד שהיינו 'בלונים', היינו הרבה יותר מזה. זה לא שלא ידעתי שזה קורה. הייתי מודע, כולנו ידענו את זה, וניסינו בתוך 'מגדל' לעבוד על זה, להזכיר לעצמנו שזה לא אמיתי, שאנשים משחרים לפתחנו בגלל הכיסא שאנחנו יושבים עליו, ולא בגלל מי שאנחנו. אבל ככל שזה אמיתי זה שטחי, והתרגיל הזה לא עזר. בסופו של דבר, כשיותר מדי אגו נדחס ביחד – היה פיצוץ".

הפיצוץ הזה היה נקודת ההתחלה במסעו של אלגלי אל תורת הבעל שם טוב, אבל אי אפשר להבין אותה כראוי בלי לעמוד תחילה על חייו הקודמים של האיש, וראשית כול להבין את מקצועו, העומד בלב הדברים.

אנליסט פירושו?

"קשה להגדיר את המקצוע שלי", אומר אלגלי וצוחק, "אשתי היא גננת בקרני שומרון וגם זכתה בפרס החינוך. אנחנו צוחקים שהיא זו שעובדת ואני מביא את הכסף".

טוב, אז מה אתה באמת עושה?

"למדתי תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת ביר-זית שבחיפה", הוא מכנה את האוניברסיטה שבעיר הצפונית, "האינתיפאדה הראשונה בדיוק פרצה אז, וזו הייתה חוויה מדהימה לראות את הלאומנות הערבית באוניברסיטה. היום זה כבר ממוסד ולא מעניין, אבל אז זה היה אותנטי. בכל אופן, הרגשתי שיש לי משיכה להבין תהליכים, להבין איך שווקים פועלים ומה עומד מאחורי חברות, כלומר את הכוחות שפועלים. הרי בורסה זה שוק, חברות שרוצות לגייס כסף ומשקיעים נפגשים יחד – יש פה דינמיקה של היקף כספים, של תנועת מחירים, של שווי, מה כדאי ומה לא, תזמון להשקעה וליציאה מהשקעה - כל אלה ביחד יוצרים את השוק".

שוק שכל הזמן משתנה.

"נכון, בכל המקצועות האחרים אפשר ללכת לישון בלילה ולהמשיך בבוקר איפה שהפסקנו אתמול. אבל בבורסה זה לא כך - בזמן שישנתי הבורסות בארצות הברית ובמזרח הרחוק עבדו, ובבוקר אני צריך להתעדכן מחדש מה קורה בעולם. ההתמחות שלי במהלך השנים היא לנתח חברות – אנליסט. אני סובל מזה מאז שהילדים היו קטנים, כששאלו אותם מה אבא שלהם עושה והם לא ידעו מה לומר. נתתי להם דוגמה: נניח שיש מפעל שוקולד, אני בודק אם המפעל מתנהל נכון, אם כדאי להשקיע בו כסף. אז הם החליטו שאני עובד במפעל שוקולד... למעשה, תפקידו של אנליסט זה ללמוד את העסק שמבקש לגייס כסף בבורסה. זה אומר ללמוד את הענף המדובר שאליו הוא שייך, את הסביבה הכספית, את הדו"חות הכלכליים שלו, האם הבעלים אמינים, ובסופו של דבר – האם כדאי להשקיע בו".

נשמע כמו עבודת בילוש.

"ראשית, צריך להיות מאוד סקרן. להיות מסוגל לנתח חברות בארץ ובעולם, ובכל תחום שהוא: גנטיקה, ביוטכנולוגיה, חקלאות, היי-טק. כל תחום חדש שרק נולד צריך ללמוד אותו. כדי להגיע לאנליזה נכונה אתה חייב להיות אוטודידקט, ואכן גם עם חוש בילוש מפותח - איפה למצוא את המידע שלאחרים אין. אחת ההצלחות הגדולות שלנו הייתה זיהוי הקשר שבין התעוררות הכלכלה הסינית ובין צריכת האשלגן - המחצב היחיד שאין לו תחליף סינתטי. כי"ל הייתה כמובן החברה שהרוויחה מכל העניין, שכן כל מה שהיא הייתה צריכה לעשות זה לקצור את האשלגן ולמכור אותו במחיר מעולה לסין.

"עניין אחר זה להבין מה קורה בתוך חברה באמת. צריך לדעת עם מי להיפגש ואת מי לשאול, ואם אתה לא חד - אתה עשוי לבזבז שעות וימים ולא להגיע לשום מקום. רבים לא שורדים את המתח הזה, אבל אני חי ממנו – אני אוהב את החפירות והנבירות, וגם את התוצאות כמובן".

אז יש אדרנלין, שׂכל, קסמים אישיים וכסף. מה היה חסר לך?

"כלים להתמודדות. פרט ללחצים ולעבודה האינטנסיבית יש צורך לקבל החלטות מהירות. זה עולם עם הרבה מאוד כסף, תחרות, הצלחה, יצירת קשרים, אבל לפעמים גם אכזריות. יש פה אנשים מדהימים, חכמים, ערכיים, ועדיין ברמה האישית וברמה הכוללת צריך להיות מסוגלים להתמודד. זה לא שהייתי שבר כלי, מרוסק שמחפש את מי שיקים אותו, ממש לא. לאחר העבודה כאנליסט הראשי של 'מגדל' הלכתי לעבוד בקרן גידור חדשה שזה עתה הוקמה - 'ספירה'. אז עדיין לא היה לה הון, והיום יש לה יותר ממיליארד דולר. זו קרן שמיועדת לאלפיון העליון – לוקחת מהם הרבה מאוד כסף, אבל מבטיחה להם תשואה מאוד גבוהה ומאוד מהר. זו עבודה שדורשת לא רק המון ידע, אלא גם יוצרת המון מתח. שוב התברר לי שידע בכלכלה לא מספיק, צריך עוד ערך מוסף. למדתי שפת גוף וגרפולוגיה, וכל מיני דברים מסביב שעזרו לי לנתח ולהבין את המציאות, אבל זה לא מה שחיפשתי. וכך הגעתי ל'תורת הנפש'".

הרב גינזבורג – לא מה שחשבת

אלגלי מכוון ל'בית הספר לתורת הנפש – פסיכולוגיה יהודית לפי שיטת הבעש"ט'. בית הספר הוקם לפני שמונה שנים במטרה ללמד את התורות החסידיות על נפש האדם עד כדי הכשרה לייעוץ וטיפול, זאת תחת הדרכתו הרוחנית של הרב יצחק גינזבורג, המוכר מישיבת 'עוד יוסף חי' שבראשה הוא עומד. בשביל רבים הרב גינזבורג ותלמידיו נחשבים קיצוניים, שם נרדף ל'תג מחיר' ו'תורת המלך', אך בשביל רבים אחרים הרב גינזבורג הוא אחד ממאורי תורת החסידות ואחד המחברים הגדולים שלה אל הציבור הדתי-לאומי זה שנים רבות, חיבור שרק הולך ומעמיק. אלגלי, שנקשר במיוחד לרב איציק שפירא, מחברו הידוע של הספר 'תורת המלך' ומבולטי תלמידיו של הרב גינזבורג, מבטל את התדמית התקשורתית של הרב גינזבורג בהינף יד. "זה איש מבריק, בעל מידות, מופת לחיקוי. זה איש מדהים שעושים לו עוול תקשורתי".  

לפני שניגע בתורת הנפש, נשאלת השאלה: כאדם דתי, לא פנית לעולם התורה קודם לכן כדי לקבל את הכלים שחיפשת?

"כן, זה עלה, אבל זה היה שטחי, טכני. האמונה שלי כל השנים הייתה בסופו של דבר לידי, לא בתוכי. לא חוויתי אותה באמת, ולכן היא לא הפכה למשהו משמעותי. חלק מאורח החיים, אבל לא החיים עצמם. דווקא קבעתי עתים לתורה ולמדתי לא מעט. גם למדתי כמו שאני עובד – למדתי לעומק, עם הרבה שכל, לא בשטחיות וברפיון. הדברים באמת היו מרתקים מבחינה שכלית, אבל זה היה בסך הכול עוד אתגר שכלי, ממש כמו לנתח חברה".

וכך, בשנת תשס"ה, לאחר שעזב את 'מגדל', מצא עצמו אלגלי יושב בכיתה קטנה ושומע דברים שמעולם לא שמע כמותם: "אז כבר לא ישבתי בכיסא רם ונישא, אלא מצאתי את עצמי בקרן צעירה עם מעט כסף. 'הגבינה שלי זזה', ובדיעבד זו הייתה נקודה מאוד משמעותית בשבילי - ולטובה. דרך עלון שבת הגעתי לנושא שמאוד משך אותי: פסיכולוגיה ותורת הנפש ממקורות היהדות – זה מה שקסם לי, וכפי שהרב נועם שפירא, שעומד בראש בית הספר, מכנה זאת: 'לדלות פסיכולוגיה ממקורות צלולים'".

לדברי אלגלי, עד אז הוא לא הכיר את החסידות כלל, פרט לכך שחב"דניקים מניחים תפילין ברחובות. עם זאת, האהבה פרחה מהר מאוד: "הגעתי לשיעור ניסיון באיזה חור בתל אביב, על כיסאות קטנטנים של כיתה ג'. התנאי להמשך הלימודים בתל אביב היה שנצליח לאסוף עשרה תלמידים, ובאמת הצליחו להתקבץ שם אוסף מעניין של תלמידים מכל מיני רקעים שונים ומשונים. לא כולם נשארו עד הסוף, אבל כבר לא נתנו לכיתה להיסגר". כך נמשכו הלימודים בלחץ התלמידים במשך חמש שנים במקום שלוש, עד שאלגלי נותר לבדו בכיתה.

מה תפס אותך בעיקר?

"בתחילה, עיקר החידוש בשבילי היה לפגוש סוף כל סוף אנשים שלא צריכים ממני כלום, שאני לא צריך להיות כל הזמן בהיכון כשאני בא במגע איתם. להגיע רגוע, להתאפס ולכייל את החיים לסטנדרט אחר. זו הייתה הפעם הראשונה שיצאתי מהעולם המטורף של הכספים.

"אני חושב שללימודים היה ערך מוסף דווקא מכך שהגעתי אליהם אחרי שעשיתי כמה דברים בחיים: צבא, משפחה, עבודה וכסף. פתאום נולדים צרכים אחרים, וכל הדיבורים הרוחניים שפעם חשבתי ששייכים לטיפוסים רחפניים, פתאום הפכו להכרחיים בשבילי, וגיליתי שאפשר להישאר עם שתי רגליים על הקרקע ומצד שני לדלות מהחסידות כמקור בלתי נדלה".

למשל?

"ניקח נושא בסיסי בחיים היהודיים: תפילה. מה זו תפילה? אמנם לא אימצתי את הסממנים החיצוניים של החסידות, אבל זה לא גורע מהגישה החסידית: תפילה היא נושא כבד, ואני פותח קודם כול בבירור תכנים – התבוננות לפני התפילה, קורא ספרים ומאמרים חסידיים על התפילה, ואפילו חוטא בכוונות התפילה – דברים שכמובן לא היו מוכרים לי כלל בעבר. אבל העיקר הוא הרגש. בתהליך ההעמקה בחסידות הרגש מתפתח ברמות גבוהות, מתפתחת רגישות לדברים רוחניים, והיא מאפשרת להם לעבור דרכך ברגש, בחוויה, ולאו דווקא דרך השכל".

השכל הוא הכלי שלנו. יש המון שכל בעבודת ה'.

"נכון, השכל הוא הכלי שלנו להגיע לנקודת עזיבת השכל. צריך להבין שיש רבדים שבהם השכל הוא דווקא הקליפה שחוסמת אותנו מלהמשיך ולהגיע לאמת. בשביל אחד כמוני ש'חופר' ידע, הגישה הזאת עוררה בהתחלה התקוממות, ולקח לי הרבה זמן להבין, לשחרר ולהשתחרר, לדעת שאני לא יודע. כל המעמד של הישות שלי נבנה על ידי השכל ומזה גם התפרנסתי - ופתאום אומרים לי לשחרר!

"להבין שכוח השכל מוגבל, זו אמת שחווים אותה לאט לאט. למשל, להבין שאתה מדבר עם הקב"ה בתפילה והקב"ה מדבר איתך דרך המציאות, זה לא עניין לשכל. זה עניין שצריך לחוש אותו, להיות רגיש לדיבור האלוקי. במקום לכעוס על מישהו שעשה דבר מה, יש לקחת את המציאות הזאת ולנסות להבין: מה הקב"ה רוצה ממני? מה הדיבור שלו אליי דרך הסיטואציה הזאת? זה לא עניין של שכל, אלא של חוויה. מה שנפלא זה שזהו מבנה ספירלי אינסופי, שכן תמיד הנקודה הכי גבוהה שאליה הגעתי בתודעה שלי אתמול, היא רק הבסיס להתחיל ממנו היום".

חברותא בכלכלה

במהלך הזמן, פרט לעבודה האישית, החל אלגלי לחקור את האפשרויות להחיל את התורה על מרחבי חיים נוספים, ומה טבעי יותר מאשר העולם הקרוב אל לבו – העולם הפיננסי.

"כתוב 'הפוך בה והפוך בה דכולא בה', ואם כן, הכול בה - הכול נמצא בתורה. התורה ועם ישראל צריכים להאיר לעולם את כל היבטי החיים, ולא ייתכן שיש נקודה שלתורה לא יהיה מה לומר בה ומה עבודת השם שיש בה".

התשובה פשוטה לכאורה: התורה מגדירה מה מותר ומה אסור לעשות.

"נכון, אבל זה לא מספיק. באמת עד היום מי שניסה לחבר את היהדות לעסקים, חיבר אותם רק דרך הגבולות. למשל על ידי ההגדרה של ריבית, הלנת שכר ועוד, אבל לא דרך התוכן. לא ייתכן שלתורה אין מה לומר על העסק שלי פרט לגבולות".

אלגלי חבר לרב איציק שפירא, וביחד הם ישבו ועיינו בסוגיה זו. "התחלנו לעשות פרויקט ניסיוני שמטרתו לעמוד על הנקודה היהודית בעסקים. ראשית עברנו תוך כדי לימוד על המודלים הכלכליים שקיימים בעולם, כגון תורת המשחקים וכדומה. לאחר שלמדנו אותם ביחד ויישרנו קו מבחינת ההבנה הכלכלית, ביקשנו למצוא את נקודת האור היהודית שתאיר לנו. וכך, במקרה ניגש אליי יהודי ברחוב וסיפר לי על מדרש עם פירוש של הרב קוק שהיה בדיוק מה שחסר לנו. המדרש מספר על כך שכשיעקב אבינו הגיע לשכם, הוא תיקן להם מטבע, שווקים ומרחצאות.

"מה זה אומר? הרב קוק מסביר שיעקב אבינו רצה בעזרת הפעילות הכלכלית לחבר בין אנשים. כלומר, השוק הוא המקום שבו אנשים נפגשים לצרכים שונים, זה הבסיס. אבל כשיש מטבע, מתאפשר קשר רחב יותר מאשר סחר חליפין. כלומר, כשיש מטבעות אני יכול למכור חלב לכל אחד, ולא רק להחליף את החלב עם משהו תמורת מצרך אחר שאני זקוק לו. ויותר מכך – אדם לוקח את המטבע ומחפש מישהו שמוכר חלב, ובדרך קונה ירקות, וכל מיני דברים שלא חשב עליהם מראש. כלומר, השווקים והמטבעות מגבירים את האינטראקציה בין בני האדם.

"השלב השלישי הוא המרחצאות – הפעילות הזאת כרוכה גם בהרבה לכלוך רוחני, ולכן יש צורך בטהרה. יעקב אבינו בחר בכלכלה ככלי להפיץ את שם ה' בעולם. והמשמעות היא שכלכלה צריכה לחבר בין אנשים מחד, ועליהם גם לראות את הסייעתא דשמיא ואת הקב"ה שנמצא בתוך העסקים".

ובתרגום עכשווי לימינו?

"למשל יחסי עובד-מעביד. האם הבוס הוא שליח לחלק את השפע האלוקי, או שהבוס עושה לעובדים שלו טובה? כלומר, לכל אחד מאיתנו יש תפקיד אחר בשליחות של העסק, ואם מתבוננים במחשבה היהודית מקבלים גוון שונה מאוד ביחסי עובד מעביד או מנהל ושכיר. נושא אחר, למשל, הוא ההנעה של עובדים, היינו מוטיבציה. האם ההנעה של העובדים היא מה שמקובל בעולם המערבי, היינו על בסיס כסף בלבד, או דברים מעבר לכך? בתפיסה המקובלת בעולם, המעביד והעובדים נפגשים יחד כדי לייצר רווח. התורה מאירה את כל העולם הזה באור שונה לחלוטין: אנחנו נפגשים יחד כדי להתחבר זה לזה, וזאת כדי לגלות את שם ה' בעולם".

היום עובד אלגלי בחברת ייעוץ פיננסית שהקים עם כמה שותפים בשם ROAD MAP, ולפחות הוא מעיד ש"אנחנו באים עם חיוך והולכים הביתה עם חיוך, וזה מה שחשוב. את הפרויקט שהתחלתי עם הרב איציק שפירא לא סיימנו. נאלצנו לעשות פסק זמן, אבל אלה דברים כל כך הכרחיים וחשובים, וכל כך רחבים ועמוקים, שבהחלט ראוי לחזור אליהם במשנה כוח. אפשר לכנות זאת בירור מעשי למימוש המונח המופשט 'שיוויתי ה' לנגדי תמיד'".

אלגלי מחדד את החידוש הגדול של חיים בתודעה יהודית: "בראש השנה אומרים שהקב"ה מלך, סימן שאנחנו נתינים. אז מה התפקיד שלנו בממלכה? זה דבר שצריך לברר אותו, להבין למה באנו לעולם. זה נכון גם ברמה הפרטית וגם ברמה הלאומית, והיסוד לכל התקדמות בדרך זו הוא קודם כול התובנה עד כמה 'כוחי ועוצם ידי' הוא גרוע ומרחיק אותנו מהאמת". 

***********************************************************************************************************

בית הספר 'תורת הנפש': הנשמה שחסרה בפסיכולוגיה המערבית

בשנת תשס"ז הקימו תלמידי הרב יצחק גינזבורג את בית הספר 'תורת הנפש' לפסיכולוגיה יהודית על פי החסידות. הרב גינזבורג אמנם בעל תואר שני במתמטיקה ובפילוסופיה, אבל חשיבות גדולה העניק בתורתו ובספריו השונים דווקא לעיסוק במהות הנפש לאור התורה והחסידות. "הרגשנו אז שהגיעה השעה לתת מסגרת מוסדרת ליצירה הרוחנית של הרב גינזבורג אודות הנפש", אומר מנהל בית הספר, הרב נועם שפירא. "תורה רחבה מאוד שהתגבשה במשך שנים ועסקה בבניית כלים מודרניים לתורות החסידות, בדגש על מושגי הנפש והפסיכולוגיה".

האם אפשר לדבר ברצינות על הנפש בלי מחקרים מדעיים בדרכים המקובלות? איפה עובר הגבול בין הגות יפה ובין טיפול מבוסס קלינית?

"במידה רבה לפסיכולוגיה המערבית יש את היתרון של הסדר והתיעוד, אבל דא עקא שזה רק חלק אחד – החלק השני זו הגישה האמיתית לנפש, ובזה חסרה לה ההבנה הנכונה מה היא נפש האדם. אנחנו לא עיוורים וחירשים אל מול מדע הפסיכולוגיה. יש שם דברים אמיתיים ונחמדים שעולים, אבל יותר חשוב זה עצם הגישה והתפיסה, מה היא נפש, איך נכון לעבוד איתה, איך להבין נכון את הקשיים ואת המקורות של האדם המאמין, ולולא ההיכרות עם פנימיות התורה, האדם לא יכול לדעת אותם. רק דרך התורה האדם יכול להבין אילו אוצרות טמונים בו, גם כדי להתמודד עם קשיי היומיום שלו וגם כדי להתפתח ולהיות שלם יותר. בעצם אפשר לשאול הפוך: האם אפשר שתהיה פסיכולוגיה בלי להיות מחובר למקור הידע המדויק ביותר אודות מהות הנפש?".

השנה לומדים בבית הספר כ‑280 תלמידים. הלימודים מתקיימים בירושלים, בתל אביב, ברחובות ובקריית מוצקין.