החזן של סטרייסנד ושפילברג – טור מוזיקה שבועי

אמנות התפילה | אלבום | נתנאל הרשטיק

יעקב פרנקפורט היה כנראה היהודי הראשון שהתיישב בלוס אנג'לס. בשנת 1841 הגיע אל העיירה הנידחת בסוף מערב ארצות הברית שעדיין נשאה את שמה המקורי "העיר של גבירתנו מלכת המלאכים". חמש שנים מאוחר יותר הונף הדגל האמריקאי בעיר ובשנת 1850 נרשמו בכל קליפורניה שישה יהודים.

בין הידוענים שפוקדים את המקום ניתן למנות את הבמאי האגדי סטיבן שפילברג, הזמרת ברברה סטרייסנד, מפיק העל ראסל סימונס והמלחין מרווין המליש. כמו כן, מארח בית הכנסת לאירועים מיוחדים את מיטב אנשי הציבור ואושיות התרבות בעולם, ביניהם משפחת קלינטון, הזמר מתיסיהו, וגם - הרבנים הראשיים לישראל, בנימין נתניהו, משה יעלון והרשימה ארוכה
מאז הנוכחות היהודית באזור כולו התרחבה ועל פי הערכות חיים כיום בין חצי מיליון לכשש מאות אלף יהודים בלוס אנג'לס, כעשרה אחוזים מכלל יהודי ארצות הברית. לא בכדי הרובע המפורסם של העיר, הוליווד, שופע בכוכבים ומובילי תרבות עולמיים יהודים.

מי שמכיר מקרוב את 'היהודים של הוליווד' הוא החזן נתנאל הרשטיק, מי שמשמש כחזנה של קהילת 'המפטון סינגוג' היוקרתית שבניו יורק. שם מקצועיותו עשה לו כנפיים אל הקהילה היישר מבית הכנסת הגדול בירושלים, שם שימש כחזן לצד אביו, החזן נפתלי הרשטיק.

בקהילה, הנחשבת מהנוצצות בעולם ושוכנת למרגלות עיירת הנופש ווסת'המפטון, באים להתפלל ידוענים מהצמרת הפילנתרופית היהודית של ניו יורק. בין הידוענים שפוקדים את המקום ניתן למנות את הבמאי האגדי סטיבן שפילברג, הזמרת ברברה סטרייסנד, מפיק העל ראסל סימונס והמלחין מרווין המליש. כמו כן, מארח בית הכנסת לאירועים מיוחדים את מיטב אנשי הציבור ואושיות התרבות בעולם, ביניהם משפחת קלינטון, הזמר מתיסיהו, וגם - הרבנים הראשיים לישראל, בנימין נתניהו, משה יעלון והרשימה ארוכה.

סיפורים רבים נסובים על הקהילה. בין היתר דווח במגזין 'וול-סטריט ג'ורנל' על קידושי הבוטיק שנערכים במקום מידי שבת ושעלותם מגיעה לעשרות אלפי דולרים. בכלל, המקום משדר ססגוניות ופתיחות רבה. "הקהילה שלנו מאוד צבעונית ומודרנית" מספר נתנאל ל'מגזין ערוץ 7' ומסייג תכף את דבריו, "אנו מקפידים על כל המנהגים האורתודוקסיים: לא תמצאו אצלנו נשים שקוראות או עולות לתורה וכלי נגינה בתפילות. מה שכן, המקום מנוהל בצורה שוויונית כשעזרת הנשים ממוקמת לצד זו של הגברים עם מחיצה המפרידה בין הצדדים. על פי גדרי ההלכה".

הרשטיק מוסיף אנקדוטה מעניינת: "בקדושת מוסף באחת מתפילות הימים הנוראים, השתמשתי בנעימת הסרט 'רשימת שינדלר' לכבודו של שפילברג שנכח במקום. אחרי התפילה, ניגש אלי סטיבן בצניעותו, הודה לי באופן אישי וסיפר שזה גרם לו להתרגשות רבה". "אני חושב שההישג הגדול שלנו" אומר הרשטיק, "הוא העובדה שמרבית המתפללים אצלנו לא דתיים כלל או רפורמים וקונסרבטיבים לשעבר, ועם הזמן, ובזכות האווירה וקירוב הלבבות, הם הולכים, מתקרבים ומתחזקים. זה דבר נפלא בעיני".

וכעת – למוזיקה.

השבוע השיק הרשטיק את אלבומו השלישי הנושא את השם היומרני משהו, 'אמנות התפילה', שבו השתתפו, על פי
האלבום מקצועי מאוד, מהודק הדק היטב, המלודיות סוחפות, העיבודים קסומים והאווירה הקלאסית מעוררת השתאות. חזנותו של הרשטיק מפליאה באיכותה ונאמנת לכללי החזנות מבלי להתחסד אל פנים חדשות מוזיקלית
הקומוניקט, כשמונים מוזיקאים מובילים.

האלבום מקצועי מאוד, מהודק הדק היטב, המלודיות סוחפות, העיבודים קסומים והאווירה הקלאסית מעוררת השתאות. חזנותו של הרשטיק מפליאה באיכותה ונאמנת לכללי החזנות מבלי להתחסד אל פנים חדשות מוזיקלית.

רוב קטעי האלבום נעים בין קאברים לקטעי חזנות ידועים של יוסל'ה רוזנבלט ('ושמרו' - יצירה אבודה שנתגלתה לאחרונה בין כתביו של רוזנבלט והוקלטה כאן לראשונה), 'תניא' המפורסם של יוסי גרין ומלחינים נוספים מהשורה הראשונה של החזנות האשכנזית הקלאסית, לצד קטעים מפתיעים כמו ביצוע ווקאלי להבדלה בלחן מודז'יץ בשיתוף להקת 'המכביטס', שירה של רחל המשוררת 'ואולי לא היו הדברים מעולם' בעיבוד קונצרטי ולחן מקורי להרשטיק ביצירה 'זרעא חיא'.

אז אם בשובר הקופות הקרוב של שפילברג תשמעו את 'שאו שערים ראשיכם' בפס הקול, אל תופתעו מידי.

קטנות

ילדים זה שמחה

בוא ונצא | חדשיר | יוחאי בן אב"י

המרכבה המוזיקלית של בן אב"י דוהרת אחורה. כשהוא בן שלושים ושמונה וארבע שנים אחרי אלבום הבכורה 'שעה ברחוב הגליל', מוציא הזמר את הפזמון לפשטות ושר "בוא ונצא, נצלול, נקטוף חיוך ודשא, יש עוד המון יַלדוּת, גם אם אבד הזמן".

הוא דוהר אל העבר בלחן זוהר מחן, אוסף בדרך משפטים וזיכרונות ילדוּת ושר בתמימות האופיינית לו
הוא דוהר אל העבר בלחן זוהר מחן, אוסף בדרך משפטים וזיכרונות ילדוּת ושר בתמימות האופיינית לו. את הנסיעה מלווה לכל אורכה הסקסופוניסט מתן בן זהב בעיבוד שקצת מזכיר את סגנונו של דניאל זמיר, אולי בשל העובדה כי בן אב"י בוגר בית הספר למוזיקה 'מזמור', בו משמש זמיר כמנהל אקדמי.

לאנשים שרוצים להיזכר בימים השמחים של פעם, לאלו שאיך שואל אותם בן אב"י: "מתי שיחקת בכדור, ולא בשביל הילד?"

בואו לשחק.

מעלה באוב

לסיום,

עולם הפיוט הוא ארון של מגרות ומדפים, כמעט ואין מציאות שבה קיימים פיוטים שהם 'סתם' פיוטים. הם חייבים להיות חלק מקבוצה מסוימת, חלקם פיוטים לאירועי מעגל החיים – ברית מילה, הולדת הבת, בר מצווה, חתונה או ל"ע אבל, חלקם
מימי היותי בחור ישיבה צעיר בשבּתי הראשונה בחדר האוכל של הישיבה, אזרתי אומץ והתחלתי לשיר לצד חבריי האשכנזים את 'להתענג בתענוגים' בשבת בבוקר. תכף הושתקתי בזעף ובקביעה כי "'מה ידידות' זה של הערב"
מושרים במעגל השנה – שבת, חגים, צומות וחלקם באים להודות על הנס, להיות רשות לתפילה או חלק מהתפילה, לעתים.

הגדילו לעשות מיעוטם וביקשו להיאמר רק בסעודת הבוקר או הערב של השבת. אני עצמי חוויתי זאת מימי היותי בחור צעיר בשבּתי הראשונה בחדר האוכל הישיבתי, כאשר אזרתי אומץ והתחלתי לשיר לצד חבריי האשכנזים את 'להתענג בתענוגים' בשבת בבוקר. תכף הושתקתי בזעף ובקביעה כי "'מה ידידות' זה של הערב". מאז לא העזתי שוב.

השבת, פרשת ויצא, בא זמנו של 'ידידי רועי מקימי' – פיוטו של רבי ישראל נג'ארה הנושא את האזהרה 'פיוט לשבת ויצא' בראשו בשל הפסוק החותם: "רחל באה עם הצאן".

ביצועו הכבד של משה חבושה, כולל פתיחה למילים 'יהב חכמתא לחכימין' מתוך ספר דניאל במקאם הסופר-כבד - 'צבא'. אל תגידו שלא הזהרתי.

---

מתוך מגזין ערוץ 7