הרב אורי שרקי
הרב אורי שרקיללא קרדיט צילום

אירופה נתונה בליבו של המאבק המתחולל בין האסלאם לבין תרבות המערב.

דברים פשוטים אלה מודחקים מהשיח הציבורי.

במקום לדבר על האמת הגלויה כל כך, מעדיפים לדבר על גל של טרור רצחני, תוך כדי הדגשה שאין לזהות את האסלאם כאויב. כמו כל מחלה, כל זמן שבורחים מלהגדיר אותה כפי שהיא, היא לא תירפא.

מובן מאליו שהצעדים הראשונים שיש לנקוט במצב של התקפה הם לפעול למען הביטחון האישי המיידי של האזרחים בכל הכלים המשטרתיים והחשאיים העומדים לרשותן של המדינות. אבל פעולת העומק לטווח ארוך צריכה לכלול את הרמת הכפפה הערכית העומדת בבסיס הטענה המוסלמית.

אירופה ירשה מהפילוסופיה היוונית את העמדת האדם במרכז היש, בפרט על ידי המשטר הדמוקרטי-ליברלי, והעמדת האמונה הדתית בפריפריה. מול עמדה זו ממש ניצב האסלאם, הטוען למרכזיות הא-ל ולהעמדת האדם בשולי היש. עמדה זו אינה מכירה בלגיטימיות של המשטר הדמוקרטי ובשלטונה של התבונה. אלה נחשבים בעיניה כגידוף. משום כך אין סיכוי למדיניות ההטמעה של המהגרים המוסלמים במרחב התרבותי האירופי, כפי שהונהג בזמנו באירופה כלפי גלי הגירה אחרים. עבור האסלאם, אירופה היא זירת כיבוש, איטי או מהיר, שקט או אלים. זו האמת שעל בסיס הכרתה ניתן למצוא פתרון למצוקותיה של אירופה.

יתכן שראוי לאירופה ולעולם המוסלמי כאחד להרהר ביצירתה של עמדה שלישית, זו של היהדות, המעמידה במרכז את הדיאלוג בין הבורא לנברא. ההקשבה לקולה של תורת משה הממליכה את ה' לא על עבדים כנועים, כי אם על ההכרה החופשית של האדם, עשויה להביא לפיוס בין שני העולמות ולתיקון העולם.

הרב אורי שרקי