"תנא, מאה ועשרים זקנים ובהם כמה נביאים תיקנו שמונה עשרה ברכות על הסדר" (מסכת מגילה דף יז, ע"ב).
אם נבין יותר מדוע נבחרו דווקא הברכות הללו לתפילת 'שמונה עשרה' ומה סוד הרצף שלהן, יקל עלינו לכוון בהן טוב יותר.
הגמרא מסבירה כיצד בכל תפילה אנו עוברים בעצם מסע. מסע בעולם הרצון והחלום אל הגאולה. מסע שמתחיל כאן ועכשיו ומטפס שלב אחרי שלב ואנחנו חלק ממנו.
השלב הראשון של המסע הוא העמידה נוכח ה' - בזכות היותנו בני האבות יש לנו הזכות והיכולת לתת לה' כבוד (גבורות) ולהתקשר לקדושתו. אלו שלוש הברכות הראשונות - אבות גבורות וקדושה.
הצטרפנו יחד עם הקב"ה לטיול המופלא במחוזות הכי מושלמים. בוודאי קירבנו קצת יותר את עצמנו ואת העולם לשם.
כאשר אדם מתקדש, סולם הערכים שלו מוצב נכון יותר והוא יודע להבחין בין עיקר לטפל. זו ברכת החכמה והבינה להבחין בין טוב לרע. לאחר שקיבלנו דעת ופרופורציות נכונות, הגיע הזמן לעשות סדר בחיים. זו התשובה. לאחר התשובה מגיעה הסליחה המרפאה גם את תחלואי העבר. דעת – תשובה - סליחה.
לאחר הניקיון של הסליחה מגיעה הברכה השביעית שעוסקת בגאולה. לא מדובר כאן בגאולה השלמה שהרי עדיין לא הגענו לירושלים, מדובר בגאולת הנפש - "קרבה אל נפשי גאלה". הגמרא מסבירה שמדובר בגאולה שהיא הצלה מהצרות כדוגמת 'מפקיעי השערים'. אלו אותם שמנצלים את העניים וסוחטים מהם את מעט פרנסתם כדי להתעשר עוד ועוד. זו גאולה מקטנות הדעת ועליבות הנפש.
מתוך הגאולה הזו מגיעה הברכה השמינית, הרפואה, כמו המילה שהיא ביום השמיני. המילה מסירה את העורלה והרפואה מסירה את הרשעות והמידות המקולקלות המעכירות את הלב הרוחני והגשמי.
מתוך כך מגיעה ברכת השנים. לא מדובר בבקשה למתנת שמים בלבד. הברכה ביבולי השדה קשורה להגינות של השוק. כך אמר דוד המלך - "שבור זרוע רשע ותן שובע בעולם". העולם מתברך בגשם בעקבות הניקיון המוסרי של בני האדם שנגאלו ונרפאו בשתי הברכות הקודמות.
המסע ממשיך באופן טבעי לקיבוץ הגלויות. כאשר האנשים ישרים והגונים הארץ נותנת פירותיה ומתוך כך כל ישראל בכל העולם חפצים לשוב לארץ המבורכת שלהם. קיבוץ הגלויות מגיע יחד עם ברכת השנים.
כיוון שנתקבצו הגלויות יש לעשות סדר עם אלו שלא מתאימים למצב הרוחני הגבוה של עם ישראל בארצו. נזכור שאנו כבר מאמינים בה', משבחים ומקדשים אותו, זכינו לבינה ולתשובה, לסליחה ולגאולה מהצרות. כבר זכינו לאנשים הגונים ולברכה בארץ וביבולה. כעת יבואו השופטים ויבררו מי מאתנו הם הפושעים והמינים שאינם מאמינים בה' ובתורתו.
בזכות הבירור הזה קרן הצדיקים מתרוממת להיות דוגמה ומופת ויחד אִתם גם הגרים הצדיקים המשמשים דוגמה לכל העולם - "על הצדיקים ועל החסידים ועל גרי הצדק". מקומם הטבעי של הצדיקים הללו הוא ירושלים ומשם הם משפיעים על העולם כולו דרך של תורה ישרה ברורה ונעימה.
כיוון שירושלים תופסת את מקומה כמשכן של בקשת ה' לכל העולם, מגיע הצורך למלך צדיק שיוביל את ירושלים לכל מה שהיא מסוגלת - "וכיסא דוד עבדך מהרה לתוכה תכין".
כיוון שדוד המלך הגיע לירושלים נפתחו שערי התפילה - "שמע קולנו ה' אלוקינו וקבל ברחמים את תפילתנו". כיוון שנפתחו שערי התפילה מגיעה עבודת הקרבנות שהיא שדרוג עצום של התפילה. זו ברכת "והשב את העבודה לדביר ביתך".
בשלב הזה אנחנו עוצמים את עינינו ורואים כבר את ירושלים מלאה בצדיקים ובראשם עמוד התפילה דוד המלך, כולם מרוכזים סביב עבודת המקדש המהווה שיא של קרבת אלוקים. מתוכנו פורצת השתחוויה לקב"ה כמו בבית המקדש - "ותחזינה עינינו - מודים אנחנו לך". בפינו אנו נושאים את העבודה העיקרית של בית המקדש - עבודת התודה. להודות להלל ולשבח את ה' בבית מקדשו הם עיקר המדרגה של קרבת ה' וכך נאמר בתהלים - "זובח תודה יכבדנני".
העבודה החשובה הזו של התודה מזכה אותנו בברכת הכהנים. מתוך הברכה אנו זוכים לשלמות פנימית של כל כוחות החיים שלנו וממילא בכל עם ישראל ובכל העולם. כל זה בזכות הארת הפנים של ברכת ה', בזכותה יש ברכה מושלמת של שלום.
לאחר המסע המופלא הזה של התפילה אנו פותחים שוב את העיניים ורואים את המציאות. גם אם קיים פער, אנחנו כבר היינו שם. הצטרפנו יחד עם הקב"ה לטיול המופלא במחוזות הכי מושלמים. בוודאי קירבנו קצת יותר את עצמנו ואת העולם לשם. כעת נותר רק לראות כיצד נוכל אנחנו לעשות את הצעד הבא לכיוון הזה שבו ביקרנו ואליו אנחנו שייכים.
התחברתם? הצטרפו עכשיו למנויי "מקום בעולם",
מגזין הנוער של עולם קטן. לדפדוף בגליון לדוגמא לחצו כאן