טור עם (קצת) בשר

הפעם האחרונה שבה אכלתי בשר תעשייתי היתה ביום לידתו של בני הבכור.

האף שלי היה כמו תפוח אדמה אפוי ורותח, וכבר משבוע 37 הייתי כולי ׳מבושלת׳ כמו צ'ולנט.

בכל פעם שיצאתי מהבית פינו לי את הדרך ברחמים. 'את אפויה', 'את אפויה', שמעתי בלי הרף, רק שהבן שלי החליט שדווקא נעים להיות בתנור של אמא ולתפוח שם.

יומיים אחרי התאריך המשוער, במתקפת רעב וייאוש, הלכתי למקדונלדס בידיעה ברורה שמה שנכנס לאו דווקא יצא בדרך סימפטית. ואכן, כך היה. למען ההגינות, אני באמת חושבת שזה בגלל הצירים ולא בגלל ׳איכות׳ הבשר. 12 שנה עברו מאז, ובכל פעם שעולה באפי הריח המגרה ההוא, שהרי הם יודעים בדיוק מה להכניס לאוכל כדי שיגרה את כל החושים שלנו... אני זוכרת חסד נעורים למפגש המחודש עם ההמבורגר, ומוותרת על התענוג.

מהפך האוכל בביתי התרחש בזמן ההנקה של הבכור. הבנתי שיש מתאם ישיר בין מה שאני מכניסה לפה, ובין השקט – או נכון יותר לומר חוסר השקט – בבטן שלו. וכל הורה שחווה אחר צהריים של גזים עם תינוק צרחן, יודע ששום אוכל אינו שווה שעות מורטות עצבים של חוסר אונים הורי. התחלתי לחקור את העניין וללמוד עליו, ומאז נר ראשון של חנוכה לפני 12 שנה יצאו לגמלאות מהמטבח שלי אין סוף מוצרים, וכמה אחרים מצאו מקום של קבע בסעודות הבית. כיום – ואני כותבת את זה בצער – איני יכולה לעשות את רוב קניות המזון בסופר. מעברים שלמים נראים לי הזויים, מפוצצים בכמויות זבל הדנות עצמן לכף זכות, ומתכנות 'מזון', מהמילה 'מזין'; ואני נאלצת לעשות אי אילו השלמות בחנויות טבע. אבל בלב שלם אני יכולה להגיד שאני רואה ברכה בעמלי. הילדים אוהבים ירקות, עד שלעתים אני ממש צריכה לשכנע אותם לאכול משהו אחר. הם חולים פחות, טפו, והידע שלהם בתזונה בכלל מתחרה בידע של תזונאיות קופות החולים.

בלי בשר תעשייתי

המחקר על נפלאות הבשר התעשייתי לא הפתיע אותי. גם לא את ילדיי, המתרחקים כמו מאש ממעמד הקבנוס, המצחין מריחות לא טבעיים בעליל. למי שלא שמע על המחקר, להלן תקציר כללי: לאחרונה פורסמו תוצאות מחקר מקיף וארוך שנים שנערך בארצות הברית. המחקר מצא קשר ישיר בין אכילת בשר מתועש לסרטן. בגלל הכוח הפוליטי של תעשיית הבשר בארצות הברית, לא היה פשוט לפרסם את תוצאות המחקר ולהוציא הצהרה חד-משמעית של ארגון הבריאות האמריקני, אך לבסוף הצהיר הארגון שיש להוציא מהתפריט את הבשר התעשייתי בכלל, ואת ציפור נפשם של האמריקנים – הנקניקיות וההמבורגר – בפרט. על אף דשדוש ארגון הבריאות בעניין היו תוצאות המחקר כה חד-משמעיות, שלא נותר להם מנוס מלפרסם את ההצהרה. את עניין ההשמנה הם הניחו בצד, כי יש גבול ליכולת הפגיעה של האמריקנים בתעשיית הפאסט פוד שלהם.

במהלך השנים אני שומעת סיפורי זוועה של חברים עם המפגשים שלהם עם בשר תעשייתי. חברה אחת אושפזה בבית החולים אחרי שלקתה באלרגיה חריפה לפוספטים שבבשר, וחבר ילדות, שעבד במעדניות הבשר בסופר – ידיו כוסו אקזמה מחיתוך נקניקים למיניהם. מעורר תיאבון.

פחות חלבון

אני יכולה להמשיך בסיפורי האימה, אבל מאמינה שאנחנו נבונים ואחראים. שלא תבינו אותי לא נכון; איני לוחמנית בעניין. איני קוראת לכולם עכשיו להפוך לצמחונים ולטבעונים; אני ריאלית לחלוטין. אנחנו אוהבים בשר, אבל יכולים להפחית בכמויות ולעלות באיכות. ה-FDA קבע שיש לצרוך ארבעה גרמים חלבון לכל קילו שאנו שוקלים (חשבו כמה אנחנו אמורים לשקול, כדי להוריד סטייק אנטרקוט של 250 גרם. וזה לפני תוספת ביצים וגבינות). הפחתה של כמויות הבשר שאנחנו צורכים תיטיב עם הבריאות שלנו, שכן עודף חלבון בגוף גורם למחלות. הפחתת הכמויות תיטיב גם עם הכיס שלנו, כי בשר טרי או מעובד יקרים מאוד. כמובן שאיני מחשיבה במקרה הזה את הנקניקיות. אני מדברת על בשר, ולא על משהו המורכב בין השאר מציפורניים, עצמות ושומן.

איציק, הקצב שלי, הסביר לי שהפוספטים הם מלחים מיותרים ומאריכי ימים, שאינם קשורים כלל לענייני המלחת הבשר או לכשרות. וככלל, הוא אומר, הבשר המתועש מלא הכימיקלים, מקומו אינו בגוף שלנו. היצרנים מוסיפים תוספות כדי לנפח את משקל הבשר, להאריך את זמן המדף שלו, להעשירו בטעמים, לצבוע אותו ולהוסיף לו סוכרים – וכל אלו על חשבון הבריאות של כולנו. במבט פשוט בגב חבילת ההמבורגרים, הנקניקיות, הקבבים, הנקניקים, הקבנוס והפסטרמה המוכנים בסופר, אפשר למצוא – חוץ מהבשר והשומן – כמה רכיבים כימיים שממש עדיף שלא ייכנסו למערכת העיכול האנושית.

ההמבורגר של סבא

המתכון של ההמבורגר נקרא במשפחה 'ההמבורגר של סבא'. דוד קרמרמן, דוד שלי, הוא מאסטר ב'על האש'. המתכון הוא של דודתי קרן, עליה השלום, שהגריל היה אמנות של ממש אצלה במטבח.

קרן הייתה מלטפת את הבשר עם המרינדה. אני מערבבת אותה עם הבשר הטחון – דוד לחש לי בסוד שכך עשה מאחורי גבה.

שימו לב: מתכון זה אינו בריאותי, אבל הוא טעים אש וודאי שבריא יותר מהגרסה הקנויה!

אני צולה את ההמבורגרים על מחבת ביום שישי, ומניחה על כלי שני לסעודה השנייה בשבת. אני ממליצה להכין את הלחמניות מהבצק של החלות, כי לחמניות קנויות של המבורגר זה פח.

החומרים הדרושים:

1/2 קילו בשר טחון טרי

1/2 כוס יין אדום או מיץ קידוש

1/2 כוס רוטב סויה

1/2 כוס קטשופ

1 כף פפריקה מתוקה

1 כף פפריקה חריפה

מעט פלפל שחור

1/2 כוס שמן רגיל

7 שיני שום כתושות

אופן ההכנה:

לערבב הכול מלבד הבשר בכלי סגור הרמטית, לשמור במקרר. נשמר הרבה זמן!

להכנת ההמבורגר:

לקחת 1/2 קילו בשר טחון טרי.

להוסיף לבשר 3 כפות רוטב, לערבב ולעסות היטב לתוך הבשר.

ליצור מהבשר קציצות שטוחות.

לחמם היטב מחבת סטייקים, ולצלות את הקציצות משני הצדדים.

אם מכינים לשבת – להשאיר ורוד בפנים כדי שלא יתייבש לחלוטין על הפלטה.

ayakremerman@gmail.com