סדרת חינוך
סדרת חינוךצילום: צביקה מור

עולם לחוץ

עולם המחקר מצא, כי במרבית מדינות העולם, קיימת עלייה חדה ברמות הלחץ והחרדה בקרב צעירים החווים קשיים חברתיים ופסיכולוגיים יותר מאי פעם. אחד הטיעונים לכך תולה את האשמה ברף הגבוה שמציבה התרבות המערבית כמדד להצלחה בחיים, כשהצעירים כמו המבוגרים חיים במרוץ מתמיד אחר התהילה מתוך רצון להשתייך לתרבותם.

מאידך, החברה המערבית לא מספקת לצעיריה הזדמנות כנה לבניית משאבים אישיים שיסייעו בהתמודדות מול האתגרים. המחסור החמור במסוגלות העצמית שחשים המוני צעירים מול דרישות החברה, המביא אותם לרמות גבוהות של לחץ (סטרס), הוא וודאי אחד הגורמים לפריחתו של הניו-אייג' והחיפוש אחר גורמי העצמה אישיים.

כך יוצא שעל כפות המאזניים מצויים מצד אחד המשאבים ובכף השנייה האתגרים וההתמודדויות שמנצחים את המשאבים הדלים, והתוצאה היא לחץ וחרדה.

לחץ בבית הספר

בית הספר הוא מקום העבודה של הצעירים ואף ביתם השני. לעיתים הם לא יודו בכך (כי תלמיד הוא תלמיד...), אך למעשה הם מבלים בו מחצית מיומם אם לא מעבר לכך, והרצון להצליח ו"מה יהיה" מעסיק אותם הרבה מעבר לשעות הלימודים. אם בית הספר הוא מקום עבודה, מי לא רוצה להצליח בעבודתו? אלא שהמדד המקובל להצלחה בבית הספר הוא בדרך כלל הציון.

"זה מקסים שטוב לך עם החברים ואתה בוועד מחזור, אבל עם זה לא קונים במכולת" ; "יופי שאתה מתאמץ ואנחנו מאד מעריכים את זה, אבל למה לא רואים את זה בציונים?" – משפטים אלו נשמעים שוב ושוב על ידי הורים ומורים, שעומדים מול הצעיר שכלל לא מנסה או אפילו זה שמנסה אך לא הולך לו. בית הספר בסופו של יום הוא מקום של מבחן התוצאה, וגם אם לא, איך תרגיש כשחבריך הטובים במועדון "90 פלוס" ואתה בקושי מגרד את ה70?

אז אולי תוכל למצוא לעצמך תחום בבית הספר שיהיה בשבילך אי של הצלחה, אך גם אחרי שארגנת טורניר כדורגל שכבתי, ערב כיתה, התנדבות בשמחה לילד, כסף לסופגניות לחיילים, חבילות מזון לנזקקים, שי למזכירה שיצאה לחופשת לידה וקישוט המסדרון השכבתי – שוב אתה חוזר לכיתה, לשיעור, למבחנים ולמבחן התוצאה.

מי נלחץ יותר?

מקורותיה של חרדת הבחינות מושרשות בקרב צעירים ומבוגרים שעונים על אחד או יותר מהפרמטרים להלן. אם הילד או התלמיד שלכם משתייך לאחד הסעיפים כאן, הדליקו לעצמכם נורה אדומה והתחילו במעקב אחר התנהלותו בשעת מבחן:

1. נטייה לפרפקציוניזם – זה שחייב לקבל 100 ושהכל יקרה בדיוק כמתוכנן. "מה?! קיבלתי רק 91?"

2. קושי במקצועות מסוימים – העובדה ששוב ושוב לא הולך לך במקצוע מסוים ובמיוחד במתמטיקה, אנגלית לשון ומגמה, לא נותנת לך מנוח.

3. קשיי ולקויות למידה – אתה רוצה להצליח ולא יכול או לא יודע כיצד.

4. בית עם אקלים הישגי ותחרותי  – "כאן גרים (בכיף?...) אנשים שחייבים להצליח".

5. מתח לימודי מופרז בכיתה ובבית הספר – "מתי קיבלנו לאחרונה את פרס החינוך?"

6. קושי ביחסים בינאישיים עם המורה או המרצה – "המורה שונאת אותי!"

7. קשיים שאינם קשורים ישירות ללמידה, המטילים עומס רגשי על האדם כגון: אבל במשפחה, גירושין, אלימות במשפחה, מחלה קשה בסביבה הקרובה, טרור ועוד.

איך זה נראה?

הלחץ והחרדה תוקפים את האדם בשלוש חזיתות: מחשבה, תגובות גופניות ותגובות התנהגותיות, ונפרט אותן אחת לאחת.

אדם חרד ולחוץ עסוק במחשבות אובססיביות סביב הנושא המלחיץ. זו יכולה להיות מנטרה שחוזרת על עצמה בראשו עוד ועוד, ורק מעמיקה את התחושה הקשה. הדמיון נכנס לפעולה ומצייר תמונה של אין מוצא וסוף העולם.

המחשבות האובססיביות סביב החרדה גורמות לתגובות גופניות מגוונות ביותר: מחוסר תחושה באיבר מסוים ועד לכאבים חזקים, כאבי בטן, מחנק, הזעה, נשימות כבדות, בחילות, הקאות ושלשולים. הגוף מגיב בחוסר שליטה נוכח הקטסטרופה הצפויה, כביכול.

אמצעי התקשורת והרשתות החברתיות מלאות בימים אלה בהדרכות בנושא "כיצד תזהו את המחבל הבא". בתוך הפרופיל של המפגע, נמצא גם "המרכיב ההתנהגותי" שכולל תזזיתיות, הליכה אנה ואנה, מבטים חטופים לכל הכיוונים, תנועות ידיים מהירות וחוסר שקט כללי. כך נראית תגובה התנהגותית של לחץ וחרדה ולא רק של מחבל. ניתן להוסיף לזה גם בכי וצעקות – תלוי בעניין ובמצב.

זיהוי ראשוני בדרך לעזרה ראשונה

נסו כבר עכשיו לזהות התנהגויות חריגות של ילדכם ותלמידיכם לקראת מבחן ובמהלכו. שימו לב למשל, לחוסר שקט המתבטא בתנועות רגליים מהירות, בהתעסקות מיותרת עם דף הבחינה או כלי הכתיבה, מבטים משוטטים לכל עבר חוץ מחומר הלימוד או דף המבחן, מחיקות חוזרות ונשנות של הכתוב וכיוצא בזה. המופע השכיח ביותר של חרדת בחינות הוא תופעת ה"בלק אאוט" – אותה שכחה פתאומית של חומר הלימוד בשעת המבחן – בה התלמיד לא יודע מהיכן להתחיל, וכבר עברו 20 דקות מתחילת הבחינה.

אם עליתם על תלמיד "החשוד" בלחץ וחרדה, בדקו מה קורה אתו במקצועות ואצל מורים אחרים, ואם כן, בדקו מה השכיחות של ההתנהגויות הלא רצויות הללו. תיתכן תגובה חרדתית ביחס למקצוע אחד, ויש הרוצים לייחס לבחינה במתמטיקה קטגוריה חרדתית בפני עצמה, בשל התוצאות החד משמעיות שלה. לאחר שביצעתם ניטור רוחבי אחר התנהגות התלמיד, אתם יכולים להיות מוכנים להגיש לו עזרה ראשונה – כזו שכל הורה ומורה יכול להגיש ללא ניסיון טיפולי מיוחד, בתנאי שלא מדובר על מקרה אקוטי, ועל כך בפינתנו הבאה.