על השתיקה

״אם אין לך משהו טוב להגיד, תשתקי״ הוא ספר מאת דבורה עומר. אני זוכרת אותו מסתובב בביתה של אימי, שולח מסר ברור לאחותי ולי מבעד לכריכתו הפרחונית.

לא שטרחתי אי פעם לקרוא אותו. הספוילר על הכריכה הספיק. בכל מקרה, המסר הובן. אז. וגם בתקופה האחרונה הוא חוזר למחשבותיי.

לפני שנה לקחתי על עצמי ללמוד הלכות לשון הרע. שיעור קצר שנשלח למייל בכל יום, ותוך שנה עושים סיום מסכת. נשמע קל ופשוט. אחרי חודשיים של לנסות להבין במה השיעור של היום שונה מזה של אתמול, הבנתי את הפואנטה, שדומה שתי טיפות דיו לזו שבספרה של עומר: פשוט לא לדבר. כמעט בכלל. על אף אחד, ועל שום דבר. ברמה של כמעט בלתי אפשרי. לי בפרט ולנשים, במבנה האישיותי, בכלל.

כבר כמה שבועות שהשם יתברך מלמד אותי מה זה לשון הרע. אולי כי הפסקתי לפתוח את המיילים של השיעורים. מכל מקום, אבינו מלכנו מעביר לי רמזים עבים לשתוק. באופן טוטאלי. לא לשון הרע אבל גם לא לשון הטוב. רק מצער שאני קשת למידה. קרו לי כמה מקרים, שהכוונות שלי היו הכי טובות, ועדיין יצאה קטסטרופה תחת ידי. מכירים את המשפט האלמותי של המנחמים,"באתי לחזק ויצאתי מחוזק"? אז באתי לפרגן ויצאתי פח. זה היה בומרנג אמיתי שהשאיר אותי פעורת פה. או במקרה שלי נכון לומר סתומת פה.

אני כמובן לא יכולה לפרט על מה מדובר, אבל אני יכולה להבטיח שבאתי בלב אוהב. מנסה לעזור, לגשר ולפרגן. והתגלגל העניין, שכשניסיתי לעזור חטפתי על זה. עם מי שניסיתי לנהל שיחת גישור להבנה הדדית טובה יותר - השתמשתי במילים שנראו לי הגיוניות, ולהם הרגישו כמו פומפיה. ומי שרציתי לפרגן לו - הרגיש שעשיתי לו שיימינג. בקיצור, האוכל של שבת היה מתובל בדמעות. הרבה דמעות. לא מבינה מה אני אמורה ללמוד. אני מקווה שזה לא לסתום לחלוטין את פי, כי השם ברא בריאה פטפטנית.

לפני הוויפאסנה

כמה משפטים יהודיים יש על שתיקה. הייתי צריכה ללמוד מהם. לקלוט את הרמזים הדקים שהם מפזרים בפשטות שלהם, כלאחר יד, ובעצם הם הכל.

"ישמע בזיונו ידום וישתוק" - רבי נחמן אומר שזו כל מטרת התשובה. דווקא את זה אני מצליחה לפעמים ליישם. אבל מה קורה שזה לא הבזיון שלי? כשמדובר על בזיון אדם האהוב לי, או גדול מכך, בזיונו של השם? גם פה אני אמורה לשתוק? או אולי לצעוק? אבל הקנאה שירשתי מפנחס חזקה ממני. וכשעולבים בו יתברך, בא לי לשפד מישהו. מטפורית כמובן.

"ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה" הוא משפט שסלל דרך לתורות המזרח. נתן כלי עבודה לכל הגורואים, שנתפסים כבעלי מידות יוצאות דופן בזכות השתיקה. כמה ניו אייג׳ נחשבים אותם הודים מסוקלי רגליים היושבים במדיטציה. אבל מה זה קשור ליהדות?! וכל הוויפאסנות למיניהן, סדנאות השתיקה, שמכניסות את האדם פנימה, לגילוי וריפוי עצמי, על ידי בלימת הפה, ועל הדרך עושות קופה לא רעה. ואז באו פרויד ויונג, עשו העתק הדבק, ונתנו תרגילי שתיקה לפציינטים. כל אלו הם חיקוי זול במקרה הטוב.

אם השתיקות

אבל שתיקת השתיקות היא זו של רחל אמנו. אוי, כמה אני רחוקה, אמאל'ה. השתיקה, ביום שהיה אמור להיות יום חתונתה עם יעקב, נקראת בתורה ויתור. היא ויתרה ללאה, לא רצתה לבייש אותה מתחת לחופה. השתיקה שלה היתה מתנת חתונה לאחותה, ומסתבר שלעם היהודי בכלל. השתיקה היתה ויתור מתוך אהבה. שתיקה מתוך ענווה, שנובעת מאמונה שלמה בהנהגתו יתברך. ויתור מהשורש י.ת.ר. והפלא הוא שמאותו השורש היא קיבלה יותר. היא היתה האהובה.

אם יש משהו שונה בתכלית השוני משתיקתה של רחל, זו התפיסה החילונית בה התחנכתי. למדתי שתמיד אני צריכה להגיד את דעותיי ומחשבותיי, לרכוב על דגל האמת. לדבר, להשפיע. לענות בחזרה. לא להישאר חייבת. ולא נורא אם מישהו נדרס בדרך. כמה מלאות עצמית. כמה מעט מקום משאירים להשם לנהל את העניינים. קשה לי השינוי התפיסתי.

כמה מילים כתבתי כדי לומר בפשטות - תשתקי. והשם יעשה את השאר.

טוב, אם לא לדבר, אז כנראה שהפה נועד כדי לאכול.

הטור של שבוע שעבר על הבשר עשה גלים וקיבלתי הרבה תגובות. להבריא מטבחים זה נושא יקר לליבי, אז אני ממשיכה לתת מתכונים ביתיים פשוטים שהם תחליף לאוכל התעשייתי. הכי פשוט בעולם. והכי טעים.

לעוף על זה:

עוף מטוגן בתנור

החומרים הדרושים:

פולקע של עוף - כמה שבני הבית יאכלו.

ביצה

מלח

פירורי לחם

שמן או תרסיס שמן.

אופן ההכנה:

לשטוף את העוף. לקחת מטלית חד פעמית, לתפוס את העור ולהוריד אותו מהרגל. הנבהלים יכולים לבקש מהקצב להוריד את העור.

לערבב את הביצה על מעט מלח בקערה.

לטבול את העוף ולהוציא.

ולעטוף בפירורי לחם, ממש כמו שניצל.

להניח בתבנית נייר אפייה. לרסס בשמן או לשפוך כף שמן על הנייר ולמרוח על כל הנייר.

להניח את השניצלים ולרסס מעל שוב מעט שמן.

להכניס לתנור מחומם עם טורבו. 220 מעלות ל-10 דקות. ולהוריד ל-180 מעלות לפחות לעוד 15 דקות. לבדוק אם העוף מוכן ואז להוציא. להיזהר שלא יתייבש. מעולה לסעודה שנייה ולילדים שמתקשים לשבת על הכיסא.

ayakremerman@gmail.com