חשבנו שאנחנו ייחודיים מאוד, אבל האמת היא שאותו סוג לוח שנה הנהוג בלוח העברי, זה המשלב בין מחזור הירח לבין מחזור השמש וקרוי לוח לוניסולארי – נהג גם ביוון העתיקה ובבבל ועד היום ביפן, בטיבט, בקרב הבודהיסטים, ההינדואיסטים, הבורמזים, הבנגלים, בקרב השומרונים, בלוח הסיני המסורתי וכן בזה הווייטנאמי והמונגולי
• בשיטה כזו יש לעבר את השנה כפעמיים בחמש שנים בממוצע, כלומר להוסיף חודש נוסף באותה שנה וכך לפצות על הפיגור המצטבר של שנת הירח לעומת שנת החמה (כ-11 ימים בערך בכל שנה) 
הלוח הקבוע הוא דיעבדי בלבד כמו הרבה מרכיבים בחיינו היהודיים, וכאמור יש לו גם לא מעט בעיות שעם הזמן ילכו ויתעצמו
• ואולם בסביבתנו קיימות שתי דוגמאות בולטות ללוחות שונים מזה שלנו. הראשונה היא השנה הגרגוריאנית (הנוצרית או הלועזית) – שהפכה התאריך האזרחי המקובל בכל העולם. למעשה זו שנת חמה (365 ימים ופעם בארבע שנים 366 ימים, בערך כפרק הזמן שאורך סיבוב אחד של כדור הארץ סביב השמש – כ-365.242189 ימים)
• ומה קורה כשהולכים לעולם בעקבות השמש? בעיה קשה. השנה הגרגוריאנית מחולקת אמנם ל-12 חודשים, אך החלוקה הזו שרירותית לגמרי וחסרת משמעות, מכיוון שהיא איננה צמודה לחודשי הירח – באותה מידה אפשר היה לחלק את השנה האזרחית לעשרה או עשרים חודשים או לא לחלק אותה כלל לחודשים, מכיוון שבניגוד לחודשים העבריים הצמודים למחזור הירח אלו אינם קשורים כלל למהלכו
• גם במצרים העתיקה אגב, נהג לוח שהיה מבוסס על מחזור השמש בלבד
• לוח שנה אחר המוכר מאוד בקרבתנו הוא זה של המוסלמים. אורך השנה שלהם הוא 354-355 ימים שהם 12 חודשי לבנה, כלומר 12 הקפות של הירח את כדור הארץ. גם הפתרון הזה בעייתי מאוד, משום שלמעשה אין זו שנה כלל. ככלות הכול, מהי שנה אם לא חזרה לאותה נקודת זמן על פני עונות השנה? (למשל: פסח שחל תמיד באביב)
• בגרסה המוסלמית של לוח השנה, חודש רמדאן למשל משייט לאטו בין הקיץ לחורף וחוזר חלילה • ואמנם עד ראשית האסלאם במאה השביעית לספירה השתמשו הערבים בלוח הדומה ללוח העברי
• משך הזמן בין מולד ירח אחד למשנהו נקרא 'החודש הסינודי'. משך החודש הסינודי איננו קבוע, ובזמננו אורכו הממוצע הוא 29.5305888531 ימים (29 ימים, 12 שעות, 44 דקות ו-2.9 שניות בקירוב)
• חודש סינודי מסוים עשוי להיות ארוך מהממוצע ב-7 שעות ו-12 דקות לכל היותר או קצר מהממוצע ב-6 שעות ורבע לכל היותר (בין 29.27 ימים ל-29.83 ימים), וזאת משום שמסלוליהם של כדור הארץ סביב השמש ושל הירח סביב כדור הארץ אינם מעגליים, אלא אליפטיים, ועל כן מהירות התנועה שלהם אינה קבועה
• בטווח שנים גדול, האורך הממוצע של החודש הסינודי כשהוא נמדד ביממות ארציות מתקצר בשברירי שניות, היות שאורך יממה על פני כדור הארץ מתארך
• המקורות מייחסים את קיבוע הלוח העברי לתקנה של רבי הלל נשיאה בשנת ד'קי"ט (359 לספירת הנוצרים)
• קודם לכן היו מקדשים את החודש על פי ראיית המולד בבית הדין ואת השנה על פי סימני האביב בשטח במהלך חודש אדר • בזמן קביעת הלוח היה החודש הסינודי הממוצע ארוך מעט יותר מאשר היום, 29.5305934241163
• בהלכה היהודית מגדירים את החודש הסינודי במינוח כ"ט י"ב תשצ"ג – 29 ימים, 12 שעות ותשצ"ג חלקים (793/1080 חלקי שעה, שהם 44 דקות, שלוש שניות ושליש שנייה) • בפועל, מכיוון שמספר הימים בחודש חייב להיות שלם, נקבע שהחודש העברי יהיה בן 29 ימים או 30 ימים
• הלוח הקבוע כיום איננו תואם בהכרח את זמני המולד האמתי, וייתכן בהחלט פער של יום-יומיים בין המולד ותחילת החודש. זאת מכיוון שהלוח שלנו מבוסס על חישוב מולד הירח הממוצע בארץ ישראל, שאיננו חוזה את המולד האסטרונומי במדויק
• כעת צריך להחזיק ראש: בשנת חמה יש כ-12.368 מחזורי ירח, ובכל 19 שנים כאלו יש כ-234.997 מחזורי ירח, כלומר מספר כמעט שלם של חודשים סינודיים. לאור זאת, בלוח העברי הקבוע נקבע שבכל מחזור של 19 שנים יהיו 235 חודשים, שפירושם שבע שנים מעוברות בכל 19 שנה • בכל מחזור כזה השנים המעוברות יהיו: 3, 6, 8, 11, 14, 17, 19. מקובל לסמן אותן בראשי התיבות גו"ח אדז"ט
• זו הסיבה שבמחזוריות של 19 שנה תאריכים עבריים וגרגוריאניים נפגשים (למשל ט' באב תשמ"ה חל ב-27 ביולי 1985 וגם ט' באב תשס"ד חל ב-27 ביולי 2004), או נופלים קרוב זה לזה בסטייה בת יום אחד
• מחזור השמש הממוצע שעולה מחשבון הלוח העברי הוא 365.24682 ימים. מספר זה גדול במעט ממספר הימים בשנת החמה האסטרונומית, והפער הזה מצטבר ליממה אחת בכל 216 שנים. מאז שפרסם הלל השני בשנת 359 לספירת הנוצרים את כללי הלוח העברי הצטבר הפער לכדי שבוע בערך
• הדבר יגרום לכך שבעוד 30,000 שנים לדוגמה, אם נוסיף להשתמש בלוח הקבוע ולא נחזור לקידוש החודש על פי הראייה והשנה בבית דין, פסח יחול בעיצומו של הסתיו ולא באביב • אורך החודשים בשנה העברית הוא 29 ימים ו-30 ימים לסירוגין מלבד חשוון וכסלו המשתנים משנה לשנה
• בלוח העברי הקבוע יש שנים משישה סוגי אורך שונים: חסרה – שנה בת 353 ימים לפשוטה ו-383 למעוברת, שבהן חשוון וכסלו מכילים 29 ימים. שנה כסדרה – בת 354 לפשוטה ו-384 למעוברת, שבהן בחשוון 29 ימים ובכסלו 30 ימים. שנה שלמה – בת 355 לפשוטה ו-385 למעוברת, שבהן בחשוון ובכסלו 30 ימים
• הלוח העברי חוזר על עצמו – ביחס ליום בשבוע שבו חל מולד הירח – כמעט במדויק מדי 13 מחזורים של 19 שנים, שהם 247 שנה, אולם חזרה מושלמת מתרחשת רק מדי 689,472 שנים
• בימי רב סעדיה גאון התחוללה מהומה גדולה בנוגע לקביעת מועדי השנה (המושפעים מקביעת היום שבו חל ראש השנה)
• באותה תקופה היה רס"ג ראש בני הגולה בבבל. בארץ ישראל, באותה תקופה, שימש בתפקיד ראש הישיבה רב בשם בן מאיר (באשר לשמו הפרטי הדעות חלוקות; יש הטוענים ששמו היה אהרן). ממכתבים שהתגלו בנושא נראה שלבן מאיר הייתה מסורת מעט שונה באשר לכללי קביעת מועד ראש השנה
• ההבדל בא לידי ביטוי בשנים ד'תרפ"ג-ד'תרפ"ד (922-924 לסה"נ). לשיטת רס"ג ראש השנה ד'תרפ"ג נדחה מסיבות שונות ליום ה', ואילו לשיטת בן מאיר הוא חל ביום ג' • בשנה שלאחר מכן, ד'תרפ"ד חל ראש השנה בשבת לדעת בן מאיר ובני ארץ ישראל, ואילו לשיטת רס"ג הוא נדחה ליום שני. קביעת יום ראש השנה אינה משפיעה רק על החג עצמו, אלא על כל המועדים האחרים בלוח השנה, וההשפעה הזו העצימה את השלכות המחלוקת לממדים אדירים
• לאחר חילופי דברים קשים מאוד התבצר כל אחד מגדולים אלו בעמדתו. בן מאיר טען שקביעת המועדים מסורה לחכמי ארץ ישראל ואילו רס"ג טען לעומתו שכאשר מחשבים את השנה ממילא בחשבון מתמטי ולא על פי הראייה בסנהדרין היושבת בירושלים, אין כל יתרון בעובדת היות בן מאיר חכם ארצישראלי
• אולם באותן שנתיים התפלגו קהילות ישראל בבבל ובארץ ישראל וחגגו את המועדים בימים שונים. הקהילות שבו והתאחדו ללוח אחיד בשנת ד'תרפ"ה, שבה לא הייתה מחלוקת בקביעת הלוח. ברבות השנים גברה דעתו של רס"ג על זו של בן מאיר וכל קהילות ישראל בתפוצות התיישרו לפיו
• בסופו של דבר, כך או אחרת, נצטרך לשוב לקידוש החודשים על פי הראייה בבית דין, ולקידוש השנים לפני הסנהדרין. הלוח הקבוע הוא דיעבדי בלבד כמו הרבה מרכיבים בחיינו היהודיים, וכאמור יש לו גם לא מעט בעיות שעם הזמן ילכו ויתעצמו. מראש הוא נועד להיות זמני בלבד, שהרי המצווה מהתורה היא לקדש את החודשים על פי הראייה. במקום להביט בלוח, הגביהו מבט אל הירח.
התחברתם? הצטרפו עכשיו למנויי "מקום בעולם",
מגזין הנוער של עולם קטן. לדפדוף בגליון לדוגמא לחצו כאן