בשבוע הבא יועלו להצבעה בקריאה שנייה ושלישית תיקוני חוק הגיוס וביומן ערוץ 7 שוחחנו עם חבר הכנסת אלעזר שטרן, מגדולי הנאבקים בתיקוני החקיקה החדשים, על גולת הכותרת שמכעיסה אותו כל כך בחוק זה.
את השיחה עם חבר הכנסת שטרן פתחנו בסוגיה אחרת, סוגיית הוצאתו אל מחוץ לחוק של הפלג הצפוני בתנועה האסלאמית. שטרן המצדד במהלך בו נקטה מערכת הביטחון בהוראת הדרג המדיני אומר כי ישנם מצבים שבהם "דמוקרטיה צריכה להגן על עצמה. יש כאן התנגשות של ערכים בין חופש הפרט והבעת הדעה וכל מה שקשור בדמוקרטיה כערך, לבין הצורך של המדינה להתקיים".
שטרן מדגיש כי כמי שחי בארץ יש לאנשי הפלג אפשרות להפגין ולא להסכים גם באופן קיצוני, אבל כשפועלים לפירוק המדינה אני חושב שצריך להוציא אותם ממסגרת החוק".
ומכאן נסובה השיחה עם חבר הכנסת שטרן לסוגיית הגיוס. שטרן התבקש לשים את האצבע על הנקודה הכואבת ביותר מבחינתו בתיקון החקיקה המוצע כעת ולדבריו "הנקודה הכי כואבת היא בהשנאת היהדות על רוב מוחלט של הציבור בישראל.
''זו שרשרת של חוקים, ולא יהיה נעים לחברים שלנו ב'בית היהודי' אבל זה הולך עם חוק הגיור יחד וכל מה שנועד לסדר את היחסים, להנמיך חומות ולהנמיך להבות. אין להם שום נפקא מינא לדינא.
במתכונתו הנוכחית של החוק הם היו צריכים לומר עליו הלל ואת זה גם רוב הח"כים החרדים יודעים
''זה לא פוגע במצב הקיים חוץ מזה שזה קצת עושה סדקים בחומה סביב הקהל השבוי שלהם, שלא ישרת ולא יעבוד ולא ישרת, שיהיה תלוי בפוליטיקאים לצורכי קבלת מענקים ותגמולים ויצביעו בשבילם, ופתאום בא חוק שלא נוגע ולא מגרד את עולם התורה והמדינה שקטה ואין הפגנות נגד העולם החרדי, ואז זה לא טוב כי אם אין הפגנות כאלה, מה נעשה אנחנו הפוליטיקאים החרדים? הרי במתכונתו הנוכחית של החוק הם היו צריכים לומר עליו הלל ואת זה גם רוב הח"כים החרדים יודעים".
שטרן בורח שלא לומר מי מהח"כים החרדים מתבטא בפניו ברוח זו, אך לדבריו הח"כים החרדים עצמם אומרים את הדברים בפיהם. כשהוא נשאל מה אמר לו ח"כ עלום כלשהו הוא מצטט את דבריו: 'לא מבין מה רוצים החברים שלי'. גם אותם ח"כים מיישרים קו עם המאבק בחוק הגיוס, אומר שטרן ומיד מוסיף כי זה לא רק הם אלא "גם בוגי ואיילת שקד מיישרים קו. זו הטרגדיה. הם מייצרים קו גם עם אורן חזן. כך זה בקואליציה של 61. מיישרים קו עם כולם העיקר לשמור על הכסא וזה מתחיל בראש הממשלה ועד אחרון השותפים".
לדבריו האג'נדה המשתנה עם חילופי הקדנציות מחייבת מפלגות כמו 'הבית היהודי' לומר טיעונים דומים גם על חוק הגיור. "בסוף יש כאן מסכת של הרחקת היהדות מהעם בישראל וצביעת היהדות בצבעים חרדים קיצוניים. חוק הגיור במתכונתו שלפני השינוי הוא ויתור עצום לקהל החרדי.
''בהצגה שלהם הם גם אמרו שכתוב שלימוד תורה זו עברה פלילית, אבל הרי אין את המילה סנקציה ואין את המונח פלילי. זה מאותו בית מדרש מסית שרוצה לשמור את הציבור החרדי נבדל, מוסת, עני, מרמה את עצמו ואת המדינה. הרי אנחנו יודעים שהמכסות הן לא אפילו חצי מהמשתמטים ואם איש לא שומע אותנו אומר שאם זה מגיע ל-15 אחוז זה הרבה".
חבר הכנסת שטרן נשאל אם כדבריו ההבדל הוא לא משמעותי כל כך והדבר המטריד אותו הוא רק השנאת היהדות על החברה בישראל, אולי נכון היה להפחית את להבות ההתנגדות ולאפשר לתיקונים לעבור וממילא השנאה תרד. שטרן תוהה בתגובה כמה גלולות מרות יש עוד לבלוע בזו אחר זו, "ובסוף מה נגיד לילדים שכן הולכים לשרת? מה נסביר להם? למה נתנו את הסוכרייה הזו לחרדים שמגייסים רק 3200 מהם?".
ומה באשר לטענתו של שר הביטחון ולפיה השיח המתלהם מרחיק את הציבור החרדי מגיוס והשתלבות בחברה הישראלית? שטרן קובע כי "זה שקר. החרדים מתגייסים יותר ויותר. מה המציאו? כיוון שאנחנו יודעים לספור כמות ולראות שמתגייסים יותר אז הם אומרים שקצב הגידול קטן. כשעבר החוק אמרו שאף אחד לא יתגייס. עכשיו כשמתגייסים אומרים יותר שהקצב בהסתכלות על שש שנים יורד".
לדבריו שר הביטחון יעלון "מתגמש במקומות שאסור לו לעשות זאת. בשלב מסוים קיבלתי את מה ששר הביטחון אמר פעם, אבל יש כאן עוד ציבור שצריך לתת לו דין וחשבון. הפשרה הזו כואבת ולצערי לשר הביטחון אסור היה לתמוך בה.
''אני לא אומר שהוא מוכר את הצבא בשביל פוליטיקה, אני מאוד מעריך את שר הביטחון. אני חשוב שהוא שר ביטחון מצוין, אבל בעניין הזה הוא טועה טעות חמורה".
את דבריו קושר חבר הכנסת שטרן לשינויים בחוק הגיור שגם אותו הוא רואה ככניעה לציבור החרדי. "ברור לכולם שבמה שקורה עכשיו בשל הכניעה לחרדים אנחנו מגבירים את ההתבוללות כאן. היה לי רוב לחוק בממשלה הקודמת. נתניהו ובנט כמעט התחננו שאוותר לחוק ואסכים להחלטת ממשלה.
''אמרתי להם שבשנייה הם יבטלו אחרי שהחרדים ייכנסו. אמרו לי 'מה פתאום' וויתרתי. מאותו בית מדרש שבו בשתיים בלילה מבינים שכל ממזר מלך וכל אחד מקבל מה שהוא רוצה – ביטול חוקים, כספים לכל ח"כ, גיור וגיוס ועוד תמורת רווח של כורסא בתיק כזה או אחר".
בעקבות דבריו הנחרצים הללו נשאל חבר הכנסת שטרן מדוע הוא אינו מתייחס באותו אופן לפטור מגיוס של האזרחים הערבים. "אני בעד גיוס של ערבים, של מי שרוצה", הוא פותח בתשובתו וכשהוא נשאל כיצד פתאום נהפכו הדברים לגמישים בעיניו כאשר מדובר באוכלוסייה הערבית הוא משיב שאכן "יש דברים שנעשים לאט לאט. אני יכול להבין ולהיות סובלן לגבי הערבים שלא רוצים להתגייס כי חלק מהמשפחות שלהם בצד השני, על הכוונת ולכן צריך לעשות יותר לשירות לאומי".
"אני חושב שלא כדאי, גם לך וגם לי, שנשווה את החרדים לערבים בהקשרי השירות וההגנה על הארץ", אומר שטרן וכשהוא נשאל אם אין מקום לקשירת שני המגזרים הללו בהתייחס לנוקשות היחס אליהם, הוא משיב ואומר כי "לא זו הבעיה, וזה לא טוב לאף אחד מאיתנו, לא למדינה, לא לחרדים ולא לערבים שנחשוב שזה אותו דבר כי אז נשאל למה אתה יכול להביא את בת הדודה שלך מניו יורק והחייל שלוחם איתך כתף אל כתף לא יכול להביא את סבתו מעזה או מניו יורק. למה? המדינה הזו היא בית לאומי לעם היהודי שמתייחסת בשוויון זכויות אבל זה לא מלא וגם חוק הגיוס הנוכחי הוא לא שוויוני. הוא הרבה יותר מוטה לטובת הציבור החרדי על חשבון הציבור המשרת".
עוד נשאל חבר הכנסת שטרן אם דבריו של חבר הכנסת מוזס המשווים בין חוק הגיוס לימי הצאר וחיוב היהודים להקצות מספר גולגלות לשירותו, האם דברים אלה אינם מלמדים על קושי עמוק הרבה יותר עבור החרדים מול סוגיית הגיוס. "הלוואי שח"כ מוזס היה מאמין למה שהוא אומר. הוא גם צרח שם 'רוששתם אותנו', מי רושש אותו? נתנו לו פחות מהעטינים? מישהו הפריע לו לצאת לעבוד? מי רושש אותו? זה פוגע בציבור החרדי. הם באמת האחים שלנו".
באשר ליכולת לייצר גשר בין המגזרים הוא אומר: "יש הרבה יותר מחבר ממפריד בינינו לבין הציבור החרדי. השוויון בנטל מפריע גם בתוך הציונות הדתית. אנשים לא שלמים עם זה. בשכונה שבה אני גדלתי לא קיבלנו את זה שלא כולם מתגייסים, אבל אנחנו יודעים שאף פעם לא היה בעולם היהודי, גם לא בתפוצות מצב שבו כולם לומדים בישיבה. מבחינה מנטאלית לימודית ושכלית אין דבר כזה ששכונה שלמה כולם מסוגלים להמית את עצמם באוהלה של תורה".