מאז רצח רבין מאשימים אותו באחד מנושאיה העיקריים של הסתה שהובילה לרצח. היום, כמשפטן, הוא דוחה את הטענות נגדו, מצטער שלא מחה בקולניות עזה יותר ואפילו מאשים את התנהלותו של רבין עצמו כאחד הגורמים לרצח.
עו"ד איתמר בן גביר בראיון ליומן ערוץ 7 על הסתה, בית המשפט ואבישי רביב.
בראשית הדברים נשאל עו"ד בן גביר אם המשא הכבד שמטילים עליו כאחד מגדולי המסיתים מעיק עליו כיום, עשרים שנה אחרי. בן גביר משיב ואומר "משא כבד יש למי שרוצה להרגיש משא כבד. יש בציונות הדתית לא מעט גורמים שניסו להכות על חטא ולעשות חשבון נפש, אבל אני סבור שמי שצריך לעשות חשבון נפש אלו אנשי השמאל הקיצוני. האשמים ברצח נמצאים בשמאל ובהתנהלות רבין עצמו".
כדי להבהיר ולחדד את דבריו מוסיף בן גביר ואומר: "שיהיה ברור, אני נגד רצח. יהודים לא מדברים על יהודים בכדורי אקדח, אבל מה הביא לרצח ההסתה. זו דווקא ההסתה משמאל, הדיבור על 'פרופלורים', על 'הם לא מזיזים לי', 'אני מצפצף עליהם', ההתייחסות הגסה לביקורת היא שהובילה לרצח רבין ולכן אני בוודאי לא אבוא להכות על חטא. החטא היחיד שעשיתי הוא שלא הפגנתי יותר. הפגנתי 16 שעות ביממה והייתי צריך להפגין 18-20 שעות ביממה".
"אני מאשים את רבין בהתייחסות המזלזלת, אני מאשים את השמאל באנטי דמוקרטיה ובסתימת פיות. פילוסוף צרפתי ידוע אמר פעם שכאשר סותמים את הפה למישהו הידיים מתחילות לעבוד. שאף אחד לא יבין מכאן שאני מצדיק את הדברים. לא. אבל מי שצריך לעשות חשבון נפש הם מי שזלזל כאשר מאות אלפים מפגינים וקוראים קריאות מדם ליבם. אני זוכר את עצמי כנער צועק 'אל תתנו להם רובים' והיום זה מסתבר כאסון, אלפיים יהודים נרצחו בגלל הסכמי אוסלו הללו".
"אנחנו חייבים להפסיק להתגונן ולעבור למתקפה. הייתי מצפה מכל אותם אנשי ימין ששואלים אותם על רצח רבין לעבור למתקפה", הוא מסכם.
בעקבות הדברים נשאל בן גביר אם מזדמן לו להגיד את הדברים ללא תקשורת ישירות לאנשי שמאל ואם אלה מביעים הסכמה לתוכן דבריו. בן גביר משיב בחיוב: "אני שומע לא אחת ולא שתיים אנשים מהצד השני של המפה, ללא מצלמות כי עם מצלמה קשה להם, שאומרים שיש משהו בדברים שלך. יש צדק, והדברים צריכים להילקח בחשבון".
"צריך להודות שהחברה הישראלית שינתה את פניה, התקשורת נהייתה טיפה פתוחה יותר אבל עדיין אני מזהה גורמים שמאלניים קיצוניים הזויים שמנסים ליישם את דרכו של רבין, לסתום את הפה, להגיד על כל דבר 'הסתה'. בעולם המשפט רואים בהוצאת הקיטור זכות יסוד שמפחיתה את השימוש באלימות.
"ברק אמר שהזכות להלך ברחובה של עיר נתונה גם לאנשים מגעילים ומרגיזים ולא רק לילדים נושאי פרחים. זה לא שאנחנו חלילה מרגיזים ומגעילים, אבל לשיטתם של אנשי השמאל הקיצוני, אם הם הגונים עם עצמם לא צריכה להיות להם בעיה עם הקריאות הלגיטימיות שהוכחו כאמת".
בשיחה התבקש עו"ד בן גביר לשוב לאותו צילום שמוצג בפניו פעם אחר פעם כהוכחה להיותו מסית, צילומו שלו עצמו כנער בן 17-18 ובידו סמל רכבו של רבין ולעיתונאי שמולו הוא אומר שלאחר שהגענו אל הסמל נגיע גם אל רבין. במענה נשמע בן גביר מעט מתקומם על עצם הצגת השאלה המוטחת בפניו בדרך כלל מצד שמאל ובאופן מגמתי.
"את הסמל לא אני לקחתי אלא בחור שהודה בבית המשפט, אבל האמת היא בביטוי 'הגענו לסמל נגיע לרבין' זו התנהגות קלאסית של תקשורת לא הגונה. הכתב שאל אותי 'מה תעשו לו?' וכשאמרתי 'נפגין ונצעק עליו' חתכו את זה בכתבה. היום דבר כזה לא יקרה כי יודעים שיחטפו תביעת לשון הרע של כמה מאות אלפי שקלים. זו דוגמה לאופן שבו התקשורת זייפה ועשתה דברים שנועדו לשקר".
באשר לעליהום המוטח בימים אלה כלפי הימין בכלל וכלפי חבר הכנסת מוטי יוגב בפרט בסוגיית היחס לבג"ץ וההשוואות לימי ההסתה שלפני רצח רבין, אומר בן גביר וממליץ למותקפים: "ההגנה הכי טובה זו התקפה. צריך ללמוד מיריב אופנהיימר: בימי גירוש גוש קטיף והעקירה עלה יריב אופנהיימר לראיון וכשהוא נשאל אם הוא מרוצה והוא השיב - אני מתעב את דעותיו אבל צריך ללמוד מהאופן שבו הוא משיב – שמעתי אותו זועם 'מה פתאום? זה לא מספיק, זה מאוחר מדי צריך בכל יהודה ושומרון'. בואו נלמד את הטרמינולוגיה של השמאל ואיך עונים כך. בלי להתנצל ובלי לגמגם. לעבור למתקפה".
באשר לעצם הדיון סביב התנהלות בג"ץ ועמדות השופטים שבו אומר בן גביר כי "בית המשפט הפך להיות סוג של מגרש שהפרקליטות רואים בו, והם אומרים זאת, שזה המגרש הביתי שלהם. אני לא חושב שכל השופטים הם השמאל הקיצוני ואני לא חושב שהם יושבים באישון לילה וזוממים לתכנן דברים, אבל אני חושב שכאשר לוקחים אנשים עם אותה אג'נדה ברובם הגדול ואותה השקפת עולם ומאותם אזורים גיאוגראפיים, אפילו שהולכים לאותם קונצרטים ואוכלים את אותם מאכלים אי אפשר לצפות מהם ליצור משהו מאוזן".
"כאן העבודה היא על איילת שקד שרת המשפטים שמנסה לפעול בנושא, אבל צריך להגביר את העשייה. אין לה זמן. היא צריכה לערוך שינוי ולגוון את בית המשפט העליון שייצג את כל חלקי החברה הישראלית ולא יהיה עם אג'נדה אחת וברורה".
לקראת סוף הדברים נשאל בן גביר אודות היכרותו האישית עם סוכן השב"כ אבישי רביב בימים שקדמו לרצח. "הכרנו אותו. הוא היה פעיל בתנועת כ"ך". באשר לשאלה אם העריכו או ידעו שמדובר באיש שב"כ משיב בן גביר ואומר כי "רוב אלה שאומרים שידעו, בוא נאמר את האמת, לא ידעו, בעיקר לא בהתחלה. הראשון שהזהיר ואמר שצריך להיזהר היה חברי נועם פדרמן. בשלב מוקדם הוא אמר שפניו ודעותיו אינן כשרות".
על היחס לרביב לאחר הגילוי מספר בן גביר: "זה היה בשלב מתקדם מאוד של ההיכרות שלי עם אבישי, אבל הייתי זהיר יותר. צריך לזכור שאמנם תנועת כ"ך הוצאה אל מחוץ לחוק אבל לא היינו מחתרת, לא פעלנו באופן בלתי חוקי. יצאנו מנקודת הנחה שצריך להיות זהירים אבל לא סילקנו אותו מכ"ך. אולי הקפדנו יותר מדי על כך שרצינו יותר ויותר ראיות וזה לא הגיע לכדי סילוק מהתנועה".
באשר לו עצמו, קיבל בן גביר לאחר הרצח צו מינהלי שאותו הוא רואה בחומרה רבה שכן מדובר בצו שניתן "בלי הוכחות בלי משפט ובלי ראיות, צו מינהלי לתפארת הדמוקרטיה הישראלית. כך הייתי במעצר בית מוחלט בבית הוריי במבשרת. בתקופה הזו הבנתי שמי שרוממות הדמוקרטיה בגרונם הם שקרנים גדולים.
"מצד שני זו תקופה של פיתוח אישי, של לימוד והרבה תובנות. ואחרי הצו הזה יצאתי פעיל יותר ויותר מאמין. צווים לא ישברו אותנו".