1. מחלקת המדינה של ארצות הברית, המקבילה האמריקנית למשרד החוץ שלנו, הייתה מאז ומתמיד מעוז אנטי ישראלי. מכל הגורמים בממשל האמריקני העומדים בקשר עם ישראל, מחלקת המדינה הייתה תמיד זו אשר הציגה את הקו הפרו-ערבי ביותר.
קשה לבוא בטענות למחלקת המדינה. המחלקה, האמונה על ניהול היחסים הדיפלומטיים של ארצות הברית, מחזיקה למעלה מעשרים שגרירים במדינות ערביות ושגריר אחד בלבד במדינה היהודית
ובאמת, קשה לבוא בטענות למחלקת המדינה. המחלקה, האמונה על ניהול היחסים הדיפלומטיים של ארצות הברית, מחזיקה למעלה מעשרים שגרירים במדינות ערביות ושגריר אחד בלבד במדינה היהודית. מנקודת מבט כזו האינטרס הדיפלומטי של ארצות הברית נראה ברור מאוד, ברור מדי.
לאור זאת, קשה להיזכר בפוליטיקאי אמריקני ששימש בשבעים השנים האחרונות בתפקיד 'מזכיר המדינה' ודבקה בו תדמית פרו ישראלית. הנרי קיסינג'ר, סיירוס וואנס, ג'ורג' שולץ, ג'יימס בייקר, וורן כריסטופר ומדלן אולברייט, הם רק מדגם מקרב מזכירי המדינה שלא קנו לעצמם שם מובהק של אוהדי ישראל.
למרות זאת, אין כל ספק שג'ון קרי עשוי בהחלט להיזכר בדפי ההיסטוריה כאחד ממזכירי המדינה שהביאו את מערכת היחסים בין מחלקת המדינה האמריקנית למדינת ישראל לנקודת שפל בולטת.
2. קרי, אגב, הוא בכלל קרוב משפחה רחוק שלנו - היהודים. סבו וסבתו מצד אביו היו יהודים שבחרו להמיר את דתם ולהתכחש למוצאם היהודי. פריץ ואידה, ילידי עיר קטנה בצ'כיה, החליטו לנטוש את עברם היהודי ולהפוך לקתולים. בתחילה היגרו לבירת אוסטריה - וינה, ולבסוף היגרו לעולם החדש, לארצות הברית.
ג'ון עצמו, שאיננו יהודי מאחר שאמו ממוצא סקוטי ואנגלי, גדל בארה"ב כילד קתולי ורק כשבגר גילה את מוצאו היהודי. עם זאת, הקשר היהודי של המשפחה לא נעצר בנקודה הזו. אחיו של ג'ון קרי נישא ליהודייה, ולצורך כך התגייר בעצמו.
3. בתרגום לישראלית, קרי היה 'שמאלן' כבר מצעירותו. קרי התגייס לצבא האמריקני ולחם כקצין בצי האמריקני בוויטנאם. קרי הצעיר היה ככל הנראה חייל אמיץ לב, וזכה עקב כך לעיטורים שונים, אולם דעתו השלילית על המלחמה הייתה ברורה כבר בשנים בהן שירת בוייטנאם.
לאחר שהשתחרר מהצבא היה קרי מראשי ארגון חיילים משוחררים נגד המלחמה, סוג של 'שוברים שתיקה' בגרסה אמריקנית. באחת הפעולות המפורסמות של הארגון השליכו הוא וחבריו את המדליות והעיטורים שקיבלו במלחמה מול בניין הקפיטול. קרי אף היה מעורב באיסוף עדויות מחיילים ששירתו בוויטנאם על מעשי זוועה ופשעי מלחמה שביצעו לכאורה, ועל הצגת העדויות בפני ועדה של הסנאט. מזכיר לכם משהו? יתכן שלא במקרה.
קרי היה מעורב באיסוף עדויות מחיילים ששירתו בוויטנאם על מעשי זוועה ופשעי מלחמה שביצעו לכאורה, ועל הצגת העדויות בפני ועדה של הסנאט. מזכיר לכם משהו?4. ניסיונו הפוליטי של קרי התחיל דווקא בכישלון. הוא התמודד על מושב בבית הנבחרים מטעם המפלגה הדמוקרטית והפסיד ליריב רפובליקני. קרי פנה ללימודי משפטים ואף החל קריירה בתחום, אולם לאחר עשור של הפסקה חזר לעשייה הפוליטית ונבחר בשנת 82' לסגן מושל מדינת מסצ'וסטס. שנתיים לאחר מכן כבר נבחר קרי לסנאט האמריקני מטעם מסצ'וסטס, ומאז נבחר מחדש שוב ושוב, ולמעשה כיהן ברצף עד למינויו למזכיר המדינה בידי ברק אובמה.
עם זאת, הכישלון בבחירות לבית הנבחרים בשנת 72' לא היה הכישלון המהדהד ביותר בקריירה של קרי. בשנת 2004 היה קרי מועמד המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ארצות הברית. מולו עמד ג'ורג' בוש הבן, שלא היה יריב חזק במיוחד. סיכוייו של קרי לא היו רעים, אולם בסופו של דבר הוא הפסיד את הנשיאות בפער של כשלושה מיליון קולות.
5. בארצות הברית של שנות ה-80 וה-90 האהדה לישראל נחשבה לקונצנזוס חוצה מפלגות. ברוח זאת חזר הסנאטור דאז קרי והדגיש, בכל הזדמנות שעמדה על הפרק, את אהדתו לישראל. עם זאת, עוד בתקופת כהונתו כסנאטור לא הסתיר קרי את דעתו השלילית על מדיניותה של ישראל ביהודה ושומרון, והציג עמדות ברורות בעניין.
קרי, איש ה'שמאל', התאים מאוד לקו המדיני אותו רצה נשיא ארצות הברית ברק אובמה. פשרנות מדינית, אנטי מלחמתיות והתקרבות לעולם המוסלמי והערבי היו אג'נדות משותפות של השניים שהפכו את קרי ליורש אולטימטיבי למזכירת המדינה הקודמת, הילארי קלינטון.
בין הנזקים המשמעותיים ניתן למנות את חתימת הסכם הגרעין, את יצירת המשוואה בין האלימות הפלסטינית ל"הפעלת כוח מוגזם" מצד ישראל, ואת תיוגה של ישראל כסרבנית השלום המרכזית באזורכמנהגם של אנשי השמאל האמריקני, גם קרי שייך לאסכולת 'ידידי ישראל היודעים לבד מה טוב עבורה'. כך היה כאשר בשיחה סגורה הביע 'דאגה' מהאפשרות שישראל תהפוך ל'מדינת אפרטהייד', וכך היה גם כשהתעקש פעם אחר פעם שהסכם הגרעין טוב לישראל, בניגוד לדעתם של ראשי כל המחנות הפוליטיים בארץ.
6. מאחר שקדנציית אובמה השנייה קרובה לסיומה, וכיוון שקרי הודיע כי תפקיד מזכיר המדינה הוא תחנתו הפוליטית האחרונה, סביר להניח שקרי יתקשה להזיק לישראל הרבה מעבר לנזקים שגרם לה עד היום. בין הנזקים המשמעותיים ניתן למנות את חתימת הסכם הגרעין, את יצירת המשוואה בין האלימות הפלסטינית ל"הפעלת כוח מוגזם" מצד ישראל, ואת תיוגה של ישראל כסרבנית השלום המרכזית באזור.
עם זאת, אם קרי יהיה מזכיר המדינה הראשון מזה שנים שיממש את האיום בו מרבה לנופף מחלקת המדינה, הימנעות מעשיית שימוש בזכות הווטו האמריקנית במועצת הביטחון, הוא יעשה בכך נזק עצום למעמדה של ישראל בעולם. מדיניות החוץ הישראלית תספוג במקרה כזה מכה כואבת מאוד, מכה בעלת השלכות מעשיות קשות, שממנה ייקח לישראל עוד שנים רבות להתאושש.
---
מתוך מגזין ערוץ 7