ראש הממשלה בנימין נתניהו יוצא ביום ראשון לביקור הכנראה אחרון שלו בארה"ב, בתקופת כהונתו של הנשיא האמריקני ברק אובאמה, שייפרד מהבית הלבן אחר כבוד לקראת סוף שנת 2016.
לא מדובר במפגש שנועד לגשר על התהום שפעורה בין שני האישים האלה. הכל כאן יהיה קר ופרקטי, גם אם נקבל הצגה של חיוכים למצלמות.
"אין כאן מסרים מעורפלים לגבי מטרות הפגישה", אומר ל'מגזין ערוץ 7' דיפלומט ישראלי שהיה מעורב לא אחת בעבר בהכנת פגישות של נתניהו עם הממשל האמריקני, "אלא שהפעם הכל ברור ועל השולחן. ישראל מעוניינת ביותר אפשרויות להגנה עצמית"
ראש הממשלה רוצה להגדיל את הסיוע הביטחוני האמריקני, משלושה מיליארד דולרים, לארבעה וחצי ואולי חמישה מיליארדים. אחרי העסקה שנחתמה בין איראן והמעצמות – לא מדובר במשהו מופרך. בשיחה עם גורם אמריקני השבוע הוא מסביר כי "ישראל יודעת בדיוק מה לדרוש והתפרצה לדלת פתוחה. בצד שלנו יודעים שבשם הידידות, במיוחד לאחר הסכם הגרעין, אנחנו צריכים לחזק את כוחה הצבאי של ישראל, וזה בדיוק מה שיקרה".
"אין כאן מסרים מעורפלים לגבי מטרות הפגישה", אומר ל'מגזין ערוץ 7' דיפלומט ישראלי שהיה מעורב לא אחת בעבר בהכנת פגישות של נתניהו עם הממשל האמריקני, "אלא שהפעם הכל ברור ועל השולחן. ישראל מעוניינת ביותר אפשרויות להגנה עצמית".
הוא גם מספר שבעבר תהליך ההכנה לפגישות כלל פיזור הרבה ערפל כדי להשיג הישגים מרובים יותר במפגשים, אבל הפעם אין ציפייה כזו.
אובמה היה מעדיף שלא לפגוש כלל את נתניהו. ראש הממשלה היה השנה בארה"ב מספר פעמים, אך הנשיא העדיף להימנע מפגישה אתו. אבל גם לאמריקנים יש כאן אינטרס, לנסות ולרשום על שמם חזרה למסלול של השיחות בין ישראל והפלסטינים.
אגב, את מסקנת הפגישה הזו, קבעו מראש אחרים. כאמור, שני האישים נמצאים בקרע כה עמוק, שלא ברור אם הם יכולים להשיג משהו אופרטיבי בשיחה אישית ביניהם.
לביקור הזה קדמה עבודת הכנה של מספר חודשים, מאז נחתמה עסקת הגרעין – מצד משרד הביטחון בישראל ומשרד ההגנה האמריקני והקשרים החמים בין משה יעלון למקבילו אשטון קרטר תרמו לעובדה שבעוד ראש הממשלה לא היה מעוניין לדבר על פיצוי עם האמריקנים, ניהלה זרוע אחרת בידיעתו ובאישורו, את השיחות הללו, ובצורה שהביאה לישראל רק הישגים.
רשימת הקניות הישראלית, כפי שגובשה על ידי מערכת הביטחון כוללת יותר מטוסי חמקן ממה שקנתה ישראל עד כה, עוד מטוסי תובלה ייחודיים לשדה קרב שלישראל לא היה תקציב עד כה לרוכשם, וכמובן מילוי של כל מחסני התחמושת, שרבים מהם התרוקנו או התדלדלו משמעותית, במהלך מבצע צוק איתןיפתח שפיר, עמית בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי בתל אביב אמר השבוע כי "למזלנו יש את איראן והיא תירוץ טוב, ובמיוחד כשהנשיא אובמה מבין שעליו להגביר את הסיוע הצבאי בשל האיומים המתגברים, ללא קשר למחלוקת האישית עם נתניהו".
רשימת הקניות הישראלית, כפי שגובשה על ידי מערכת הביטחון כוללת יותר מטוסי חמקן ממה שקנתה ישראל עד כה, עוד מטוסי תובלה ייחודיים לשדה קרב שלישראל לא היה תקציב עד כה לרוכשם, וכמובן מילוי של כל מחסני התחמושת, שרבים מהם התרוקנו או התדלדלו משמעותית, במהלך מבצע צוק איתן. יכול מאוד להיות שחלק מהסיכום שכבר הושג בין יעלון וקרטר יכלול מימון של חלק מהמטרות שהובאו כאן, מעבר להגדלת הסיוע השנתי הקבוע.
אם הפגישה תעלה יפה, ואין סיבה אמתית שלא, יוכל נתניהו להציג הישג כלפי הציבור הישראלי, ואובמה יוכל לפנות ליהודי ארה"ב ולהבהיר כי עשה הכל למען בטחונה של ישראל, כפי ששבים אנשיו ומדגישים בכל הזדמנות.
התסריט היחיד שיכול לקלקל את הפגישה הוא התבטאות אמריקנית נחרצת לגבי צעדים שישראל צריכה לעשות כדי להחזיר את הפלסטינים לשולחן המשא ומתן.
בממשל האמריקני חשים שנתניהו פשוט יאמר לא, כנראה בצדק מבחינתנו. פקידים במשרד החוץ האמריקני מזהים מדיניות ברורה לפיה ראש הממשלה הרים ראש אל מול הממשל, ואין לו בעיה, בניגוד ללא מעט מקודמיו, לומר 'לא' נחרץ כלפי הממשל, ואף לנופף בקשרים החדשים שהוא בונה עם מדינות כמו סין, הודו ואפילו סעודיה.
אחד הפרשנים האמריקניים הציב השבוע שלושה תסריטים לשיבוש אפשרי של המפגש הזה: האחד, אי הבנה בין הצדדים. השני - שאובמה יחליט להפתיע את נתניהו ולהרוס את הפגישה מראש. והשלישית - האפשרות ההפוכה מצד נתניהו.
התסריט היחיד שיכול לקלקל את הפגישה הוא התבטאות אמריקנית נחרצת לגבי צעדים שישראל צריכה לעשות כדי להחזיר את הפלסטינים לשולחן המשא ומתןעם זאת, עבודת ההכנה הקפדנית שנעשתה, כשברור בדיוק היכן נקודות התורפה, אמורה למנוע בדיוק את הבעיות הללו. לא מדובר כאן במפגש כמו יעלון וקרטר שהם חברים ותיקים. מדובר במפגש שכל צד יודע עד היכן הוא יכול למתוח את הגבול, וזה אולי אמור להיות סוד ההצלחה שלו.
אין כמעט סבירות שנתניהו ייזום עימות ויפתיע. בדרך כלל הדרישות המפתיעות באות מהצד האמריקני, ועל פי כל הסימנים שמנסים לשדר בימים האחרונים באופן אינטנסיבי בקו וושינגטון-ירושלים, גם אובמה מתכונן לדורון ולא למלחמה, למרות שכבר הפתיע את נתניהו בעבר בהזדמנויות כאלה.
אז אין מה לצפות לאיזו התלהבות גדולה, לא בבית הלבן ולא בבית ראש הממשלה מהפגישה הזו. מה בכל זאת נראה בה? חיוכים מעושים, הצהרות חלולות ושני אנשים שינשמו לרווחה אחרי שהפגישה תיגמר. אובמה פשוט ימשיך הלאה וינסה לשכוח, נתניהו ילך להציג את ההישגים שלו בפני יהודי ארה"ב במספר כנסים.
אמריקה מחכה לנתניהו? אם מדובר באובמה ודאי שלא, אבל נראה שדווקא בקרב היהודים שלא פעם מותחים עליו ביקורת, יש מי שמעוניינים לשמוע בצמא את דבריו.
---
מתוך מגזין ערוץ 7