כיצד מתמודדים הורים לילדים קטנים ופעוטות עם גל הטרור הנוכחי שמותיר גם את ההורים בחשש שמלווה אותם לאורך כל היום.
ביומן ערוץ 7 התארחה שרית סוויסה, מנהלת פדגוגית של רשת מעונות יובלים בגיל הרך, עסקה בסוגיה ושיגרה טיפים להורים.
"יש לילדים הקטנים רגישות למה שקורה. הם מרגישים את מצב המתח והחרדה ואת השינויים בסדר היום, את מיעוט היציאה מהבית ויש להם תחושת מתח. לא תמיד ההורים חשים את המתח הזה כי עסוקים במתח והמחשבות שלהם עצמם, מחשבות על עצמם ועל המשפחה, וגם בגלל שלא כל הורה חושב שילד קטן חש את המתח והחרדה".
לדבריה, בניגוד לתחושות הללו של הורים הילדים מזהים את המצוקה וחשים אותה. "מילים שמסתובבות סביב הילד בימים כאלה הן לא תמיד חלק מהשגרה של ילד, והילד מרגיש ומנתח את הדברים בצורה שלו. ילד ששומע על מוות מדקירה עלול לחשוב שגם דקירה מסיכת ביטחון מביאה למוות. הדבר משפיע על החלק הפיזי והרגשי שלו".
בדבריה מדגישה סוויסה כי ההתמודדות קשה ומורכבת יותר כשמדובר באותם ילדים ופעוטות שאינם מעלים את תחושותיהם על פני השטח ואינם מבטאים אותם בקול רם.
"השלב הראשון הוא שההורה ישתדל להיות ליד הילד כמה שיותר רגוע, פחות לשוחח ופחות לתאר מה קרה היום ואתמול וממה אנחנו חוששים שיקרה מחר. כשההורים מגיבים בפחד והיסטריה גם הילד יגיב כך. ילדים בגיל קטן לא אמורים לשבת מול טלוויזיה ולהיחשף לדברים המלחיצים. רצוי לשלב משחקים בבית, בעיקר אם ממעטים לצאת החוצה".
לגבי הילדים הגדולים יותר ממליצה סוויסה "לשוחח איתם, להסביר ככל שניתן. להראות להם שזה לא חריג זה שהם פוחדים וגם ההורים חוששים. זה לא חריג ולא אסור, אבל לתת קווים ומגבלות עד כמה נכון להיות בחרדה מבלי לצאת משליטה ומסדר היום".
"מובן שצריך להיות עירניים. אם רואים שהילד מגלה תסמינים של כאבי ראש, כאבי בטן, הפרעות שינה ואכילה, בכי מוגבר וכו' אז מתברר שהדברים רציניים יותר ונכון לטפל בצורה מקצועית יותר. כצוות של גנים ההכוונה שלנו להורים היא להיות רגועים, כמה שפחות להראות להם את הפחדים, את המתח והחרדה, ולנסות להשאיר אותם בשגרה ככל שניתן, להעביר איתם את הזמן במשחקים שקרובים להם ולהפריד בין המציאות הקשה לבין הילדים הקטנים שלא אמורים לספוג את המתח שבסביבה".
סוויסה מציינת כי "ילד בן שלוש מספיק חכם להרגיש שינויים ולחוש את מתח סביבו. כשהוא הולך עם ההורה הוא מרגיש שההורה לא הולך כמו תמיד ומסתכל לכל הכיוונים. ילד בן שלוש מרגיש מה קורה סביבו".
בעקבות דבריה על הצורך להרחיק את הילדים והפעוטות מצריכת תקשורת, בעיקר טלוויזיה ועדכוני החדשות הוויזואליים שבה, נשאלה סוויסה אם במעונות שהיא אמונה עליהם שעיקרם במוקדי הציבור החרדי, בבני ברק לדוגמא, ניתן לחוש בהבדלים ברמת הלחץ אצל ילדי משפחות שאינם מחזיקים בטלוויזיה בבתיהן. "לא אגיד שהילדים רגועים יותר, אבל כשמסתובבים ברחובות בני ברק פחות מרגישים מתח ברחוב. אנשים מרגישים את סדר היום יותר מבערים אחרות. עם זאת אני בטוחה שככל שהילד חשוף יותר ההשפעה והמתח גדולים יותר. ילד מפרש בצורה שונה משל מבוגר את המושגים. הוא לא יודע להציב פרופורציות לפחדים".