"כשהגענו קרוב לקבר יוסף, ראינו בתחילת הרחוב כמאה שוטרים פלשתינים מחכים לנו עם אלות ונשקים", מספר ש', אחד מקבוצת הצעירים שעברה בראשית השבוע לינץ' בידי שוטרי הרש"פ בשכם, בדרכם לקבר יוסף. היה זה כיומיים לאחר הצתת הקבר בידי פורעים ערבים. "שמענו על ההצתה והחלטנו להגיע למקום, לסייד ולשפץ", מסביר ש'.
על ההיתקלות הקשה הוא מספר: "רציתי לצאת מהרכב, כשפתאום קפצו עליי שוטרים והתחילו לתת לנו מכות רצח באלות ובמוטות ברזל. הם שברו את זכוכיות החלונות של הרכבים עם האלות והיכו בנו כשהם צועקים ומקללים בערבית 'איטבח אל-יהוד', 'נשחט אתכם' ו'נרצח אתכם'. הם הוציאו אותנו מהרכב, השכיבו אותנו על הכביש עם הזכוכיות והמשיכו לתת לנו מכות". כעבור כעשרים דקות הגיעו כוחות צה"ל למקום והשוטרים העבירו את הצעירים לידיהם. "אני לא מבין איך מאפשרים להם להחזיק נשק", מסכם ש', "אלו פשוט מחבלים במדים".
ונדליזם בחסות השוטרים
מי שהביטוי "מחבלים במדים" נשמע גם מפיו הוא ראש מועצת שומרון, יוסי דגן, אם כי הוא קורא להיכנס למתחם הקבר אך ורק באישור. "עם זאת, לא ייתכן שמי שעשה טעות ונכנס באופן עצמאי יגיע לו עונש של ירי. אנחנו תובעים מהממשלה לפנות את המחבלים במדים ממתחם קבר יוסף. אנחנו דורשים זאת תמיד ובעיקר כעת, לאחר מעשה הוונדליזם הברברי שבוצע במקום בחסות הרשות הפלשתינית".
בדבריו מאריך דגן ומתאר את המראות הקשים שנחשף אליהם יחד עם משלחת רשמית של המועצה, שהגיעה השבוע למתחם הקבר לאחר הצתתו. בראש המשלחת עמדו הוא והראשון לציון הרב יצחק יוסף. "זה לא הצתה כפי שתיארו את זה בתקשורת בהתחלה", מדגיש דגן, "הם עבדו שם שעות ארוכות כדי להרוס. לפני ההצתה הם דאגו להכניס לשם עצים וחומרי בערה. מדובר בוונדליזם איום שבוצע במשך זמן רב, מה שמוכיח שהדבר לא יכול היה להתבצע בלי רצון או הסכמה שבשתיקה של הרש"פ. בשכם הרש"פ חזקה ודברים לא קורים בלי ידיעתה". דגן מציין כי מדובר בוונדליזם החמור ביותר שבוצע במתחם הקבר מאז נטישתו בשנת תשס"א. לדבריו, "אנחנו דורשים שנציג רשמי של מדינת ישראל יתקן את הנזקים. בזה אנחנו מתרכזים כרגע".
מזה כחמש עשרה שנה ציונו של יוסף הצדיק אינו בריבונות ישראל. מחדל הבריחה הצה"לית מהקבר במהלך פרעות תשס"א ונטישתו של החייל מדחת יוסף במקום זכורים היטב, אולם בשנים שחלפו מאז לא נעשה שום ניסיון ישראלי, וגם לא נשמעה דרישה להשיב את הריבונות הישראלית למקום. זאת על אף שהחזקת ישראל במתחם המקודש מעוגנת בהסכמי אוסלו. גם מבחינה צבאית, ישראל כבר הייתה בשליטה מלאה בשכם לאחר מבצע חומת מגן, אך משום מה לא השיבה לעצמה את הזכות לשלוט בקבר. שנים ארוכות עמד המקום נטוש מיהודים ומהישיבה ששכנה בו. לפני שנים אחדות חודשו הכניסות הליליות לקבר אחת לחודש. לפי שעה, בזה מסתיים הקשר של מדינת ישראל עם המקום, למעשה בלי סיבה הנראית לעין.
ראש מועצת שומרון, יוסי דגן, מבקש לשנות את המצב: "אמרתי לדרגי הפיקוד ולדרגים המדיניים שאין סיבה שלא להחזיר את צה"ל למקום. אפילו לפי הסכמי אוסלו האיומים והנוראים צה"ל אמור להחזיק במקום ובדרך המובילה אליו, אבל מאז בריחת צה"ל מהמקום זה לא קורה. אנחנו דורשים ותובעים חזרה מלאה שלנו למקום באופן קבוע ורציף, ועל אחת כמה וכמה אחרי אירוע שכזה", אומר דגן.
יש לך מהלכים ואוזן קשבת גם אצל נתניהו וגם אצל יעלון. מה הם אומרים?
"יש בינינו אי הסכמה בנושא הזה".
מה הם משיבים לך?
"את מה שאני אומר ושומע בחדרים סגורים, אני מעדיף להשאיר שם", אומר דגן ושב לחדד את דרישתו: "חייבת להיות שם נוכחות צה"לית קבועה. היחיד שיכול לשמור על קבר יוסף זה צה"ל. הרש"פ לא שומרת, אלא הורסת את המקום. לפני שמונה שנים שמנו שם יציקת בטון ואחר כך ראינו טביעות של נעליים צבאיות. גם בן יוסף לבנת הי"ד נרצח על ידי שוטרים במדים. חייבים לפנות משם את המחבלים במדים. מדינה גאה חייבת לנהוג אחרת. צריך להפסיק את המציאות שבה אנחנו מגיעים כגנבים בלילה".
אלקין: לקיים את ההסכמים
מי שפעל בעבר לשינוי המציאות הזאת של ביקורים ליליים בלבד הוא שר הקליטה וירושלים כיום, זאב אלקין. הוא היה אז יו"ר השדולה למען ארץ ישראל, ובמאבק ארוך מול הגורמים השונים רתם לעניין את יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, והוביל לביקור ראשון של חברי כנסת בקבר יוסף לאור יום. "אני גאה בפעילות המאומצת ההיא. שברנו טאבו בביקור הזה, ואני מצטער שהשדולה לא המשיכה בכיוון הזה לאחר שכבר לא הייתי יו"ר", הוא אומר.
את ההצתה וההרס בקבר רואה השר אלקין בחומרה רבה. "העליתי את הנושא הזה בכמה פורומים ממשלתיים. לדעתי עדיין לא הגבנו בתקיפות מספיקה לא בזירה הבינלאומית ולא מול הרשות הפלשתינית. לדעתי יש לנו כלים לפעול מולם והם עדיין לא מופעלים. הרשות אמנם התנצלה והודיעה שהיא מוכנה לשלם את הנזק, אבל זה לא מספיק".
מה לגבי הדרישה לחזרה? הרי הסכמי אוסלו כוללים נוכחות ישראלית קבועה במקום.
"עוד לא היה דיון רציני ברמה הממשלתית בנושא הזה. נצטרך לקיים דיון כזה. לתפיסתי האישית, לא הייתה סיבה בכלל לצאת משם בשנת אלפיים, וגם עכשיו צריך להקפיד איתם על קלה כחמורה, ואם ההסכמים אומרים שהשליטה הביטחונית הישראלית צריכה להיות שם אז צריך לקיים את זה. אני יכול לומר שכשם שכאשר הייתי חבר כנסת עשיתי הכול לשינוי המצב, כך אפעל גם כשר ללחוץ בעניין הזה, אבל אני לא בטוח שיש לי רוב לקידום המהלך".
ביקורת על נטישת קבר יוסף בשנת 2000 נשמעת גם מפיו של האלוף במיל' עוזי דיין, שבשעת מבחן, בשנת 96', עמד מול פרעות הפלשתינים במקום וידע גם לאיים ולהרתיע.
דיין, כיום יו"ר מפעל הפיס ואז אלוף פיקוד המרכז, נזכר בימים ההם. "אלה היו ימי פתיחת מנהרות הכותל. התחילו מהומות וירי על הקבר. טסתי לשם".
"הזעקנו לשם טנקים ונגמ"שים, כוח בסדר גודל של כגדוד, שנערכו בקרבת מקום כשבתוך מתחם הקבר יש לנו כבר הרוגים ופצועים גם מקרב כוח החילוץ. כשהגעתי לשם קיבלתי החלטה מהירה וביקשתי שישיגו לי את ראש העיר שכם או את מפקד הכוחות ג'יבריל רג'וב, מי שישיגו קודם. הוריתי לכוחות שיהיו ערוכים להיכנס. אמרתי לג'יבריל: שמע, אני בשכם, יש לך עשר דקות שהכול יהיה שקט, ואז אכניס את כוח התגבור ואחליף את האנשים והפצועים, ואמשיך להחזיק בקבר בכוח גדול יותר. אם לא יהיה שקט בתוך עשר דקות, אני לוקח את כל הכוח הזה שנמצא איתי, ואני כובש את כל האזור שמסביב לקבר יוסף, כולל בלאטה ותל שכם הקדום, וזה יהיה המצב החדש. הוא אמר לי 'תגיד, השתגעת? איך אני יכול לעשות שקט תוך עשר דקות?'. אמרתי לו שאם הוא לא יכול להשיג שקט בעשר דקות, שיודיע לי כבר עכשיו, כי חבל לי על הזמן ואז אכניס את הכוח מיד. בתוך שבע דקות היה שקט ואכן החלפנו את הכוחות".
"היה לי ברור שאם אין שקט בתוך עשר דקות אני מממש את האיום. אולטימטומים לא מציבים כשהאקדח לא טעון. אם לא מממשים איום כזה וממצמצים, תאבד כל ההרתעה ובמקרה כזה זו תהיה סכנת נפשות לכל ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון", אומר דיין.
קיבלת גיבוי כלשהו מהדרג המדיני לאיום כזה על רג'וב, שנחשב אז לפרטנר מדיני?
"לא קיבלתי שום גיבוי. לפני שעזבתי את הפיקוד אמרתי שזה מצב סבוך. שאלתי אם יש הנחיות. אמרו לי שזה סבוך וצריך להתייעץ ולראות, ואני הבנתי שאם אין הנחיה מהדרג המדיני אז אני צריך לקבוע את ההנחיה מתוקף היותי הריבון בשטח".
בדבריו מדגיש דיין כי את התנהלותו הצבאית באותו יום ביצע על אף עמדתו האישית שאין מקום להחזיק במתחם גם ביום וגם בלילה, אלא נכון יותר להחזיק בו ביום ולהוציא את החיילים בלילה, שכן לא ניתן להבטיח את שלומם בוודאות במקום. "סברתי שזה לא נכון, אבל זה היה לשון ההסכם, אז היה חשוב לעמוד עליו, למרות עמדתי. כי אם נמצמץ בשעת אמת, הצד השני יבין מזה שאנחנו סחיטים ותהיינה לכך השלכות ארוכות טווח. בסופו של דבר, ארבע שנים לאחר מכן, באירועי 2000, עזבנו את קבר יוסף תחת אש אחרי פרשת מדחת יוסף, ואת זה אסור היה לעשות".
בעקבות אירועי השבוע בקבר יוסף פנתה ישיבת 'עוד יוסף חי', שפונתה משכם בפרעות תשס"א, במכתב לראש הממשלה ובו היא דורשת לשוב אל קבר יוסף ואל שכם. "הגמגומים מזמינים את אויבינו להמשיך לרצוח", כתבו ראשי הישיבה לנתניהו.
ובחזרה אל הלינץ' בעשרות הברסלבים. בא כוחם, עורך הדין איתמר בן גביר, מברך על החלטת בית המשפט שלא להשאיר אותם במעצר לאחר הטראומה שעברו. לטעמו התנהלות המשטרה חסרת פרופורציות לחלוטין. "טוענים שהם הפרו צו, אבל מאידך גיסא יש כאן מחבלים עם נשק שמקבלים רשיון להרוג וממשלת ישראל לא עושה דבר נגדם. הייתי מצפה שהמחבלים במדים הללו ייעצרו. זה הצעד הבסיסי שמתבקש במקרה כזה. המעשים שהם ביצעו מתועדים ומצולמים ומעצר מתחייב כאן. לא ניתן להעלים עין, שלא לומר לקרוץ".