החלטת הממשלה מאתמול (ראשון) להקים חמישה יישובים קהילתיים חדשים בנגב, שצפויה כעת לעבור הליך תכנון במועצה הארצית לתכנון ובנייה, כבר נתקלת בהתנגדויות מצד ארגוני שמאל קיצוני.
בתנועת רגבים בירכו על התנעת המהלך ואמרו כי "על אף שהקמת יישובים חדשים עשויה להיות כרוכה בעלויות גבוהות מאשר פיתוח יישובים קיימים, זהו המחיר המתבקש והנכון למען הפרחת הנגב".
מנגד, תוקפים ברגבים את ''האגודה לזכויות האזרח'' ועמותת "במקום", שבהודעה לתקשורת שהוציאו נטען כי "היישוב נווה גוריון אמור לקום על חלק מאדמת ביר האדג', כפר מוכר שכולל כ-6,000 תושבים והיישוב 'דיה' מתוכנן על הכפר הלא מוכר קטמאת בו מתגוררים כ-1,500 בני אדם".
"טענות ארגוני השמאל לוקות במידה חריפה של חוסר אמת. 'הכפר' קטמאת, אינו אלא כינוי נלעג לשרשרת מקבצים לא חוקיים שנבנו ברובם על אדמות מדינה הרשומות בטאבו בין ערד לעיירה ערערה. היישוב 'דיה' מתוכנן להבנות על אדמות מדינה אלו", מציינים ברגבים. "היישוב המתוכנן 'נווה גוריון' ממוקם על קרקע יהודית בבעלות פרטית, עליה השתלטו באופן לא חוקי עבריינים בדואים".
ברגבים מזכירים כי ביר האדאג' הוקם ע"י המדינה כדי להסדיר ולהלבין בניה לא חוקית של בדואים שהשתלטו על אדמות מדינה בניגוד לחוק. "במקום לפנות את העבריינים מהמקום, המדינה החליטה לפני כעשור להקים להם יישוב על האדמות שהם גזלו מהמדינה.
''חלקם הגדילו לעשות והשתלטו על עוד קרקע מחוץ לתחומי היישוב, אלא שהפעם הם גנבו קרקעות שרשומות בטאבו בבעלות יהודית פרטית. עכשיו הארגונים האלה רוצים שהמדינה תעניק על מגש של כסף לאותם עבריינים גם את הקרקעות הפרטיות".
ברגבים הוסיפו כי טענות ארגוני השמאל מהוות מיחזור של טענות שנדחו ופורקו באופן יסודי על ידי בית המשפט העליון בפרשת היישוב חירן. "נראה שיש כאלה שרוצים רק ישובים בדואים בנגב, אבל הנגב יתפתח ויצמח לרווחת כל תושביו, חרף כל המקלות שגורמים אלו יתקעו בגלגליו".