רוצים שנבוא? יש לנו תנאים

הציונות הדתית צריכה להסכים לקחת חלק באירועי יום השנה לרצח רבין רק אם יובטח שהבמה לא תנוצל כדי לגייס תמיכה בתהליך אוסלו

עמנואל שילה , ט"ז בחשון תשע"ו | עודכן: 17:54

רוצים שנבוא? יש לנו תנאים-ערוץ 7
יצחק רבין ז"ל
צילום: פלאש 90

  

1

בהודעה לעיתונות שנחתה השבוע בתיבת הדוא"ל שלי מתואר מזכ"ל תנועת בני עקיבא, דני הירשברג, כאחד ממארגני עצרת הזיכרון המרכזית שתתקיים במוצאי השבת הקרובה בכיכר רבין.

לאחרונה גם התבקשתי להמליץ על נציגים מהציונות הדתית שמתאימים לשאת דברים באירועים לזכרו של ראש הממשלה המנוח.

במשך שנים ארוכות הציונות הדתית הודרה מהשתתפות באירועי הזיכרון והואשמה באחריות לרצח ראש הממשלה המנוח. מה הביא לכך שלאחרונה הסרוגים הפכו למשתתפים רצויים, ולא כאורחים אלא כשותפים בארגון?

הציניקן שבי טוען שאנחנו עדים לגילוי נוסף של תופעה שחוזרת על עצמה בתחומים שונים בחיי המדינה ובתולדות התנועה הציונית. תנועת העבודה הציונית-סוציאליסטית הובילה במשך שנים את ההגשמה הציונית, כשהיא מניפה את דגל ההתיישבות החלוצית. לאחר שבניהם של מייסדי המדינה התעייפו מלשאת בעול הזה, באו בני הציונות הדתית ולקחו את המשימה על עצמם. כאשר בקרב בני הקיבוצים נחלשה המוטיבציה לשאת בעיקר הנטל של השירות הקרבי המובחר והפיקוד בצה"ל, באו הכיפות הסרוגות ונכנסו מתחת לאלונקה.

תופעה דומה מסתמנת כעת בנוגע לטקסי יום השנה לרצח רבין. מסתבר שנוער הנרות, שהתבגר והתברגן בינתיים, מאס בריטואל הקבוע של טקסי זיכרון, שירי דיכאון, האדרת שמו ומפעלותיו של ראש הממשלה המנוח והפניית אצבע מאשימה כלפי הכופרים בתהליך השלום. וכאשר אין מי שירים את המשימה של העמדת טקס זיכרון ראוי לשמו, כאשר חסרים צעירים ובני נוער שימלאו את הכיכרות, אין ברירה אלא לפנות אל המתנדבים האולטימטיביים לכל משימה לאומית – בני הציונות הדתית. הם ישמחו לעשות הכול, אפילו להפנות אצבע מאשימה כלפי עצמם.

2

אבל גם אם אני טועה והמניעים למפנה הם טהורים יותר, עדיין מומלץ בחום לכל ארגון או אדם סרוג-כיפה להתנות את השתתפותו בעצרת בכך שהיא תעסוק רק במשותף ובמאחד, ולא במפלג ובשנוי במחלוקת.

אירועי יום הזיכרון ליצחק רבין צריכים לעמוד בסימן שלילה מוחלטת של רצח ואלימות וקריאה משותפת להכריע בחילוקי דעות אך ורק באמצעים לגיטימיים, חוקיים ודמוקרטיים. זה המסר ואין בלתו. לא נבוא להשתתף בעצרות שינוצלו כדי להטיף לציבור להמשיך בדרך אוסלו הרת האסון. אותה דרך שאת פרי הבאושים שלה אנו רואים שוב בימים אלו בטרור הסכינים שמשתולל ברחובות. אותה דרך שספק אם רבין עצמו היה ממשיך בה אלמלא נרצח.

אין מקום להשתתפותנו בטקסים שבהם שוב תונף אצבע מאשימה ומכלילה, במטרה להכתים ברצח את כל מי שהשתתף בהפגנות הלגיטימיות והמוצדקות נגד ההסכם המקומם, המכאיב והמסוכן שכרתו רבין ופרס עם יאסר ערפאת. אין להשלים עם הריטואל הקבוע של ציד מכשפות מתחדש בכל שנה נגד רבנים עלומים שכביכול עודדו או שלחו את הרוצח. אסור לשתוק מול הניסיון לתאר מחאה חריפה ונוקבת, ולעתים לא מנומסת ואפילו משתלחת, במונחים של הסתה ועידוד לרצח. להאשים בהסתה לרצח את מי שלא הסית – גם זו הסתה. נכון שהמחלוקת והקרע בעם סביב הסכמי אוסלו הקשים והמפלגים הולידו דיון ציבורי שבו נשמעו לעתים התבטאויות מוגזמות, לא ראויות, לעתים אפילו חמורות. אך החריגה הזאת מגבולות השיח הראוי בהחלט לא הייתה רק נחלתו של צד אחד.

אפשר לשקול העברת מסר משותף בדבר הצורך לרסן התבטאויות משתלחות למרות שהדבר כרוך בהטלת מגבלות על חופש הביטוי, אבל המסר הזה צריך להישלח למתבטאים שלוחי רסן משני צדי המתרס הפוליטי. לא מיותר להזכיר שהשמאל קרא לבגין ושרון רוצחים על רקע מלחמת שלום הגליל שנים רבות לפני שבמחנה הלאומי היו מי שכינו את רבין ופרס בוגדים.

אף צד לא צריך לוותר על עמדותיו. נמשיך להתווכח ולעשות נפשות לדעותינו בשאר ימות השנה, או אפילו ביום הזיכרון הממלכתי - אבל במקומות אחרים, לא באירועי זיכרון רשמיים שכל הציבור מוזמן ונקרא להשתתף בהם.

3

יש בין דוברי השמאל מי שלא די להם במסר המאחד והמשותף הזה. דחף בלתי נשלט מפעם בהם לנצל דווקא את יום הזיכרון הממלכתי כדי למנף את השקפתם המדינית.

אם לאלה תינתן הזכות להביע את רחשי לבם המפלגים והשנויים במחלוקת, יש לדרוש שגם נציגי מחנה הרוב, זה שמנצח כמעט תמיד בבחירות כבר קרוב לארבעים שנה, יקבלו במה חופשית בטקסי הזיכרון כדי לתקוף את השמאל ואת הסכמי אוסלו.

למרבה הצער, בינתיים הרושם הוא שגם אם יש בשמאל מי שמבקשים לשנות גישה לגבי אופיו של יום הזיכרון, עדיין רבים שם ממשיכים בקו שמבקש לנצל את היום הממלכתי כדי לגייס תמיכה להשקפתם ולרמוס את יריביהם הפוליטיים.

למשל עדי אלדר, איש מפלגת העבודה הוותיק, ראש עיריית כרמיאל ובעבר יו"ר מרכז השלטון המקומי. אלדר הפליג השבוע בדברי הסתה חמורים כאשר אמר שהיו עוד הרבה אצבעות שלחצו על ההדק ביחד עם יגאל עמיר, וחלק מהאצבעות הללו נמצאות היום בשלטון. אם מישהו מהמחנה הפוליטי שלו העיר על דבריו, חבל שלא שמענו על כך.

הפרשן המשפטי פרופ' משה נגבי שוב תקף בדברים קשים וחמורים את הרבנים שכביכול הסיתו לרצח. בבמה הקבועה שלו ברשת ב' של השידור הציבורי, הוא קבע כי "אלמלא הסתה פרועה שהתנהלה נגד יצחק רבין, ובמיוחד הסתה דתית של כוהני דת - בנושא הספציפי הזה אלה רבנים - קרוב לוודאי שהרצח הספציפי הזה לא היה מתבצע".

בתשדירי פרסום שמשודרים ברדיו לקראת יום הזיכרון, מישהו בחר לשבץ מתוך נאומו האחרון של רבין, דקות לפני הירצחו, דווקא את המשפטים שבהם הוא תוקף בחריפות את הליכוד ואת מתנגדי הסכמי אוסלו.

כשזו האווירה, למי יש חשק ללכת לכיכר?

במאמר שפרסם ב‑ynet כתב מזכ"ל בני עקיבא שמצא בצד השני שותפים שמעוניינים לעצב את אירועי הזיכרון סביב המאחד והמשותף. לקראת סוף מאמרו הוא מפנה דברי ביקורת עצמית אל הציבור והתנועה שאותם הוא מייצג: "על בני הציונות הדתית ובני עקיבא בתוכה מוטלת החובה למגר כל גילוי של אלימות ושנאה, ולצערי עליי להודות כי תחום זה לקוי והוא מחייב שיפור ותיקון". בהתחשב בעיתוי ובבמה שבהם פורסמו הדברים, הייתי שמח לדעת שגם בין השותפים מהצד השני יש מי שהתנדבו לצאת בהלקאה עצמית מקבילה ולקבל על עצמם, למשל, להפסיק את ההסתה היומיומית נגד המתנחלים.

ואגב, נשמח גם לדעת שארגון העצרת, שבאופן מסורתי מתקיימת במוצאי שבת, נעשה באופן שאינו כרוך בחילול שבת.

4

אפשר להבין ללבם של אותם אנשי שמאל, שעולם השלום הדמיוני שלהם חרב עליהם.

אם הם לא ייקראו לסדר על ידי המחנה שלהם, אם הם לא מסוגלים להתאפק ולשמור על האופי הממלכתי והמאחד של הטקס, אפשר להשאיר להם את הבמה ואת הכיכר. שייקחו את התקציבים הממלכתיים ויעשו להם עצרת כלבבם בלי נציגי המחנה הלאומי והציונות הדתית. ושלא יתפלאו אם משנה לשנה עוד ועוד אנשים ירגישו ניכור כלפי האירועים ומארגניהם וידירו את רגליהם מן הכיכר.

5

לקראת סיום עליי להתנצל בפני כמה עשרות גולשים שכבר קראו תקציר של המאמר הזה בפרופיל האישי שפתחתי השבוע בפייסבוק.

כן, באיחור של כמה שנים החלטתי לנסות למצוא זמן גם לזה. בדרך כלל הסדר יהיה הפוך - הטור יעלה לפייסבוק רק אחרי שתקראו אותו בעיתון. אלה מכם שנמצאים ברשת החברתית מוזמנים לנהל איתי שם קשר יותר תכוף, יותר אישי ויותר אינטראקטיבי – כמובן בכפוף למגבלות הזמן והיכולת. ואל תראו בזה המלצה להיכנס או לא להיכנס לפייסבוק, כי מה שכנראה נכון לי בעת הזאת וכמי שעובד במקצוע הזה, לא בהכרח נכון לאחרים. אבל אם החלטתם להיות שם, אשמח להיפגש.

לתגובות: eshilo777@gmail.com