"קבר רחל הפך מסמל דתי לסמל לאומי". סיור בקבר רחל
"קבר רחל הפך מסמל דתי לסמל לאומי". סיור בקבר רחלמדרשת חברון

מאות השתתפו הערב (חמישי) בכנס בית לחם שהתקיים לראשונה ועסק בהתיישבות היהודית בעיר במשך הדורות.

בכנס, שהתקיים באודיטוריום מרכז הפיס בשכונת גילה בירושלים, השתתפו פרופ' יואל אליצור מהאוניברסיטה העברית, דוד אלי שוקרון, ארכיאולוג וותיק בעיר דוד והסופר ועיתונאי 'ישראל היום' נדב שרגאי.

יורם אלמכיאס, מדריך וחוקר במדרשת חברון ודוקטורנט במחלקה ללימודי ארץ-ישראל באוניברסיטת בר-אילן, תיאר בדבריו את תהליך הפיכתם של קבר רחל והעיר בית לחם, מאתרים קדושים בעלי קונוטציה דתית לסמלים לאומיים בעידן הציוני, "במשך דורות משך אליו קבר רחל רבבות יהודים מהארץ והתפוצות, ורבים שפכו את ליבם ודמעותיהם במקום".

הוא הוסיף, "רחל הייתה מאז ומתמיד סמל לתפילה, געגועים ותקווה לתקומה וגאולה, אולם יחד עם זאת האתר היה בראש ובראשונה אתר תפילה, כאשר העולים אליו להשתטח על קבר היו בעיקר יהודים אדוקים שומרי מסורת. עם הופעתה של התנועה הציונית חל שינוי תודעתי משמעותי במעמדו של קבר רחל, והמקום הפך אט אט לסממן לאומי ציוני".

עוד ציין אלמכיאס את התופעה המיוחדת שמתקיימת במקום במסגרתה נערכים סיורים וטיולים של גופים ציוניים בקבר רחל ובית לחם - לא ממניע דתי אלא כסיור לימודי וחיזוק הזיקה ההיסטורית.

בהמשך הכנס, סקר הסופר והעיתונאי נדב שרגאי, מחבר הספר 'על אם הדרך-סיפורו של קבר רחל', גם את ניסיונותיהם הכושלים של יהודים לרכוש שטחי קרקע להתיישבות בסביבת קבר רחל בראשית המאה ה-20.

בסיומו של הכנס יצאו המשתתפים לסיור שעסק בהתיישבות היהודית בבית לחם לדורותיה.

ינון ברוכים, מנהל מדרשת חברון הפועלת במסגרת ארגון ''אשכולות'', סיכם את האירוע והתייחס גם למצב הביטחוני באזור, "דווקא בתקופה זו, אנחנו רוצים להזכיר את זכותה של רחל אימנו כדי לעורר רחמיו של הקדוש ברוך הוא על בניו ששבו לגבולו, ששבים לגבולם וממשיכים לפעול להיכרות ולחיבור עם הארץ".