המהלך האירופי לסימון המוצרים מיהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורמת הגולן יוצא לדרך, ובמכון המחקר NGO monitor רואים במהלך תחילתה של תכנית מתוכננת היטב ותכליתה החרמתה הכוללת של ישראל.
בראיון לערוץ 7 מבהיר איתי ראובני, חוקר בכיר בדסק העברי של המכון, כי סקירה של פרסומיהם של מקדמי החרם מלמד בבירור ש"סימון המוצרים הוא השלב הראשון". לטעמו חוסר ההבנה של האירופים שאכן מדובר במהלך ראשון בלבד של קמפיין כולל היא תמימות או אמונה שהישראלים תמימים.
ראובני מזכיר את דבריו של שגריר האיחוד האירופי בישראל ולפיהם אין מדובר בחרם כלל ועיקר אלא בעניין טכני שבו אירופה מבקשת לסמן את המוצרים על מנת ליידע את אזרחי בדבר מקורם של המוצרים, אך "אם הוא מתכוון לזה זה סותר את ההצהרות של הארגונים שקידמו את הסימון, אלו ארגונים שמקבלים מימון אירופי. המטרה שלהם היא לא סימון טכני אלא שלב ראשון בתכנית שלבים שסופה חרם כולל על מי שסוחר עם ישראל".
"לטעון שמדובר רק בסימון לשם השקיפות זה חטא למציאות. הסימון נועד שיעשו איתו משהו", אומר ראובני ומעיר כי משום מה סימוני מוצרים נעשים רק נגד ישראל. זאת לעומת מקומות אחרים ורבים בעולם שגם בהם קיים שטח הנתון במחלוקת, אך שם איש אינו מסמן ואיש אינו קורא לחרם.
בדבריו ממליץ לנו ראובני לבחון את הצהרות הגופים הקוראים לחרם כולל, אותם גופים שהפעילו לחץ על אירופה, ולגלות כיצד הם מפרטים את השלבים – סימון המוצרים שיוביל לחרם על מוצרים מעבר לקו הירוק, בהמשך איתור וזיהוי חברות בעלות להם קשר כלשהו למתרחש מעבר לקו הירוק ובהמשך משיכת השקעות מישראל.
"הם אומרים את זה בבירור", אומר ראובני המספר כי בביקורו בפרלמנט האירופי ראה על שולחנותיהם של חברי הפרלמנט חבילות של דו"חות המבהירות עד כמה חשוב להחרים את ישראל.
כאמור, ראובני עורך השוואה ליחס לו זוכים מקומות אחרים בעולם וקובע כי לעומת הקריאות לחרם בישראל אין יכולת להשוות את היחס למקומות האחרים שכין כלל לא קיים כל דיון על מקומות אחרים.
דוגמאות לדבריו הוא מציג בשורת מקומות כמו צפון קפריסין, מערב סהרה, טיבט ואתרים נוספים שגם הם מוגדרים כשטחים במחלוקת ועם זאת האירופים מקפידים להמשיך ולקיים קשרים כלכליים עם המדינות השולטות שם ואיש אינו חושב שם להחרים או לסמן את מוצריהם.
ראובני מוסיף ומעיר כי הסימון ביהודה ושומרון אינו של מוצרי הערבים באזור זה אלא אך ורק סימון מוצרי היהודים.
באשר לתגובתה הרשמית של מדינת ישראל אומר ראובני כי מהיכרותו את הגורמים הרלוונטיים השונים במשרדי הממשלה "נעשו מאמצים אדירים לדחוף מדינות באיחוד שלא להצטרף לסימון". עם זאת הוא מציין כי לצד העשייה הרבה בתחום לאירופים נראה שהציבור בישראל מקבל את המהלך באדישות ועבור על כך לסדר היום.
לטעמו על הרחוב הישראלי להביע את מורת רוחו בפני האירופים בין אם בהפגנות מול שגרירויות של מדינות מחרימות, בין אם בהחרמה נגדית של מוצרים ובכל דרך שתוכיח שבישראל לא מקבלים את המהלך בהבנה ובאדישות. לדבריו ולהערכתו האירופים "מאוד רגישים למה שהציבור בארץ חושב עליהם" ולמחאות שכאלה תהיה השפעה.