שירי שבת ונוסטלגיה | אלבום | אבי צליח אביהו מדינה סיפר לי שלשום (שלישי) שבאחת מהופעותיו הגדולות בניו זילנד הוא ביצע את הלהיט הגדול שלו, 'שבחי ירושלים', כשיר ההדרן. אחרי המופע הבחין במהומה מתקרבת אליו כאשר זקן עיראקי רץ לעברו זעוף וכעוס, בעוד חבריו הנבוכים מנסים לעצור בעדו. "איך אתה מעז?" הוא קרא אל מדינה. "אתה חיברת את הלחן הזה? שטויות! הסבתא שלי הייתה שרה את הלחן הזה עוד בעיראק לפני שבעים שנה!" "איך אתה מעז?" קרא אל עבר מדינה. "אתה חיברת את הלחן הזה? שטויות! סבתא שלי הייתה שרה 'שבחי' במנגינה הזו עוד בעיראק לפני שבעים שנה!". "ניסיתי להתגונן ולהסביר לו שעוד לא נולדתי אז ובטח שהלחן לא נולד, אבל הבנתי שאין עם מי לדבר ופשוט התחלתי לצחוק" אמר לי מדינה. כמו שבחי ירושלים, גם הלחנים של שלום לבן דודי, עזרני א-ל חי, שלום עליכם, אשמח בך ושמח בני נחשבים כבר כ'שירי נוסטלגיה' בני מאות שנים לכאורה, חרף צעירותם המלודיות (הזקן שבהם בן כשישים שנה), אולי בשל קדמוניותם של הטקסטים ואולי כחלק ממזימת הפיכתם לפופולריים, שהרי היום המוזיקה הנוסטלגית היא המוזיקה הכי מודרנית שיש. תשאלו את 'הפרויקט של רביבו', את 'אלירן אלבז מארח' ואת מבצעי עוד עשרות פרויקטים הנושבים באותו משב. אל הנושבים ברוח הישנה הצטרף לאחרונה אמן הבוזוקי והזמר העולה בקרקע המזרחית-דתית אבי צליח, שבא לחגיגה עם האלבום 'שירי שבת ונוסטלגיה'. שירים שכולם אוהבים - מה שנקרא ללכת על בטוח. בתפריט: לצד הפזמונים שאתם כבר מזמזמים מהלעיל, 'דחף' צליח עוד כמה שירים מהרפרטואר האישי שלו, ביניהם שיר על אִמו, שיר על אביו (שמוקדש, יחד עם כל האלבום לזכרו), שיר על הקדוש ברוך הוא – 'לך זה לא קשה' עם מילים קצת 'שירי שבת ונוסטלגיה' לא תזכה את יוצרהּ בכוכב מישלן, אבל האזנה אליו תזכה אתכם בארוחה טובה שתרצו לחזור עליה שוב ושוב מתמיהות בישירותן: "וכשאקרא אתה תשמע ותענה לי, לך זה לא קשה אז משלך תתן לי" (אבל ניחא, הלחן מצוין), וסוג של 'בונוס' בסוף האלבום – גרסת רגאיי לשיר הישראלי 'א-לוהים נתן לך במתנה' - עוף מוזר בין חבריו לאלבום הן בשל סגנונו והן בשל עיבודו. למרות שבדרך כלל אני איש שבעד בונוסים, במקרה דנן הייתי מוותר. קולו של צליח מרשים, נגינתו מהפנטת (ראוי לציין כי צליח מנגן בין היתר לאברהם פריד ולכוכבים נוספים), העיבודים כיפים וזורמים והסלסולים יוצאים מן הכלל. ההפקה קצת זולה, ההשקעה מינימלית יחסית לאלבומים אחרים וגם לא תמצאו את הפרויקט ב'חנויות המובחרות'. 'שירי שבת ונוסטלגיה' לא יזכה את יוצרהּ בכוכב מישלן, אבל האזנה אליו תזכה אתכם בארוחה טובה שתרצו לחזור עליה שוב ושוב. Appétit! קטנות יצא בח' ועין אשא מבטי | חדשיר | איל כהן פעם אחת פסע אמן מתחיל אל הבמה הגדולה וגיטרה בידו. הלך והלך עד שהגיע אל צומת דרכים. פגע בההוא ינוקא ושאלו – "אמור לי, מהי הדרך הקצרה ביותר לעלות אל הבמה ולעמוד מול זרקוריה?". ענה לו הינוקא – "ישנה דרך קצרה שהיא לא קל להיות 'פליט' ריאליטי. יעידו על כך אלף עדים ואיל כהן בהם. הרצון לפרוץ מעוור את הדרך ומסווה את קסם האנונימיות, עד שמתגעגעים אליה כבר אין דרך בחזרה. כרטיס לכיוון אחד ארוכה וישנה ארוכה שהיא קצרה". קפץ האמן אל הדרך הראשונה ונרשם לתכנית ריאליטי. טרם כילה פסיעתו והנה לעומתו שאגת אריות ומשחקי שועלים, ס.מ.סים מסנוורים ועיתונאים מכשילים, פיתויים ארסיים ואתגרים מאיימים, וכשהוא חבול, שרוט ומוכּר בכל סלון (שמחזיק טלוויזיה) בישראל, הגיע אל הבמה. והתמוטט. לא קל להיות 'פליט' ריאליטי. יעידו על כך אלף עדים ואיל כהן בהם. הרצון לפרוץ מעוור את הדרך ומסווה את קסם האנונימיות, עד שמתגעגעים אליה כבר אין דרך בחזרה. כרטיס לכיוון אחד. עברה תקופה מאז 'the voice', איל ירד למחתרת וכעת הוא חוזר להכות בברזל שכבר הספיק להתקרר והוא משחרר את 'אשא מבטי' – שיר ששר אל השכינה ואל אימא מפורשות, וכנראה אל עוד כמה דברים שהוא לא מספר לנו עליהם. בקול העדין, בענוות צלילים ובח' וע' שאי אפשר לפספס – איל מצליח לפתוח את דרכו החדשה, זו הארוכה שהיא קצרה, בצורה כובשת. ואם טרם נגעה בכם תמימותו היפה, גלגלו למטה בעמוד הסרטון ביוטיוב עד שתגיעו לאחת התגובות. על החתום – דרורה כהן: "איל מאד מרגש בשירתו. הוא תמיד נגע בי כילד ברגישותו ובצניעותו. גם השירה שלו והחיפוש פנימה עמוק בנשמתו, מאד מאפיינים אותו. לכן הוא נוגע בכל מי ששומע אותו", והיא מוסיפה: "אני מנסה להיות אובייקטיבית. לא בטוח שאני יכולה כי אני אמו". נכון כובש? מעלה באוב לסיום, פסיכולוגיה של שיכורים, יצרים, צמרמורות, חשק ושקר. הכל בגלל בקבוק יין אדום אחד לחבר שלי, דני שטג, מגיע מזל טוב. הוא חוגג היום יום הולדת. ואם לא זכיתם להכיר את האיש המופלא הזה מקרוב, הנה הצצה אל תוככי נשמתו של דני, פחות עשרים שנה. פסיכולוגיה של שיכורים, יצרים, צמרמורות, חשק ושקר. הכל בגלל בקבוק יין אדום אחד. לחיים דני! --- מתוך מגזין ערוץ 7